המכתב שלא כתבתי לדוד בן גוריון

נושא השרביט החם, "מכתב שלא כתבתי, נפל באופן מדהים לארועים הפוליטיים הדורסניים של השבוע. ובהתאם להלן המכתב שלא כתבתי לדוד בן גוריון. 

שלום מר בן גוריון, ראש הממשלה הראשון:

ביום העצמאות ההוא. הייתי כבן שלוש וחצי עם אבא שלי, ממתינים לבואך במגרש אדמת בור עצום (שעליו נבנה שנים אחר כך מגרש הכדורגל של הרצליה). יושבים על ספסל בשורה הראשונה מול במה מאולתרת. לפתע הס, הכרוז הודיע על בואך. הגעת במכונית שחורה ושני אופנוענים רוכבים לפניה. מקיפים את המגרש. "אבא, מדוע ראש הממשלה מקיף אותנו שלוש פעמים"? שאלתי. לאחר מפגן ההקפות של השיירה, הפמליה שלך הובלה אל מאחורי פרגוד הבמה. ואתה עלית לבמה עם מכנסי חאקי והתחלת לנאום בפאתוס. לא הבנתי שום דבר מהנאום הארוך והמשעמם שלך, מלבד משפט אחד - "הייתי באמריקֶע, והייתי באנגליֶע, והייתי בצרפת והייתי, והייתי... ובשום מקום אין כדבר כמו בישראל". אחד עשר מטחי זיקוקים צנועים סיימו את נאומך. היה זה הדבר הכי מעניין עבורי באותו ערב.

שנים אחר כך, בלימודי מולדת ומורשת בבית הספר, למדתי על פועלך למען הקמת המדינה ובעיצובה בשנותיה הראשונות. למדתי שאי אפשר לקחת ממך את התהילה על סיכון בהחלטות שלקחת בעיצוב המדינה ,בניגוד לדעתם של רבים מעמיתיך, שעיקרן: 

ההחלטה הראשונה על הקמת מדינת ישראל בסיום המנדט הבריטי, מבלי להגיע ראשית להסדר מדיני עם הערבים בתיווך אמריקני, ומתוך ידיעה שהכרזת המדינה תוביל לפלישת צבאות מדינות ערב.

ההחלטה השניה היתה להקים את צה"ל כ"צבא עם", אחד ויחיד, עוד בעיצומם של הקרבות - בעמידה נחרצת מול המחתרות הפלמ"ח, ההגנה, האצ"ל והלח"י, תוך לקיחת סיכון של התפרצות מלחמת אזרחים. ומה תגיד אתה כעת, על פיצול משרד הביטחון ועל הפלנגות של המשטרה ומשמר הגבול של הארכי-אנרכיסט בן גביר (שמנחם בגין הוציא את שכמותו מחוץ לחוק)?

ההחלטה השלישית היתה קביעת ירושלים כבירת ישראל, למרות שהיא אמורה להיות עיר בינלאומית לפי הסכם החלוקה של כ"ט בנובמבר.

לזכותך ההחלטתך הרביעית כראש הממשלה ושר הביטחון, לעמוד בלחץ כנגד חלק מהקצונה הבכירה של הצבא, שרצתה לכבוש חבלי ארץ של אוכלוסיה ערבית, בחברון, יהודה ושומרון - מתוך ראייה ש"מדינה עם רוב ערבי תהייה בכייה לדורות". ומה תגיד כעת על הבכיה לדורות שמסדרים לנו הסמוטריצ'ים והבן גבירים?

ההחלטה החמישית הייתה פתיחת שערי הארץ לעליה המונית, של כל יהודי ללא סלקציה, עוד במהלך מלחמת העצמאות. ומה תגיד על החקיקה המתוכננת של ביטול חוק הנכד?

ההחלטה השישית  הייתה קיום הבחירות לכנסת הראשונה, גם כן במהלכה של מלחמת העצמאות, כצעד הצהרתי שמציב את הדמוקרטיה ואת ההליך הדמוקרטי כערך עליון. ומה תגיד על החקיקה שעברה אתמול בקריאה ראשונה, שהדמוקרטיה כבר לא ערך עליון?

