‏הצגת רשומות עם תוויות טיפים - תזונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טיפים - תזונה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 10 בנובמבר 2016

ארוחה קלה ב-11 דקות: בטטה לאבנה בשמן זית וזעתר


כחסיד הבישול הקצר והטעים הרי אני מביא כאן הכנת ארוחה קלה, מאוזנת ובריאה לפי שיטת תזונת הזון*. שמדריך מפורט שלה מתואר כאן.

ארוחה קלה ב-11 דקות : בטטה לאבנה בשמן זית וזעתר *. לבטטה ערך תזונתי ובריאותי גבוה יותר מתפוח אדמה.

1. שוטפים בטטה בגודל בינוני משאריות אדמה ושורטים את הקליפה לאורכה בסכין חדה פעמיים שלוש, כדי שלא תתבקע במיקרוגל.
מבשלים במיקרוגל למשך 9-10 מדקות בעצמה גבוהה. התוצאה כפי שמוצגת בתמונה




2. בוצעים את הבטטה המבושלת לפרוסות בעזרת סכין חדה: 


3. מורחים על פרוסות הבטטה 3 כפיות גדושות של לאבנה משובחת 5% שומן. מעל הלאבנה בוזקים רבע כפית שמן זית ומפזרים מעט זעתר לפי הטעם. אפשר להוסיף לצלחת החשופה פלפל שחור מגורר טרי, כפי שמוצג בתמונה: 



* המנה כ- 3 בלוקים לפי שיטת הזון.

 בתאבון!

יום שני, 7 בנובמבר 2016

הנגשת תפוז לעצלנים ולילדים


ילדים ומבוגרים לא מעטים נמנעים מאכילת תפוזים כי הם שונאים לקלף אותם. כבר הקדשנו כאן פוסט על היתרון שבאכילת הפרי לעומת סחיטת מיץ שהוא עתיר סוכר (פרוקטוז) ועני בסיבים תזונתיים שמעכבים ספיגה מהירה של הסוכר. 

במקום חטיפים לא בריאים כמו ביסלי ובמבה, כיצד תגרמו לילדים לנשנש במקומם תפוז?

פשוט מאוד - נחתוך את התפוז על קליפתו על פי השלבים המתוארים בתמונות הבאות:


1. מניחים את התפוז הקרבן  על גבי צלחת


2. בוצעים תפוז לאורכו בסכין חיתוך קרוב לאחד הכיפות


3. משלימים את חציית התפוז לאורכו עד לקצהו 





4. מסובבים את התפוז ב- 90 מעלות וחוצים את התפוז לאורכו מאותה נקודת התחלה (הקצה השמאלי נשאר לא חתוך). 


5. כעת חותכים את התפוז מהצד החתוך (נראה כצלב) לפרוסות רוחב עד שמגיעים לכיפה השנייה השלמה.

6. בסיום החיתוך יתקבלו רבעי פרוסות תפוז שאותן מסדרים בצלחת כך:


יותר אין צורך לנדנד ולהתחנן בפני הילדים שיאכלו כל יום בעונה תפוז אחד. פשוט השאירו צלחת בשולחן פינת האוכל, והילדים יעברו, יראו ויאכלו.
ובאחריות, זה מה שישאר בצלחת:  





יום חמישי, 3 בנובמבר 2016

ממולאים משודרגים בחמש דקות - עלי גפן ממולאים בנגיעות רוקפור וקשקבל


הסבתא הכורדית יכולה לעמוד ולמלא באורז 70 עלי גפן טריים שקנתה בעונה בשוק. לאורז היא תוסיף שמן, עגבנייה וגזר מרוסקים, בהרט ושאר מיני תבלין. והיא תקפל ותגלגל בסבלנות, תניח אותם בסיר לבישול על מצע פרוסות תפוחי אדמה ועגבניות (שלא ישרפו הממולאים). מעל הממולאים תניח צלחת שתשמור שלא יפתחו בבישול, תוסיף מים, שמן ולימון סחוט, ותבשל ותבשל עד שהמים יתאדו...

יכולתי לצרף כאן מתכון (יש הרבה כאלה באינטרנט), אבל למי יש זמן וסבלנות למילוי סיזיפי באורז? ועלי גפן טריים יש רק בעונה, ובשאר ימות השנה גם הסבתא תשתמש בעלי גפן משומרים בצנצנת שקונים במרכולים. 

והסבתא תישבע שרק עלי הגפן הממולאים שלה שהכינה מעלים טריים ושקנתה בשוק  הם הממולאים הטובים בעולם (ואולי היא באמת צודקת). ואם היא או השופטים במסטר שף ישמעו איך אני מכין כאלה בחמש דקות, יצקצקו בלשונם בביטול ובלעג. עלי גפן ממולאים משומרים ובישול רחמנא לצלן במיקרוגל - לא במחוזותינו. 

אבל אני לא בתחרות ואין לי זמן להכין מנת ממולאים בלו"ז של שעה וחצי במסטר שף. בסך הכל אני רוצה להגיש את מנת חמש הדקות שלי לאורחים. ושהאורחים לא ידעו שיצאו מקופסאות שימורים וכי שדרגתי אותם בהשקעה של חמש דקות. והם ירעיפו שבחים על שלא אכלו מעודם מנה טעימה מאוזנת בטעמים כזו של עלי גפן ממולאים. ואני אחייך מרוצה - כי אלה הם השופטים שלי.

הרי למענכם סוד אופן ההכנה של הממולאים המשודרגים שלי: 



מצטיידים בעלי גפן ממולאים משומרים מאחת החברות, לפי טעמכם. זה נשמע מזעזע לאכול דבר כזה מקופסאות שימורים, אבל חכו וראו איזה מחמאות תקצרו עליהם.

מוציאים את היחידות הממולאות מקופסת השימורים, מעבירים לצלחת הגשה לאירוח, ומסדרים בצורת פרח.




בעזרת מיני-פומפייה כמו זו שמרסקים גבינת פרמזן על פסטות, מגרדים על עלי הגפן הממולאים כ- 30 גרם גבינת רוקפור וכ- 10 גרם גבינת קשקבל. 
בין 'עלי הכותרת' שיוצרים ממולאי עלי הגפן, מסדרים רצועות צבעוניות דקות של פלפלים טריים. כפי שמוצג בתמונה הבאה:  



אם עלי הגפן הממולאים שהו במקרר, מחממים במיקרוגל בעצמה מקסימלית למשך 4-5 דקות. אם הוצאו מקופסת השימורים בטמפרטורת חדר, מחממים במיקרו למשך 2-3 דקות, ומגישים.

והרי התוצאה:



וכל האוכלים היללו ושיבחו, ולא סיפרתי להם שהמנה "המהוללת" יצאה מקופסת שימורים לפני דקות ספורות.

מגיעים אורחים בהתראה של רבע שעה. הרי זה פתרון בזק. 

תנסו. 
ובתיאבון!


יום שלישי, 1 בנובמבר 2016

פירה תפוח אדמה בלי חמאה, בלי חלב - טעים ובריא יותר


הכנת פירה תפוחי אדמה היא אומנות. קל מאוד לקלקל אותו אם לא מקפידים על ההכנה. אבל הפירה שמגישים ברוב המסעדות ממש אינו בריא בלשון המעטה ולדעתי גם לא טעים במיוחד. השפים במרבית המסעדות מכינים פירה על ידי הוספת יחסים שונים של חמאה וחלב למחית תפוחי האדמה. החמאה אמנם טעימה, אבל לא בריאה משום שהיא בעצם שומן רווי מהחי. אבל לטעמי, החלב הופך את הפירה למימי ולטעים פחות. שלא לדבר על חוסר התאמה למאכל כתוספת למנת בשר, לשומרי כשרות. הצרפתים נמנעים מתוספת חלב אבל מוסיפים לפירה מקילו תפוחי אדמה 450 גרם חמאה (לא עלינו). כבר עדיף לאכול צ'יפס מטוגן בשמן עמוק חם!  

הפירה הוא למעשה מנה של פחמימות. לכן גם לא מומלץ לאכול אותו כמנה בפני עצמה ללא תוספת חלבון. האינדקס הגליקמי הגבוה שלו מעלה את רמת הסוכר בדם, גורם לשחרור רמות אינסולין גבוהות מהלבלב, שמביאות לירידה מהירה של הסוכר בדם, ולתחושת רעב, ורצון לאכול עוד. צמחונים - שימו לב!  

