‏הצגת רשומות עם תוויות קורות חיים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קורות חיים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 9 בספטמבר 2016

חיפוש עבודה - קורות חיים





עשרות רבות אם לא מאות סטודנטים בעלי תואר ראשון, או שני, שלחו לי בקשות וקורות חיים לקבלה לעבודה ולהדרכה לתוארי המשך. אחרים כעובדי מעבדה זוטרים או בכירים.

אדם שרוצה להתקבל לעבודה בתחומי המדע צריך להדגיש בקורות החיים את השכלתו הרלוונטית, שיטות העבודה שהוא בקיא בהן, נסיונו ויתרונותיו על האחרים.

בלשון המעטה ממש לא התרשמתי מאלו שציינו בקורות החיים שהם מנגנים על כינור. עניין אותי כשלג דאשתקד בחרמון באיזה תנועת נוער השתתפו בתיכון. גם לא  התרשמתי מציון החיל שבו שרתו בצבא. או מציון תארים כמו מש"ק ת"ש, ח"ן או חינוך. אוגם לא ממשפט "תפקיד שדרש מנהיגות, קואורדינציה ותקשורת בינאישית". וגם אם הייתי מתרשם, לך ותוכיח את הקישקושים האלה. מי שממלא את קורות החיים בתחביבים ושאר דברים לא רלוונטים - מעורר רושם שאין לו משהו רלוונטי להציע.

"בעשר השנים האחרונות גידלתי את ילדיי בכיף". וכי הכיף מרשים מישהו? בתחום שלי מי שיצא ממנו וישב בבית עשר שנים הוא פּסֶה, גם אם יש לו תואר שלישי. רוצה להתקבל לעבודה וצריכה להסביר את החור בקורות החיים, אז ראשית בשביל מה להדגיש את זה? וכי מה תעזור לך המילה 'בכיף'? אוקיי, נהנת לגדל את ילדיך, מה הקשר בין זה לערובה שתהני גם מהעבודה ושתצליחי בה?

ועוד משהו - 

לאלו שהגיעו אלי מתדבקים על דלת המשרד ושואלים בנימוס אם יכולים להשאיר קורות חיים - היו הרבה יותר סיכויים מאלו ששלחו קורות חיים בדואר או במייל. כאמור בפוסט אתמול - דקת שיחה קצרה עם מוסר קורות החיים הספיקה להחליט אם לזמן לראיון עבודה (כמובן גם לאחר הצצה בקורות החיים), ואפילו לא פעם כשהזמן אפשר לי, ערכתי ראיון עבודה מיידי למבקש העבודה שהגיע כך אלי בספונטניות. ככה, ללא הכנה - הכי טוב.

מניסיון אני אומר לכם - על פי רוב העזה מנומסת משתלמת.

הייתי חייל משוחרר שהתחיל ללמוד באוניברסיטה. הייתי זקוק לעבודה כדי להתפרנס בלימודים. הגעתי לבית חולים, שאלתי היכן חדרה של האחות הראשית. דפקתי על דלתה ואמרתי "אני פראמדיק שהשתחרר זה עתה מהצבא וכעת אני סטודנט, האם את יכולה להציע לי עבודה"? הושטתי לה דף קורות חיים, צילומי תעודת הסמכה לפארמדיק קרבי ותעודת ציונים בקורס פארמדיקים. אמרה לי שב. שאלה כמה שאלות והציעה לי להתחיל לעבוד מיד באותו סוף שבוע כאח במחלקה פנימית ב'. המחלקה הפנימית היוקרתית ביותר באותה עת בבית החולים. לאחר מספר שבועות קודמתי לאחראי משמרת. בשל העבודה הזו הייתי עצמאי כלכלית בכל משך לימודי התואר. 

ככה חינכתי גם את ילדיי. לכל מקומות העבודה התקבלו בקלילות כשהגיעו למי שצריך עם קורות חיים ביד. מבלי אפילו לדעת אם מחפשים שם עובדים. ממקומות ששלחו אליהם קורות חיים בדואר, לא קיבלו אף פעם תשובה.

ובבקשה, אל תספרו לי שבתחום שלכם זה אינו מקובל כך להופיע במקום עבודה פוטנציאלי עם קורות חיים ולשאול. 'מקובל' הוא רק המלצה ובדרך כלל פרי דמיון וחששות של מחפש העבודה. אדם שחושש לקבל דחייה בפנים. וכי מה יש להפסיד? מקסימום יאמרו שלא מחפשים כעת עובדים, או "השאר את קורות החיים ו(אולי) נחזור אליך. הגעתי למסקנה שיש אנשים הנפגעים כשאומרים להם לא בפנים ומחשש לדחיה, הם אינם מעזים, מתקשים להתקבל למקומות עבודה. וגם לאחר שהתחילו לעבוד חוששים בהמשך לבקש קידום, או שיפור בתנאי שכר. מראש הם מאמינים שיסרבו להם. שעומדים בתור אנשים מתאימים וטובים מהם שיחליפו אותם...