תרומתך המשמעותית השביעית היא עיצובה של פניה של מדינת ישראל  ב"מגילת העצמאות" -  כמדינה יהודית ודמוקרטית, בעת הכרזת העצמאות. מגילה שאמורה הייתה להיות הבסיס לחוקה. ומה אומר אתה כעת על התגברות ההלכה על המוקרטיה, בבליץ החקיקה המטורף בכנסת ישראל - ההופך את הממשלה לגוף שהוא המחוקק, המבצע והשופט כאחד?

אבל לחובתך יאמר כי מיסמסת ניסוח חוקה לישראל, על ידי קבורתה בוועדות שאמורות להשיג הסכמה רחבה. לחובתך, את החוקה החליפו "חוקי יסוד" על כל שטות (כמו הלבנת שלטון עבריינים) ושלפי בליץ חקיקת ההפיכה המשטרית - בית המשפט כבר לא יוכל לבטל אותם (אפילו אם יפרו את חוק יסוד כבוד האדם ועיסוקו).

לחובתך גם יאמר על שנעתרת בראשית מלחמת העצמאות לבקשת ראשי היהדות החרדית להסדר דחיית שירותם הצבאי של בחורי הישיבה (שבהמשך הפכה לפטור) - במסגרת הסדר "תורתו אומנותו". כי באותה שעה הצהרת שמספרם כ-400 בלבד. 

בשיחה פרטית שהיתה לך בנושא "הפרדת הדת מהמדינה" בתחילת שנות ה-50 עם פרופ' ישעיהו ליבוביץ (אחד ממבקרך החריפים) אמרת לו: "אתה דורש את הפרדת הדת והמדינה כדי שהדת תשוב להיות גורם עצמאי אשר השלטון המדיני יצטרך להתמודד עמו. אני שולל הפרדה זו - אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה". 

האם עלה אז בדעתך שתלמידי הישיבה שייהנו מהשחרור ומספרם מגיע היום על פי הלשכה לסטטיסטיקה לכ- 21,000 לשנה ומספרם עולה ב-5,000 מדי שנה? ומה היית אומר היום כשהתהפכו היוצרות ותלמידי הישיבה החרדים (ותלמידי ההסדר של החרדליים עם שירות מקוצר) - דתם היא דווקא זו שמחזיקה את המדינה בידיים (מילה מכובסת של מחזיקים בביצים)?

דוד בן גוריון, האם אינך מתהפך כיום  בקברך לשמע הכפלת הקיצבאות של תלמידי הישיבות, לפי ההסכם הקואליציוני של ממשלת ימין מלא מלא הנוכחית?

ומה אתה אומר היום על ביטול הפרדת הרשויות בדרך לדיקטטורה של המדינה שהיקמת וכל כך אהבת?

ואתה ומנחם בגין (ונשותיכם שחייתם בצניעות רבה, בצריף או בדירת שניים וחצי חדרים), מה הייתם אומרים על בקשת העלאת תקציב החזקת שני בתיהם הפרטיים (בקיסריה וברחוב עזה) שהגישו "הקיסר" ואישתו לוועדת הכספים בראשותו של "הברז" משה גפני ? ומה הייתם אומרים שבנוסף לזה רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, תיהנה ממימון מלא לכל ההוצאות הכרוכות בהשתתפותה באירועים, כנסים או במשלחות בחו"ל או בארץ.

 

ומה הייתם אומרים אם הוצאות הביגוד המוגדרות "הופעה ייצוגית" של הקיסר והקיסרית יגדלו מ-45 אלף שקל בשנה ל-80 אלף שקל בשנה? ועל כך שבנוסף, כוח אדם המשמש לשירותי משרד במעונות ראש הממשלה יוכפל מ-2 משרות ל-4 משרות. וכדי לא לגרום למשפחת נתניהו הוצאות מיותרות, התיקון יחול רטרואקטיבית החל מ-1 בינואר 2023?

ומה היית אתה דוד בן גוריון ומנחם בגין עמיתך הייתם אומרים היום על כך ששרה אוספת קילוגרמים של כביסה מלוכלכת לניקוי יבש בחו"ל על חשבון המדינה (כלומר מכספי משלמי המיסים)?

ומה יאמר העם שלך הנאנק מיוקר המחיה, מעליית הריבית, עליית מחירי החשמל, הדלק, המים ושכר לימוד בגנים (למרות ההבטחות לפני הבחירות)? ומה יגידו להם הקיסר והקיסרית ?,  "אם אין לחם תאכלו עוגות"?

בכבוד רב

קנקן