אז הרי מתכון פירה בעל מרקם יפה, טעים למאכל ובריא יותר - כפי שאני נוהג להכין. מתכון פשוט להכנה, אבל כדאי לשים לב בהכנה לפרטים הטכניים הקטנים, לקבלת פירה איכותי:
















מצרכים

1 קילוגרם תפוחי אדמה מזן דזירה (קליפה אדומה). לא כל הזנים מתאימים!
2 בצלים קצוצים דק

2 כפות שמן קנולה
2 כפות שמן זית
מלח ופלפל שחור גרוס (רצוי טרי)


אופן ההכנה

1. מקלפים את תפוחי האדמה וחשוב לשטפם תחת הברז לסילוק מעטה העמילן שמשתחרר בקילוף.

2. חוצים את תפוחי האדמה לאורכם (דבר שמגדיל את שטח הפנים החשוף למים ולבישול אחיד יותר של תפוחי האדמה. 
לתוצאה טובה, לא לבשל קוביות או פרוסות תפוחי אדמה!

3. מבשלים את חצאי תפוחי האדמה המקולפים בסיר מים עם כף מלח שטוחה למשך כ- 30 דקות באש בינונית, או עד שהתפוחים רכים למגע מזלג. חשוב להתחיל את הבישול במים קרים לקבלת מרקם אחיד יותר בבישול!

4. בזמן שתפוחי האדמה מתבשלים, מטגנים במחבת טפלון את הבצל הקצוץ על אש נמוכה. כשהוא מקבל צבע זהוב עמוק ומכבים את האש.

5. כשתפוחי האדמה רכים (לא יותר מדי, אחרת יתחילו להתפרק במים), מעבירים אותם בזהירות למסננת ושוטפים עם מי ברז כדי לשטוף את העמילן שהשתחרר. העמילן גורם לצמיגות מגעילה של הפירה. את תפוחי האדמה המבושלים והמסוננים מחזירים לסיר שחומם באש גבוהה לחצי דקה עד דקה, כדי לאדות את שאריות המים. אין רע יותר מפירה שספוג במים. לשים לב שלא ישרפו!

6. מועכים את תפוחי האדמה בסיר למחית גסה עם מועך תפוחי אדמה, או מזלג. לא לרסק בבלנדר או מעבד מזון, כי העמילן המשתחרר יגרום לפירה לקבל מרקם צמיגי ולא נעים לאכילה. 



7. מוסיפים למחית את הבצל המטוגן (עם שאריות שמן הטיגון שמקבל טעם הבצל) ואת 2 כפות שמן זית (אפשר גם שמן קנולה במקום או כף שמן זית וכף קנולה, לפי העדפת טעם) ומערבבים היטב.

8. מתבלים במלח ופלפל גרוס לפי הטעם ומגישים. זהירות עם המלח, זה גם לא בריא וגם יכול להרוס את טעמו של הפירה. (אתמול הגישו לי פירה כל כך מומלח, שלאחר הטעימה הראשונה לא הייתי מסוגל להמשיך לאכול ממנו).



פירה למילוי כסונים או או מאפים מבצק עלי פילו (אנא, למען בריאותכם -  אל תשתמשו בבצק עלים הספוג במרגרינה ובשומן טרנס מסוכן לבריאות).

מכינים את הפירה כפי שתואר למעלה, מעבירים לקערת זכוכית או פיירקס ומכסים בניילון נצמד. מכניסים למקרר ללילה. בעת השהייה במקרר משתבח הטעם. למחרת מוציאים מהמקרר ומשתמשים כמלית למאפים.

וריאציות

אפשר להכין את הפירה לפי המתכון למעלה ללא הבצל המטוגן אלא מוסיפים במקומו את שתי כפות שמן הקנולה שהוא היה אמור להיות מטוגן בהם.

במקום הבצל המטוגן אפשר, 

להוסיף עלי רוזמרין צעירים או מרווה חלוטים במים רותחים ומסוננים.
או
להוסיף קליפת לימון מגוררת.
או 
2-6  שיני שום (לפי הטעם) מעוכות יחד עם תפוח האדמה. 

הערה בריאותית חשובה!

היזהרו בכמויות הפירה באכילה - 4 וחצי כפות שמן היא הכמות המקסימלית היומית המומלצת למאכל - כאשר השמן הוא מקור השומן היחיד! אבל בפועל הרבה פחות. לא כדאי לצרוך כמות יומית של יותר מ 3-2 כפות שמן. כי שומן יש גם בבשר, בגבינות, באבוקדו, טחינה ,זיתים וכדומה. ראו גם עקרונות תזונת הזון

מקובל לחשוב ששמן הזית טוב לבריאות, (ואנשים נוהגים לחשוב שמזון טבול ושוחה בשמן זית בריא) - אבל כשצורכים ממנו יותר מדי זה כבר ממש לא בריא, משמין ומזיק לבריאות.

* צריך להתייחס לשמן הזית כמו לתרופה - במינון המתאים ולא יותר מדי!


יום שני, 31 באוקטובר 2016

שמן זית - גם צבע הבקבוק משפיע

לפניכם במרכול שני בקבוקי שמן זית. איזה מהם תבחרו?



שניהם שמן זית כתית, שזה טוב. רמת החומציות 0.8% ,שזה מצוין. ובכל זאת הבקבוקים נבדלים - האחד שקוף, השני בצבע זכוכית כהה.

רבים יקנו את הבקבוק הכהה משום שהשמן נראה ירוק. האם שמן זית בצבע ירוק טוב יותר משמן זית בהיר יותר בצבעו? התשובה היא לא. צבע השמן עשוי להיות מושפע מעונת הקטיף, שיטות סינון השמן ועוד. אבל לצבע שמן הזית אין בהכרח קשר לטיבו ולטעמו. לראיה, לטועמים מקצועיים של שמן זית מגישים אותו לטעימה בכוסות כחולות כהות.

ובכל זאת, במידה ושני השמנים בבקבוקים בתמונה למעלה בעלי נתונים תזונתיים זהים (סוג, אופן הכנה ומידת החמיצות) - אני אבחר בזה שצבע הבקבוק כהה.

מדוע?

כי שמן הזית רגיש לאור. אמנם בשמן הזית יש נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) טבעיים, אבל הוא מתחמצן למגע עם אור, חום ואוויר.

על כן בקבוק כהה מגן על שמן הזית מפני אור שמזרז את קלקולו (כמה זמן שהה הבקבוק בחנות מוארת עד לקניה שלך)?

האם כדאי לקנות שמן מתובל כמו בתמונה שלפניכם?


לפני שאענה על השאלה - ראשית אל תתפתו מצורות בקבוק פלצניות. הן לא מעידות דבר וחצי דבר על איכות השמן  מלבד פלצנות ורמת מחיר גבוהה, ללא שום הצדקה. שנית, גם אתם יכולים להוסיף בבית לבקבוק שמן הזית ענף רוזמרין, צ'ילי, וכדומה. זה יעלה לכם הרבה הרבה פחות, בעצם התוספת לשמן תעלה לכם כמעט כלום. 

אבל יש עוד שתי סיבות מדוע אני לא אקנה שמני זית מתובלים:

ראשית - תוספת עשבי התיבול עשויה למסך על איכות שמן ירודה. השמנים האלה נמכרים לא פעם ללא תוויות שתפקידן לספק לצרכן נתונים על סוג שמן הזית ואיכותו.

שנית, כדי למצות את השמנים הארומתיים מתוספות הצמחים, היצרנים של שמני הזית הפומפוזיים (אם הם בכלל שמני זית טהורים) והמתובלים האלה, חושפים את שמן הזית לחום ולאור - למיצוי השמנים הארומתיים שבצמח התבלין.

ראיתי באינטרנט מתכונים להכנה ביתית של שמני זית  מתובלים כאלה, שבהם מציינים להשאיר את  כלי השמן יחד עם הצמחים על אדן חלון מואר למשך שבוע עד שבועיים. כפי שלמדנו כאן, החשיפה לאור ולחום באדן החלון תורמת דווקא לחמצונו ולקלקולו של השמן.

שמרו על שמן הזית שקניתם במקום חשוך וקריר. אם צריכת שמן הזית שלכם נמוכה, עדיף לקנות בכל פעם בקבוק שמן קטן. 

לסיכוםאופן ומשך אחסון שמן הזית יכול להשפיע על איכותו וסגולותיו הבריאותיות ( על הסגולות ברשומה נפרדת). יש המציבים אותו בבקבוק נאה על אדן החלון, אך חום ואור הם אויב של השמן. יש לאחסן אותו במקום קריר וחשוך בתוך כלי זכוכית סגור היטב, שכן מגע עם חמצן מזרז את תהליכי החמצון של השמן. 

אורך חיי המדף חשוב גם הוא. ככל שמחזיקים בשמן לזמן ארוך יותר, כך גדל הסיכוי לחמצונו ולהרס איכותו התזונתית, לכן עדיף לרכוש שמן טרי באריזות קטנות ולהקטין את זמן האחסון.

  

יום רביעי, 26 באוקטובר 2016

המשקה הטבעי לאיזון רמת הסוכר בדם לאחר ארוחה


ראשית הודעה: סדרת כתבות כמו הראשונה שפורסמה אתמול בנושא הפיכת מטבח לבריא, אינה מתפרסמת כאן ברצף. בעיקר משום שמגוון הקוראים בבלוג מתעניינים כל אחד באג'נדות שונות המוצגות כאן, ולכן כתבות בנושאים דומים מתפרסמים כאן בתפזורת ולא כיחידה אחת רציפה. אבל מי שאינו רוצה לפספס פוסטים בנושאים המעניינים אותו, ניתן להירשם לקבלת עדכונים במייל. אל דאגה, בכתובת המייל שלכם לא יעשה שום שימוש אחר מלבד משלוח אוטומטי של עדכונים. ואגב אני תמיד מתפלא על כל אלה שחוששים להירשם מחשש ניצול כתובת המייל 'הפרטית והקדושה', כאשר הכתובת הזו גלויה בשל ההרשאות שנתתם בהורדת אפליקציות חינמיות וגם כאלו שאינן חינמיות (על כך אקדיש רשומה נפרדת), או בזליגת כתובת המייל שלכם מרשימות אנשי הקשר של חבריכם, שהורידו אפליקציות ברשת למחשב או לסמרטפון ובכך נתנו גישה לרשימת אנשי הקשר שלהם.
אז כאמור אל דאגה, ההרשמה כאן אוטומטית לחלוטין ולא נעשה בה כל שימוש מלבד שליחת עדכונים אוטומטיים כשמתפרסמים פוסטים חדשים. 

אחרי שציינתי את זה הבה נעבור לנושא הפוסט היום, שהוא אחד מסדרת פוסטים לטיפים טבעיים, לאיזון רמת הסוכר בדם לסוכרתיים ולבריאים (עדיין).

ראשית נתון מדהים: הישראלי הממוצע צורך 75 קילו סוכר בשנה! הסוכר הוא גורם ממספר אחד להשמנה ולא השומנים שבמזון (וזה כמובן לא אומר שכל השומנים בריאים - על כך ברשומה נפרדת).

צריכת הסוכר המטורפת הזו כבר נותנת את אותותיה וארגוני הבריאות צופים שבעוד כעשור,  כשליש מאוכלוסיית העולם השבע יחלו בסוכרת במהלך חייהם.
כלומר, אחד מכל שלושה אנשים בחברה יחלה בסוכרת. למי שאיננו יודע, הסוכרת היא מחלה ממאירה ממש - סיבוכיה מובילים להתקפי לב, שבץ מוחי, אי ספיקת כליות וצורך בדיאליזה, עיוורון, אבדן תחושה וקטיעת גפיים.

קיימים שני שלבים למחלה:

השלב הראשון הוא שלב טרום סוכרת (כאשר רמת הסוכר בדם בצום 101-125 מיליגרם לדציליטר). שלב זה עדיין ניתן להיפוך בעזרת שינוי אורח חיים (פעילות גופנית ותזונה דלת סוכר זמין. ויש מחקרים המצביעים על היתרון שבנטילה יומית של טבלית מטפורמין הידוע גם בשם גלוקמין יחד עם תזונה מוקפדת). 

 בשלב השני של התקדמות המחלה - כאשר ערכי הסוכר בדם בצום הם 126 ומעלה וההמוגלובין המסוכרר (המוגלובין A1C) בדם הוא 6.5-7.0,  המחלה לרוב כבר אינה הפיכה. בשלב זה הכרחי טיפול תרופתי. אבל גם כאשר המחלה כבר אינה הפיכה  - 30% מהטיפול לאיזון רמות הסוכר תרופתי ו - 70% דיאטה!

כמו לכל תרופה, גם לתרופות כנגד סוכרת תופעות לוואי, אך ללא נטילתן התוצאות הרפואיות רעות שבעתיים. ולכן אין מנוס מנטילת תרופות כאשר ערכי הסוכר בדם גבוהים (סוכרת). אבל כאמור, בעזרת שמירה על אורח חיים נכון (דיאטה ופעילות גופנית) קל יותר לאזן את רמות הסוכר בדם ולהפחית מינון התרופות למינימום.

בבלוג זה אביא סידרת טיפים תזונתיים שעוזרים לאיזון רמות הסוכר בדם (גם בבריאים). אחד מהם היא שתיית תה צלף קוצני פעמיים ביום, ראה בפוסט כאן.

והיום אקדיש את הפוסט להכנת משקה פשוט שיעזור לאזן את רמות הסוכר בדם לאחר כל ארוחה. 

סוכרתיים - ערכו ניסיון: מדדו את רמת הסוכר שלכם בדם  (בעזרת גלוקומטר שבוודאי יש לכם) שעתיים לאחר כל ארוחה, במשך שבוע. לאחר מכן התחילו לשתות את המשקה שיתואר כאן בהמשך עם כל ארוחה במשך שבוע, ושוב מדדו את רמות הסוכר בדם שעתיים לאחר הארוחות.  רשמו את ערכי הסוכר וחשבו את הממוצע השבועי לפני ואחרי שתיית המשקה שיתואר כאן בהמשך. האם ממוצע ערכי הסוכר שלכם ירד בעקבות שתיית המשקה?

להלן מתכון הכנת משקה 'הפלא' הטבעי לאיזון רמות הסוכר ולאחר מכן הסבר קצר כיצד הוא פועל.

הכנת המשקה

- מלאו צנצנת זכוכית בינונית שטופה, מיובשת ונקייה ( למשל של לפתן או חמוצים) בכוס מי סודה (בהכנה ביתית רצוי ממים מינרלים).

- להוסיף לצנצנת כף גדושה של חומץ תפוחים (רצוי אורגני ללא תוספות כימיקלים בהכנה).

- מוסיפים מיץ מרבע לימון סחוט. לא חייבים לדייק, אפשר גם קצת יותר.

- סוגרים הצנצנת במכסה, הופכים אותה פעמיים שלוש בעדינות לערבוב, ושותים את המשקה לפני או במהלך הארוחה. 
אם אין מכסה אפשר לערבב בכפית.

המשקה הזה אפילו טעים ומרענן כשמתרגלים לשתות אותו.

מהו סוד הקסם של המשקה?

המשקה הזה מגרה את מערכת העיכול להפריש חומצות עיכול המסייעות להמרצת תהליך העיכול ובעקיפין לאיזון בספיגת הסוכר לדם. 

סוכרתיים - אשמח לשמוע מכם  בתגובות כיצד היטיבה שתייה קבועה של משקה זה בארוחות עם רמות הסוכר שלכם בדם. ניתן גם ליצור קשר בכתובת:
kankanhate@walla.co.il

אזהרה - המשקה אינו מיועד במקום טיפול תרופתי, אלא כהשלמה להורדת המינון התרופתי לאחר ניטור רמות הסוכר בדם.

טיפים נוספים לאיזון רמות הסוכר בדם יתפרסמו ברשימות עתידיות.





יום שלישי, 25 באוקטובר 2016

חיים מאורגנים ובריאים מתחילים במטבח (חלק א')


כעת משנסתיימו החגים הגיע הזמן לנקות ולארגן את המטבח. אין סיבה לחיות במטבח מבולגן עד לפסח. החורף לפנינו ובישול במטבח נקי ומסודר יעשה לכם רק טוב בימות החורף הקרים. כשאני מציין לנקות, אינני מתכוון רק לניקיון לצורך ההיגיינה המתבקשת, אלא גם לניקיון של סילוק כל המיותר והלא בריא מהמטבח. האמינו לי, במטבח ממוצע יש הרבה מאוד מה לסלק. מיד נדבר על זה.

מדוע כדאי להסתער על המטבח ולהשקיע חצי שעה על ארגונו וניקיונו מובן מאיליו. אבל אומר כעת משהו כללי יותר - אנשים שהמטבח שלהם עמוס ומבולגן הם בדרך כלל אנשים שכל החיים שלהם מבולגנים. בעבודה, בעסקים, ביחסי אנוש והרשימה ארוכה. לאלה, מבצע ניקיון, סידור וארגון המטבח הוא צעד ראשון גם לקראת ארגון שאר חייהם. לאחר מבצע כזה הם ירגישו בהיי. מובטח.

אבל לא רק זה - ניקיון, סידור וארגון המטבח הוא צעד ראשון לניהול אורח חיים בריא. סידרת הכתבות בנושא תוכיח לכם את זה.

אז מה כולל מבצע הניקיון והסדר? 

שלב א', נסלק ממשטחי העבודה במטבח את כל האביזרים הידניים והחשמליים שאנחנו משתמשים בהם, אם בכלל, לעתים נדירות. למשל, לשם מה גם מעבד מזון, וגם בלנדר, וגם מסחטת מיצים חשמלית. אם אינכם מבשלים והמטבח הוא רק בשביל 'שיהיה' והוא בעצם מסתכם כמקום להכנת קפה - בלאו הכי אינכם זקוקים לכל המכשירים שהזכרתי. מספיק שתשאירו רק את מכונת הקפה. 

אם אתם מכינים קפה במכונה פעם בחצי שנה, כמובן אינכם זקוקים שתתפוס מקום על משטחי העבודה במטבח. אם הנכם בשלנים, מספיק להשאיר קבע על משטחי העבודה רק את מעבד המזון. את הבלנדר ומסחטת המיצים אחסנו באחד מארונות המטבח או במחסן. מסחטת המיצים בלאו הכי אינה בריאה לכם - המיצים האלה ללא הסיבים שבפירות הם פצצות סוכר. עדיף בהרבה לאכול פירות טריים, וגם אלה במשורה (ראו כתבה בנושא בבלוג זה).
אם אינכם אופים הורידו ואחסנו את הבלנדר בארון או במחסן. אינכם באמת זקוקים לו.
פנו מקום על ידי אחסון הטוסטרים בארון. בלאו הכי הטוססטרים למיניהם אינם טובים לבריאותכם.

שלב ב', סלקו מהמדפים כל מה שעומד ואינכם משתמשים בו כבר מזה חודשים ושנים. אני יודע על מה אני מדבר, בוודאי גם חלק מכם. 
העיפו מהמגירות כל מה שנמצא שם 'לקישוט' ואינו פונקציונלי. 

זרקו את כל הכלים השבורים - כמו סירים עם עם ידיות אחיזה חסרות או מתנדנדות. על מחבתות עם ידיות מתנדנדות אתם עשויים לשלם ביוקר כששמן רותח יישפך עליכם ויוביל אתכם או בני ביתכם היישר למחלקת כוויות בבית החולים הקרוב. אתם וודאי לא רוצים בזה. 
על אגרנות כפייתית של כלי מטבח כאלה אתם עשויים לשלם ביוקר. ראו הוזהרתם

שלב ג'העיפו מהמטבח כל מוצרי המזון שפג תוקפם. כל האריזות שנפתחו מזה זמן וכבר לא השתמשתם בשארית מזה עידן ועידנים. הקמחים למשל כבר נספגו בלחות האוויר התקשו והחמיצו, או שורצים בהם מיני ביצים, תולעים וזבובונים. אתם בוודאי לא רוצים לאכול דבר כזה.  על כן זו  כבר הזדמנות להחליף את אריזות הקמח הלבן הישנות בקמחים מלאים ובריאים. כמו כן זו הזדמנות להרחיק מוצרי מזון ישנים אחרים שאינם בריאים גם כאשר הם טריים. על כך ומאלו מוצרים כדאי להיפטר מוקדם ככל האפשר למען הבריאות, תוקדש רשומה ספציפית.

יש אנשים בעלי אופי אגרני שקשה להם לזרוק מוצרי מזון, גם כאשר הם ישנים ועל סף הקלקול. אלה משלמים לא פעם בבריאותם על מזון מקולקל, ושבשל 'החבל' - אוכלים מזון לא בריא ללא צורך, ואחר כך משלמים הון על ערכות דיאטה מפוקפקות, שמיועדות לגזור קופון מהצרכנים בחדווה בדרך אל הבנק. על בזבוז כסף על ערכות דיאטה למיניהן (שלא שוות כלום), תוקדש רשומה נפרדת.

שלב ד', לאחר שהורדתם הכל מהמדפים, רוקנתם את המגירות, וסילקתם את כל המיותר ממשטחי העבודה. נקו אותם למען ההיגיינה במטליות מיקרופייבר, לפני הארגון מחדש.




שלב ה', שלב הארגון והסידור מחדש.
ארגנו מגירה לסכום, מגירה לתבלינים וכדומה. עבור כמה שקלים ארגנו את כלי המטבח והמוצרים הקשים במתקנים ייעודיים. למשל, 


מתקן נירוסטה או פלסטיק לארגון הסכום
שניתן להוצאה קלה מהמגירה ולפריסה על משטח העבודה


מתקן עץ, נירוסטה, או פלסטיק לאחסון 
ושליפה קלה של כלי חיתוך חדים


מתקן תליה לחיסכון במקום ותפקוד קל בבישול


התקן הפרדה למגירה

לאחר שהורחקו לפח הזבל כל מוצרי המזון הישנים, ואלה שאינכם צורכים באמת מזה זמן, ארגנו את השאר הנחוץ באופן שקל למוצאם. השקעה בארגון ובסידור קל לשליפה מהירה - תחסוך זמן לא מבוטל בבישול עצמו. למשל, ארגון התבלינים יחסוך הרבה זמן בחיפוש אחריהם בעת הבישול.   


התקן הפרדה לאחסון מוצרי מזון 'קשים'

ועדיין לא הגענו למקרר ואלו מוצרים ספציפיים כדאי לסלק בהקדם האפשרי 
 ממנו ומשאר המטבח, למען בריאותכם. על מוצרי מזון ספציפיים שכדאי לסלק מהמטבח ומדוע - תוקדשנה רשומות נוספות.

זכרו! אם המטבח יכיל רק אוכל בריא, למעשה תמנעו מאכילת אוכל לא בריא בבית. וזה בסדר אם מדי פעם תאכלו אוכל פחות בריא במסעדות ובבתי קפה מחוץ לבית. כך תצמצמו חשיפה של גופכם לאוכל לא בריא. שעשוי להוביל לסרטן, התקפי לב, שבץ או סוכרת על כל סיבוכיה.


יום רביעי, 19 באוקטובר 2016

מתכון ביתי לקטשופ וגם לליקופן


אומרים שקטשופ שמכסה את הג'אנק פוד הוא בעצמו ג'אנק פוד.  משמיצים את ההורים שילדיהם אוכלים כל דבר עם קטשופ. בעצם גם לא חסרים מבוגרים שיקלקלו טעמה של כל מנת אוכל איכותית עם קטשופ תעשייתי. לא פלא, הרגל מהילדות.

אך האמת היא שקטשופ לא לגמרי נורא. רק חבל שהקטשופ המסחרי מכיל כל כך הרבה סוכר וחומרים משמרים, ופחות רסק עגבניות אמיתי.


ובהמשך אביא כאן מתכון להכנת קטשופ ביתי. קטשופ בריא, המכיל הרבה פחות סוכר מהקטשופ המסחרי, וגם אינו מכיל חומרים משמרים או כל מיני מונעי חמצון שיש להם סימון כמו E111 (המספר הוא רק דוגמה, לא המספר האמיתי). ואת הקטשופ הזה אפשר להכין בפחות מרבע שעה. טעים, בריא וזול.




אבל לפני המתכון, מה בריא בקטשופ?

קטשופ עשיר בליקופן שהוא נוגד חמצון חשוב. מאחר שליקופן זמין יותר לאחר שהוא עובר תהליכי עיבוד, קטשופ הוא מקור טוב יותר לליקופן מאשר עגבניות טריות. אסביר יותר:

ראשית מה זה ליקופן?

הליקופן (Lycopene) הוא מרכיב טבעי שהנוסחה שלו היא:


זהו פיגמנט (צבען טבעי) המעניק לעגבניות ולאבטיחים את צבעם האדום. שייך לקבוצת הקרטנואידים וכמו הבטא קרוטן הכתום המצוי בגזר, גם הליקופן מונע את ההתחמצנות של הכולסטרול - לכן מונע הצטברות משקעי כולסטרול על דפנות העורקים. אבל הליקופן של העגבניות מגן על העורקים פי-5 טוב יותר מאשר הקרוטן. כלומר, הליקופן הוא נוגד חימצון (אנטי -אוקסידנט) רב עוצמה ושייך לקבוצת חומרי האנטי -אייג'ינג (נוגדי הזדקנות).

קיימות עדויות שצריכה תכופה של ליקופן מפחיתה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, סרטן (בעיקר סרטן הערמונית והפה), סוכרת, דלדול עצם, ועקרות גברית. לליקופן מיוחסת גם מניעת הזדקנות יתר של העור.

בשונה מפירות וירקות אחרים, שבהם הערך התזונתי כמו של חלק מהויטמינים מופחת בעת בישול - חימום ובישול עגבניות מגביר את עוצמת פעילותו של הליקופן בשל שינוי המבנה המרחבי שלו. ליקופן ברסק עגבניות הוא פי 4 זמין יותר לגוף מאשר בעגבניות טריות. לכן מוצרים מעובדים של עגבניות כגון מרק ומיץ, מכילים את הצורה הפעילה ביותר של הליקופן על הגוף.

כעת הרי מתכון פשוט להכנת קטשופ ביתי, עשיר בליקופן:

מרכיבים:


600 גרם רסק בעגבניות (6 אריזות קטנות בנות 100 גרם, או מאריזות גדולות יותר).
7 כפות חומץ תפוחים (אפשר חומץ רגיל סינתטי - אך הוא פחות בריא).
2 כפות דבש
½ כוס מים
1 כפית מלח (חצי כפית לסובלים מיתר לחץ דם)
½ כפית אבקת שום
½ כפית אבקת קינמון טחון
קורט פלפל שחור טחון דק
קורט ציפורן טחון
3 טיפות טבסקו (אפשר לוותר או להוסיף יותר למי שאוהב חריף)

אופן ההכנה


מערבבים את כל המרכיבים וטועמים. אם יש צורך מוסיפים עוד מעט מים לקבלת המרקם המתאים לך, חומץ, מלח או ממתיק לפי הטעם.

מוזגים לתוך צנצנת מעוקרת (שנמזגו לתוכה מים רותחים, שופכים והופכים ליבוש קל על מגבת נייר). ושומרים במקרר. החומץ משמש חומר משמר. הקטשופ מקבל את טעמו הסופי המשובח לאחר יום במקרר.

בקטשופ הזה ניתן להשתמש כאוות נפשכם,ללא חשש מחומרים משמרים או לא טבעיים. כאמור החומץ פועל כחומר משמר טבעי (נא לשים לב לתווית על רסק העגבניות - לבחור בכזה שמכיל רק עגבניות, מים, מעט סוכר וללא משמרים).

בריא וזול יותר מהקטשופ של היינץ או אוסם וגם טעים.



יום ראשון, 9 באוקטובר 2016

לבן ויוגורט לכל החיים מגביע אחד



הלבן מכיל חיידקי מאכל שיכולים להחמיץ חלב ללבן. כך למעשה לבן הוא מחְמֶצֶת. לפיכך מגביע לבן אחד ניתן למחזר לבן מחלב כל החיים - על ידי ערבוב ביחס של 2 כפיות לבן לכוס אחת של חלב 3% רגיל מפוסטר (לא עמיד) ולהוסיף מעט מלח לפי הטעם. מכסים את הכוס בצלוחית קטנה ומשאירים במקום חמים בבית 24 שעות (אם החדר קר בחורף, אז ל- 48 שעות) ולאחר 3 שעות נוספות קירור במקרר - יש לכם לבן. בשמירת היחס הזה, מליטר חלב וגביע לבן אחד נקבל 6 גביעי לבן. מגביע לבן (200 מ"ל) אחד שהכנו, נייצר שוב שישה גביעים מליטר חלב, כך כל החיים אם תתמידו. פשוט מאכילים את החלב.

מה הרווח (נכון לעת כתיבת שורות אלו)? 


גביע לבן במחיר 1.13 ש"ח במקום 1.5 ש"ח לגביע לבן בחנות (37 אגורות חיסכון) במחזור ההכנה הראשון. אבל כאשר נמשיך ונשתמש בכל גביע שהכנו כמחמצת להכנת עוד מחזורי לבן מליטר חלב, העלות של גביע לבן תהייה לאחר מספר מחזורי הכנה כ-90 אגורות בלבד (חיסכון של 60 אגורות לגביע לבן)!

ואם משתמשים ביוגורט כמחמצת, החיסכון גדול עוד יותר, כי גביע יוגורט עולה לפחות פי -2 מגביע לבן. ובמקום לקנות גביעי יוגורט עם טעמים ביאמבה כסף - תוכלו להכין אותם בזיל הזול מהיוגורט הממוחזר שהכנתם - על ידי תוספת מעט אבקת קפה, תמצית רום, וניל או אבקת קינמון, ומעט סוכר או ממתיק (מספיק טעים ולא צריך להשתולל עם סוכר - לא בריא)! וליוגורט קינמון למשל, תוכלו להוסיף כמה קוביות תפוח עץ קטנות שחתכתם מראש והקפאתם בשקית ניילון בפריזר. או להוסיף באותו אופן קוביות אפרסק מוקפאות, או 2-3 תותים מרוסקים.

תעשו חשבון כמה תחסכו בחודש אם תכינו בעצמכם מוצרי חלב ומעדני חלב, ללא משמרים, מתחלבים ובטעם של בית.



יום שישי, 7 באוקטובר 2016

גבינות תוצרת בית


בפוסט מתכון פשוט להכנת גבינה בפחות מחצי המחיר שתשלמו בחנות, טעים יותר ובלי חומרים משמרים.


הקרדיט למתכון  זה להכנת הגבינה הוא לאבא שלי, שמכין אותה כל הזמן. מדובר בגבינה לבנה חצי קשה, משהו כמו בין גבינת כנען או תבור לבין טוב טעם - אבל לא גבינת 'חנק' כמותן, והיא להבדיל כל כך טעימה וטבעית, שבקלות אפשר לחסל אותה בכמה דקות, עד כי לא נודע כי באה אל קרבכם.

יש הרבה מתכונים להכנת גבינות באינטרנט, אבל בשביל הכנת הגבינה כאן, לא צריך תוספת סידן, או לימון או חומץ או אנזימים או מתחלבים,  גם לא רחמנא לצלן כימיקלים משמרים. וההכנה כאמור פשוטה,  כל אחד יכול. והרי המתכון:

חומרים

(לקבלת 700-750 גרם של גבינה. אבל אפשר להקטין כמויות בהתאם).

10 גביעי לבן 3% (גיל) - שמחיר ההשקעה כ- 15 שקלים בלבד.
תוספת מלח לפי הטעם (לי מספיקה המליחות שמגיעה מהלבן עצמו).

וזהו.

ומזה כאמור תתקבל כמות גבינה שבמרכולים תעלה לכם פי שתיים לפחות וכאמור טעימה הרבה יותר ובלי חומרים משמרים וכימיקלים.

אופן הכנה

1. מוזגים את תכולת הלבן מהגביעים לקערה או לכלי פלסטיק אחר שעמידים למיקרו.

2. מחממים במיקרו בחום מקסימלי לדקה, מערבבים ומחממים דקה נוספת. 

3. מוציאים הכלי מהמיקרו נותנים לתכולה להתקרר מעט. 

4. מרחיקים עם כף את הנוזל המיימי שצף למעלה לאחר החימום. לא נורא אם נשאר מעט מהנוזל, זה רק בכדי לזרז את הסינון והתגבשות הגבינה. 

5. לאוהבי המלוח (גבינה מלוחה)**  מוסיפים כמות המלח הרצויה על פי הטעם ולערבב. 
יש לזכור שהגבינה תצא מלוחה יותר לאחר שבלילת הלבן תאבד נוזלים.

6. את שכבת הלבן לאחר הרחקת הנוזל העליון יש לסנן. יש 3 דרכים שונות לסינון:

* הדרך הראשונה והקלאסית 
א. מניחים מסננת רשת או פלסטיק גדולה מעל סיר מתאים ופורסים בתוכה חיתול בד כותנה.
ב. שופכים את בלילת הלבן מעל לחיתול וקושרים את קצות החיתול בחוט שפגאט.

ג. בעזרת קצה חוט השפגאט, תולים את חיתול הגבינה מעל לכיור (למשל אפשר לקשור לברז הכיור), או מעל דלי, או סיר למשך כ-4 שעות, או עד שפוסק הטפטוף המסיבי. 

לא לזרוק את מי הגבינה שאספתם בכף לאחר החימום במיקרו, או את אלו שניגרים בסינון. אפשר להכין מהם מעדנים (מתכון בהמשך).

גיבוש גבינה בחיתול בד

ניתן לעשות בחיתול שימוש רב פעמי לאחר שטיפה וניקוי (אבל יש שימצאו את זה די דוחה, ויעדיפו את הדרך השנייה (שאגב גם בה אפשר לעשות שימוש רב פעמי).

* דרך שנייה - מחליפים את חיתול הבד בשקית בד מסחרית שנקראת 'מחלבד':



שקיות המחלבד נמכרות במידה קטנה, בינונית וגדולה. הבינונית נמכרת באריזה של 3 יחידות. שקיות הבד ניתנות להזמנה באינטרנט בכמה אתרים שלא בא לי לפרסם כאן אותם, ובמיוחד כי הם יחלבו את את כספכם במחירים מופקעים - בטווח שבין 24 ל-30 שקלים לאריזה (תלוי באתר). כמובן אפשר לעשות שימוש רב פעמי, אך גם כאן צריך לשטוף ולנקות מפעם לפעם,

לכן אני מניח שהרוב יבחר בדרך השלישית הפשוטה והזולה מבלי לטרוח בניקיון.

* הדרך השלישית - פשוטה וחסכונית

א.
 מניחים מסננת פלסטיק של פסטה על גבי סיר בגודל תואם. 

ב. פורסים בתחתית ובדפנות המסננת שתי שכבות של פיסת נייר נתלש מגליל 'רב מגבת'. זהו נייר מגבת חזק במיוחד שאינו נקרע וניתן גם לסחיטה ידנית.
(וחברת סנו חייבת לי על שעשיתי להם כאן פרסומת בחינם):


ג. שופכים לתוך המסננת את בלילת הלבן. כדי לזרז את תהליך התגבשות הגבינה - לאחר שמאט זרם הטפטוף של מי הגבינה, אפשר לסגור בנייר על גוש הגבינה וללחוץ מעט מלמעלה (בזהירות, כדי שלא יקרע הנייר. אמנם הוא עמיד לסחיטה עדינה ובכל זאת).

7. לאחר סינון בטמפרטורת החדר כארבע שעות, או עד שזרם הנוזל המטפטף פוחת לקצב של כמה טיפות מעטות בלבד לדקה - מעבירים את הגבינה שהתגבשה למסננת (רשת/פלסטיק) בגודל מתאים, להניחה מעל גבי סיר או כלי אחר ולהכניס ללילה למקרר.

8. למחרת מעבירים את גוש הגבינה לכלי קיבול. אפשר לעטוף את הגבינה לשימור בנייר עטיפה לכריכים. הגבינה אינה מתקלקלת ונשמרת במקרר לפחות שבוע.



הערה חשובה - אפשר לשלוט במידת רכות הגבינה על ידי הקטנת זמן הסינון לפני הכנסה לכלי הקיבול.



שדרוגי הגבינה

שידרוג א'


הגבינה שמכינים מלבן 3% שומן טעימה ואינה כאמור מחניקה - משום שלאחר איבוד הנוזלים היא הופכת למשהו שבין- 5 לבין- 8 אחוזי שומן (בהתאם למידת המוצקות שלה).

לאלו שאוהבים גבינות שמנות יותר ואינם סובלים מכולסטרול גבוה בדם, אפשר להחליף את הלבן באשל שמכיל 4.5 אחוזי שומן וגבינה קשה ממנה תכיל בערך 12% - 10 שומן.

אפשר גם להחליף שני גביעי לבן מתוך העשרה בשני גביעי שמנת להגדלת אחוז השומן. כמובן מומלץ פחות מטעמי שמירה על הבריאות.

ניתן להחליף את הלבן ביוגורט למי שאוהב גבינות דמויות לאבנה. ובכלל אפשר לערבב גביעי לבן, אשל, שמנת או יוגורט ביחסים שונים, כיד הדמיון והטעם הטובים עליכם.

אפשר גם לפזר על גוש הגבינה פלפל שחור גרוס, או קצח, סומסום, אזוב (זעתר) וכדומה בשלב שלפני שמכניסים למקרר לגיבוש סופי.


שידרוג ב'


ניתן להכין תערובת גבינה רכה למחצה (על ידי זמן סינון מופחת) ולערבב עם מעט שמיר קצוץ דק ו 2-3 שיני שום כתושות, או עם טבעות בצל ירוק או זיתים מגולענים קצוצים דק.


אפשר גם מתוק, על ידי ערבוב הגבינה עם רבע עד שליש כפית סוכר (או ממתיק), 2 כפות צימוקים וכף תמצית וניל (טעים שיגעון!).

אפשר להחליף הווניל בקינמון או בתמצית רום, או כיד הדמיון הטובה עליכם.


רעיונות לניצול מי סינון הגבינה

מה עושים עם מי הגבינה?
את מי הגבינה המסוננים אפשר לנצל בכמה אופנים:

א. יש שאוהבים לשתות את מי הגבינה כך סתם, לאחר הוספת מעט מלח (לא להגזים. עודף מלח לא בריא!) וקירורם במקרר. טעמם דומה לרוויון המסחרי והם בריאים ודלי שומן.


ב. ניתן להוסיף למי הגבינה חופן שמיר ומלפפון אחד קצוצים דק, מלח לפי הטעם ומגישים לאחר שהייה של לילה עד עשרים וארבע שעות במקרר (הטעם משתבח ככל שתערובת מי גבינה שוהה יותר זמן במקרר).

אפשר להחליף את השמיר ב- 3-5 עלי בזיליקום ואת המלפפון בעגבנייה או שתיים, קצוצים דק. אני מעדיף את הצירוף הראשון שטעמו מזכיר ציזיקי.


ג. ניתן להכין ממי הגבינה גם מרק חם, אליו מוסיפים לאחר הרתיחה חופן שמיר קצוץ דק, כמה שיני שום כתוש, מלח ופלפל לפי הטעם ומבשלים 5 דקות נוספות על אש נמוכה. 

* למעוניינים במרק סמיך, ניתן לעבות את המרק על ידי הוספה למרק תוך כדי ערבוב - מעט קמח או סולת עד שמתקבלת הסמיכות הרצויה.

 * או במקום - ניתן להוסיף למרק חצי כוס אורז מבושל.



ניתן גם להכין לבן לבד כל החיים, מגביע לבן אחד! אך על כך בפוסט אחר.
מי שאינו רוצה לפספס פוסטים מסוג זה או אחרים, מוזמן להירשם כמנויי לבלוג ויקבל עדכונים לכתובת המייל. ההרשמה במסגרת היעודה בשולי הבלוג. יש לאשר את ההרשמה בקישור המתאים בדואר חוזר. לא אישרת - לא נרשמת!

________
** כאמור הלבן, האשל והשמנת מכילים די והותר מלח ועם התגבשות הגבינה תגדל גם המליחות. תוספת מלח מוגזמת - רע לבריאות!!!

ואומר כאן שוב - סוכר ומלח בעודף הם הרוצחים השקטים!


יום שני, 3 באוקטובר 2016

תמר ברהי



בתשעה זני תמרים התברכה ארצנו:

תמר אמרי
תמר ברהי
תמר דרי
תמר דקל נור
תמר זהידי
תמר חדראווי
תמר חיאני
תמר חלאווי
תמר מג'הול

הם עשירים במינרלים, סיבים תזונתיים ואנטי אוקסידנטים. מיוחסים להם גם תכונות בריאותיות. אבל עליה וקוץ בה - הם עשירים בקלוריות ובסוכר.

תמר ברהי


התמר ה'בראי' שצבעו צהוב, גדל בחודשים אוגוסט עד אוקטובר. 
זן זה מופחת קלוריות בהשוואה לזנים אחרים ועשיר בסיבים תזונתיים.
אמנם הוא קשה ובעל טעם עפיץ שאינו חביב לאכילה טרי.
אבל מרקמו משתנה לנימוח וטעמו הופך למתוק לאחר הקפאה בפריזר ל- 48 שעות. מתאים באופן מיטבי לאכילה כ- 24-48 שעות לאחר ההפשרה.
בעקבות ההקפאה וההפשרה הוא הופך למתוק בשל פירוק חומר התשמורת עמילן לסוכר.


יום שלישי, 27 בספטמבר 2016

ועוד שיטה טבעית לשימור עלים ירוקים


כפי שלמדנו בפוסט קודם אפשר להאריך באופן משמעותי את זמן האחסון של עלים ירוקים במקרר , מבלי שישחירו,ירקיבו או יעלו ריר.

והרי דרך נוספת. הדרך הטבעית לשימור ללא קירור.

לוקחים את חופן הפטרוזיליה, הכוסברה, הנענע, הבזיליקום וכדומה ומטבילים את קצות הגבעולים בכלי קטן עם מעט מים בתחתית (אפשר בתוך כוס זכוכית).
תוך ימים אחדים הגבעולים יצמיחו שורשים וניתן יהיה להשתמש להנאתכם עד לצריכת כל החופן.





ניתן להעלות את היעילות של הצמחת השורשים על ידי קטימה אלכסונית של הגבעולים בסכין חדה, לפני הטבילה בכלי מים:





גם את עלי החסה ניתן להטביל במים. כל עלה בקצהו התחתון העבה - עלי החסה יצמיחו שורשים וניתן כך לשמרם טריים עד לצריכה. 

וכמובן גם:


בצל ירוק




















סלרי



















מיני גן ירק במטבח - מהנה ושימושי.

יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

איך לעזאזל לשמור על הפטרוזליה (ועל עלים ירוקים בכלל)


כמה פעמים קניתם במרכולים עלי בייבי, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, בזיליקום, עירית, נענע וכדומה בשקית צלופן או ניילון? כמה זמן זה החזיק מעמד (בשקית הסגורה או הפתוחה) מבלי שהעלים יצהיבו, ישחירו, יעלו ריר או ירקבו? נכון שזה מעצבן לזרוק את שארית העלים לאחר שימוש אחד בלבד, או אם השקית הסגורה נשכחה במקרר מספר ימים?

אז הרי פתרון - שהעלים יהיו רעננים גם לאחר שבוע ואפילו שבועיים (אם המקרר תקין).

אפשרות אחת (היקרה) - לאחסן את העלים (לא שטופים) בקופסאות אחסון עם ואקום:




אפשרות שנייה (זולה יותר) - לעטוף את העלים בנייר מגבת סופג רגיל (של מטבח שמגיע בגלילים) ולארוז בשקית ניילון עם פסי סגירה.




אפשרות שלישית (הזולה ביותר) - לעטוף כנ"ל בנייר מטבח סופג ולהכניס פשוט לשקית ניילון רגילה ואל המקרר.

אפשרות רביעית (הזולה ביותר וגם אקולוגית) - את העלים העטופים בנייר מטבח סופג לאחסן במקרר בשקית ניילון אקולוגית' (שקית מתכלה) או פשוט בקופסת אחסון פלסטיק רגילה.

יום שני, 19 בספטמבר 2016

פרישנוש


פירות אינם עשירים רק בוויטמינים ובסיבים תזונתיים. הם עשירים בפרוקטוז שהוא סוכר הפירות. סוכר הפירות הוא סוכר לכל דבר ועניין ולכן אכילה מרובה של פירות מהווה עומס גליקמי על מערכות הגוף.

אין ספק שאכילת פירות טעימה וממכרת. לא מעטים הם אלה שמחסלים באחת קערת פירות. אבל רק 4 מנות פרי יומיות מומלצות לאדם בריא. לחולי סוכרת רק 2 מנות פרי ביום (ולא ביחד).

הרי רעיון כיצד לפתור את בעיית נשנוש פירות:

חותכים פרי אחד לקוביות קטנות. זה יכול להיות כל פרי שאתם אוהבים. את הקוביות מכניסים לשקית ניילון קטנה כמו כזו שאורזים כריכים, מהדקים קלות להוצאת עודפי האוויר וקושרים את הקצה. את השקית מקפיאים מיד ללילה. כשמתחשק מוציאים שקית כזו מהפריזר ומנשנים חתיכות הפרי הקפואות.

את הקוביות החתוכות של הפירות אפשר לסנן במסננת להרחקת עודפי נוזלים לפני הכנסה לשקית ההקפאה.

אפשר גם לרכוש תבנית סיליקון עם חללי קוביות. אפשר להקפיא את הקוביות בתוך התבנית, דבר שימנע הדבקת הקוביות זו לזו והצורך להפרדתן לאחר ההקפאה (במיוחד כאשר קוביות הפרי מצופות בנוזלי הפרי). אבל למי שאין, גם הקפאה בשקית  עושה את העבודה.

ההקפאה אינה פוגעת בתכולת הוויטמינים שבפרי.

אפשר לערבב קוביות פרי מפירות שונים בשקית אחת. למשל אם חתכתם קוביות של 5 פירות, חלקו את התערובת ל-5 שקיות. כל שקית שווה למנת פרי אחת.

והרי לכם פרישנוש,
להנאתכם

בתיאבון ולבריאות


קוביות מנגו קפואים


יום שישי, 16 בספטמבר 2016

חריף לא אש


כבר הקדשנו פוסט על החריף (שבעצם אינו טעם אלא כוויה בעצבים שבפה) ועל המכורים לחריף אש. אבל לאלו שאינם  מזוכיסטים של חריף, מספר טיפים כיצד לטפל בפלפלים חריפים כדי ליהנות מחריף מעודן:

1. להוסיף בבישול פלפלים חריפים שלמים ולא פגומים בקליפתם רק כעשרים דקות לפני תום הבישול, כדי שלא יתבקעו ויתפזרו הגרעינים שהם חריף אש. בגמר הבישול להרחיק את הפלפלים מהתבשיל.

2. לחתוך את ראש הפלפלים עם בגרעינים והעוקץ ולהרחיקו. חותכים את הפלפלים  חתך אחד לאורכם, שוטפים בזרם מים את שארית הגרעינים ובעזרת סכין חדה מרחיקים את הגידים (עורקים). בדרך כלל יש שני גידי אורך בולטים שצבעם בהיר יותר. בגרעינים ובגידים מתרכז החריף אש. לשטוף הפלפלים במים זורמים בסיום  הטיפול.



את הפלפלים ללא הגרעינים והגידים אפשר לאכול חיים (כעת בלי החריף אש), לטגן כמות שהם או למלא (למשל בבשר טחון), או לחתוך לפרוסות ולהוסיפם לתבשילים ולמאפים.

3. זהירות - טפלו בפלפלים החריפים רק עם כפפות לטקס. החריף שנשאר בידיים קטלני לאנשים שעורם רגיש לקפסאין שבפלפל החריף. ושפשוף העיניים ונגיעה בריריות העיניים היא בלתי נסבלת ומכאיבה לכולם למשך זמן רב.

לידיעה!

1. מגע חריף אש בפה, בעור ובריריות העיניים אינו נמהל על ידי מים, כי הקפסאין אינו מסיס במים. למעשה שתיית מים מחריפה את תחושת הצריבה וגדילה את שטח הצריבה בפה ובגרון. גם שטיפת הידיים שבאו במגע עם הקפסאין במים ובסבון אינה מרחיקה והצריבה בעור או במגע עם ריריות העיניים נמשכת זמן רב.

2. אז מה עושים? 

להקלת החריף בפה אפשר לגרגר עם חלב 3% שומן ולירוק. כנ"ל מועילה גם שטיפת הפה עם משקה אלכוהולי. 

את הידיים לשפשף היטב עם פרוסת לימון ולשטוף בברז.



אלו פתרונות חירום חלקיים בלבד. ולכן כדאי להימנע מראש בטיפול בפלפלים להרחקת חריפות האש, כפי שתואר למעלה, וכמובן לטפל בפלפלים רק עם כפפות לאטקס.

הצלת תבשילים עם עודף חריפות:

הוספת כמה כפות חלב, יוגורט או שמנת לתבשיל. הוספתם תמהל ותעדן את החריפות. גם הוספת שמן לתבשיל תקטין את החריפות בשל מסיסות מולקולות הקפסאין בשמן. 


יום שלישי, 6 בספטמבר 2016

ריכוך בשר - טבעי, מהיר וטעים עם קיווי



טיפ

הפוסט הקודם התייחס לפרי הקיווי ויתרונותיו. מסתבר שיש לו עוד שימוש מעניין וטעים. אותו אני מביא כאן כטיפ - ריכוך בשר באופן טבעי.

בקיווי יש אנזים המכונה אוקסינידין. מסתבר שרבים אינם יודעים שבשל כך אפשר לרכך איתו בשר. 

חוצים קיווי לחצי ברוחבו. ומורחים את החצאים  על הבשר. משאירים את הבשר שעתיים במקרר לפני הבישול.

או




מוסיפים מעל הבשר קוביות/חתיכות קיווי (ללא קליפה) וממתינים חצי שעה להתרככות הבשר בטמפרטורת החדר . אפשר ואפילו מומלץ לבשל או לצלות את הקיווי יחד עם הבשר.

בשימוש הקיווי לריכוך הבשר נקבל:

*  ריכוך טבעי
*  ריכוך מהיר
* בשר טעים יותר.


ועכשיו המדע שבטיפ:

הבשר העשוי ברובו מרקמת שריר שמתכווצת ומתקשחת לאחר מות החיה, לאחר שרקמת הבשר אינה מקבלת יותר אספקת חמצן, בשר טרי לאחר הקפאה מתקשח אפילו יותר. לפיכך הבשר עובר במפעלים תהליך ריכוך שנקרא ישון. 

הישון נעשה כתוצאה מפירוק תאי הבשר ושחרור אנזימים שעוזרים לרככו. אבל, התהליך הזה ארוך ועלול לעודד התפתחות של זיהומי חיידקים וגדילה של פטריות עובש ושמרים שמדיפים ריח רע הנספג בנתחי הבשר. 

כמו כן, בתהליך הישון הזה הבשר מאבד הרבה ממשקלו בשל אידוי נוזלים. בשר כזה משנה גם את צבעו (והוא כבר לא אדום אדום כפי שבפרסומת). בשר כזה עשוי גם להתכסות בשכבות ריריות של מיקרואורגניזמים, שחובה להסיר ולשטוף לפני השיווק או השימוש בבית, אם הבשר נשמר זמן מה במקרר לפני השימוש.

כדי לזרז את הישון, בתעשית הבשר משתמשים בחמישה אנזימים תעשייתיים בטוחים לשימוש המופקים מצמחים כמו האננס והפפיה ומפטריות וחיידקים.

בפוסט זה קיבלתם בעצם רעיון לישון (ריכוך) מהיר וטבעי על ידי האנזים אוקסינידין של הקיווי.

גם מהיר
גם טבעי
וגם טעים יותר.

מעולה גם לשימוש לריכוך נוסף של בשר שכבר קניתם מיושן!






יום שישי, 26 באוגוסט 2016

שניצל זה לא סוליית נעלים






יש המכים בבשר השניצל עד זוב מיצים. מכים ומכים בפטיש עד שחזה העוף נראה כסולית נעל. וכשאוכלים דבר כזה, למי שקורא לזה אוכל, זה יבש ומחניק. לא פלא שנותנים את זה לילדים שוחה בטונות 'קטשופ' מסחרי - 50% סוכר לפחות, צבוע באדום, חומרים מלאכותיים ומעט ממה שנשאר מעגבניה.

אז בואו אמליץ לכם על דרך להכנת שניצלים שכולם ילקקו את האצבעות וגם ללא קטצ'ופ (שיבוש עברי של המילה catch up) או חרדל תעשייתי מזוייף. 
(מתכונים להכנת קטשאפ וחרדל ביתיים, בפעם אחרת).

אז מה הסוד להצלחת השניצל?

ראשית נוטלים רצועות חזה עוף  פרוסים (אפשר לבקש מהקצב). מסירים את השומן בקצותיו של הנתח ולא דופקים אותו בפטיש עץ (או כל אמצעי אחר) עד שיוצאת נשמתו. לא משטחים אותו בכלל.

הבחנתי שמרבית האנשים, קודם כל טובלים את רצועת החזה בביצה טרופה ואחר כך טובלים בפירורי לחם או מצה. 
(מצאתי שפירורי מצה טעימים מפירורי הלחם בשניצלים והרי רעיון מה לעשות עם המצות שנשארו מפסח. שוברים לחתיכות קטנות, מכניסים לשקית ניילון חזקה, מוציאים שארית האוויר מהשקית,
קושרים אותה ומועכים לפירורים קטנים עם מערוך).

אז לא. רוצים שניצל עסיסי שכולם ילקקו את האצבעות? הפכו את הסדר.
קודם כל לטבול בפירורים או בקמח, ואחר כך טבילה מהירה בביצה הטרופה משני הצדדים, והישר לשמן הרותח שבמחבת.

אופן הכנה

1. בצלחת אחת מניחים את נתחי חזה העוף (רצוי טריים. חזה קפוא ומופשר או כזה ששהה כמה ימים בקירור - יש לשטוף היטב במי ברז ולנער. שכבת הריר המצטברת על החזה במקרר לא נעימה למראה ולמגע ולא פעם היא מצע לחיידקים). אפשר להמליח קלות ולתבל, אבל אני לא עושה זאת ומיד תבינו מדוע.

2. לצלחת עמוקה או קערית שופכים פירורי לחם , פירורי מצה, או קמח מלא (לפי העדפת הטעם). מתבלים במעט מלח (בחיאת ברחמנות, זו הבריאות שלכם והילדים), אבקת שום (רצוי גבישי שום שאינם סופחים מים כאבקה), אבקת פלפל לבן, שחור או פפריקה. אפשר לתת לזה טאצ' עם תוספת תערובת גרוסה של עשבי תיבול איטלקית. באימא שלכם כמו שאומרים, על תוסיפו אבקת מרק תעשייתית - זה גם מלא מלח וגם כימיקלים. ערבבו היטב.

3. בצלחת עמוקה או קערית, טורפים 2-3 הביצים (בהתאם לכמות השניצלים). מתבלים רק בקמצוץ מלח. כי הרי תערובת הפירורים מתובלת.

4. מעבירים את נתחי חזה העוף (או ההודו למי שאוהב) אחד אחד לצלחת הפירורים. הופכים את הנתח משני צידיו בפירורים, טובלים בחטף בצלחת הביצים הטרופות משני הצדדים ומעבירים מיד בזהירות למחבת חמה, רצוי עם שמן עמוק שיכסה את כל השניצל. 

אין להתחיל בטיגון לפני שהשמן רותח (הגיע ל- 300 מעלות צלזיוס). 
בטיגון בשמן עמוק ורותח, נספחים פחות שומנים לשניצל!
והוא לא נדבק (כי אז נפגע הציפוי) והוא יוצא גם יותר קריספי וטעים.

5. לאחר שהשמן רתח (אפשר לדעת בטבילת קצה מזלג בביצה. אם השמן רותח ישמע מיד רעש תססס וטיפת הביצה תתקרש מיד), יש לטגן באש בינונית משני הצדדים עד שהציפוי של השניצל הופך למוזהב-חום. מוציאים מהמחבת ומניחים על גבי צלחת עם נייר סופג (מגבת נייר סופגת רגילה) - שכבות שכבות בקומות (נייר סופג, שניצלים, נייר סופג), לספיגת עודפי השמן.

הטריק לשניצל עסיסי: לא משטחים אותו. בהכנה טובלים קודם כל בפירורים או בקמח ואחר כך בביצה, ולא להיפך.


* הערה - השניצלים התעשייתיים רובם מבשר עוף טחון ולא מנתח חזה עוף שלם ואין אחריות שמדובר בכלל- 100% עוף, ובעצם גם לא למה שמכניסים יחד עם העוף הטחון. לכן, אם אתם אוהבים את הילדים שלכם, הכינו שניצלים ביתיים לבד. כפי שהינכם רואים זה לא מסובך. תוספת עבודה של עוד 5 דקות, כי במילא כך או כך אתם מטגנים. 

הרי שניצל עסיסי ולא סוליית נעליים מיובשת.

בתאבון





הערה: מי שרוצה להמנע מטיגון אפשר לאפות בחום בינוני (180 מעלות) בתבנית משומנת קלות (בתרסיס שמן) עד שהשניצלים מזהיבים. אבל אין מה לעשות, יוצא פחות טעים.