הפעם קצת הרהורים ותובנות הקשורים לאנתרופולוגיה של בלוגיה. יתכן שיהיו אחדים שלא יחושו נוח לקרוא את דבריי (אם בכלל יקראו), אבל לא נורא, יתגברו. בכל מקרה אני רוצה להבהיר שאני כותב דברים אלה בכובע של בעל שלושה בלוגים בלבד ולא בכובעי כמנהל אתר קהילת פרפרים. ושאין בי כל טענות או ציפיות, אלא בא אני לפרוס כאן את תובנותיי - על סמך עובדות סטטיסטיות ואחרות. כן, על סמך עובדות. קצת חומר למחשבה על עתיד הבלוגים.
Not exactly politically correct
הפוסט הקודם, כמו הברק, פורסם כאן במדור פוסט שבת כניסוי אנתרופולוגי. אנתרופולוגיה של בלוגיה. הרשו לי לדבר גלויות, לפרוס את העובדות ואת מסקנותיי, גם אם הן לא פוליטקלי קורקט.
הבלוג הזה לא מככב באף אחת מרשימות הקריאה המוחצנות בבלוגים הלא מעטים שאני מכיר. ראשית אין בי כל תערומת על כך. אני כידוע נגד רשימות הקריאה של אנשי מועדוננו. ושנית הבלוג הזה אינו יומן רשת.
הבלוגרים בעלי יומני הרשת אינם כותבים למגירה. לכן בעליהם מזינים זה את זה. קוראים זה את זה, ובעצם הם הקהל העיקרי זה לזה. וכחלק מההסכם הלא כתוב, מגיבים זה לזה. ככה למעשה עובד מפעל ההיזון החוזר הזה (עם מעט מאוד יוצאים מהכלל). זה מבוסס על מעקב של 8 שנים בפעילות הבלוגיות החברתיות השונות.
אבל מה קורה עם בלוגים שאינם יומני רשת של ממש? אלה כמעט ולא נכללים ברשימות הקריאה הגלויות. כי כאמור, מועדוני הקריאה האלה (כמעט בהכללה) הם של גילדות יומני הרשת.
הבלוג הזה (אמירה יומית) - איננו יומן רשת. ולמרות שלבלוג הזה יש וותק - אין לו מנויים, והוא אינו ברשימות הקריאה הגלויות ולמעשה מקושר לרשימת קריאה לא גלויה אחת בלבד. גם נדיר מאוד שמגיבים בו לפוסטים במהלך קיומו. בקיצור - בלוג לא מעניין, על פי פרמטרים אלה.
אבל מסתבר שבכל זאת יש לו לבלוג קהל נסתר ומסתורי שמניע את מונה הכניסות. לפוסט הקודם נרשמו כ- 1,600 כניסות רק ביום הפרסום.
ובהמשך, נרשמו כ-10 כניסות לשעה בממוצע (למרות החג). למעלה מ- 1,800 כניסות ואף לא תגובה אחת.
מה מוצאים הקוראים הרוסים (40%) בבלוג הזה (שמאפשר תרגום לשפות)? אינני יודע, גם לא מבין. ומה מקור הכניסות המקומיות?
אלה כנראה ״הרואים ואינם נראים״.
אז מה? האם אתם הייתם ממשיכים לכתוב למונה?
חושבים שאין לי מה לעשות מלבד בלוגיה?
***
"אין לי מה לומר".
בבלוג חשיבה חופשית גנזתי פרסום פוסט על "גן הבגידה". את הגן הזה גילו כשחקרו מדוע זן נברני העמק שונים בהתנהגות הזוגית מזן נברני ההר? בעוד נברני ההר נאמנים לבני הזוג עד שהמוות מפריד ביניהם, נברני העמק מחליפים האת בני הזוג כמו גרביים. מכאן המחקר הביא לגילוי גן הבגידה. ומסתבר שהגן הזה קיים גם בבני אדם ומשפיע על הזוגיות ותאריך התפוגה שלה. ויש לזה קשר עם עוד דברים, כמו "המלחת האוהבים" ביתר של המזון. ומה לזה ולהורמון זירוז הלידה בגבר?
מניסיון מפוסטים בנושאים כאלה - השלושה או ארבעה שיתייחסו לפוסט הזה יגיבו במשהו כמו ״מרתק״.
אבל נראה לכם שהייתי כותב פוסט מושקע כזה, אם הייתי חושב שאין הוא מרתק?
ובמאמר מוסגר הרשו לי להוסיף שיש שלא יגיבו לעולם, אם אינני מגיב בבלוגם. או מסיבת התחשבנות קטנונית זו או אחרת.
כשהבעתי בעבר את חוסר התגובות כחוסר עניין, היו שהזדרזו והגיבו משהו כמו: ״אני קורא/ת כל הזמן בבלוגך, אבל לא תמיד יש לי מה לומר״. אין מה לומר על שיר, מילא. יש הרבה ״שלא מבינים בזה״ או כאלה שבאופן סלקטיבי מאוד - קצת לא נוח להם להתעמק בטקסטים "ספרותיים" מתומצתים. אבל אין מה לומר (אם בכלל) על מחקר בנושא גן הבגידה, מלבד המסקנה הסופרלטיבית ״מרתק״?
אז נעזוב את עובדות המחקר הלא מעניינות האלה וכדי להבהיר את דבריי, הרי שהפרקטיקה (במה זה נוגע לכם) עשויה לגרום לתגובה אחרת. הנה, אולי לזה יהיה מה להגיב:
נניח שבעזרת הידע והניסיון שלי בטכנולוגיה הספציפית, אוכל בבדיקה מהירה ולא מסובכת בשבילי, לקבוע לבני זוג לפני שיבואו בברית הנישואין - את תאריך התפוגה הגנטית של האהבה שתהיה להם. וגם האם אחד מבני הזוג יבגוד, כי זה פשוט בגנטיקה שלו/שלה.
עכשיו, נניח שאקים עסק כזה (לא, לא דרוש לי משקיע ואל תפנו אלי בנושא). ונניח שאתם זוג צעיר/מבוגר לפני נישואין, האם תהיו מוכנים להשקיע 1.000 שקל (טוב, אולי קצת יותר כדי שאוכל גם להתעשר) - כדי לדעת אם אחד מכם יבגוד, כי זו הגנטיקה שלו/ה? האם תרצו לדעת מה יהיה תאריך התפוגה הגנטי הספציפי שלכם לאהבה כזוג (בהרבה מדובר ב 3-4 שנים בלבד). האם לא שווה להשקיע ולדעת את זה לפני שתקבעו מועד לחתונה כשהאהבה עדיין בוערת?
ואולי יש מכם שלא ירצו לדעת? אני מניח שאקבל תשובות שונות בהתאם לניסיון הזוגי בדיעבד של המשיבים...
אז הנה, הרי יש על מה להגיב כאן. לא? וזאת אם בכלל קראתם כאן כמובן.
ולהיות רואה ואינו נראה בבלוגיה, אולי גם אני אאמץ את זה?
הנראות בבלוגיה היא אינה קיומית עבורי.
הנראות בבלוגיה היא אינה קיומית עבורי.
ואסיים בממתק לשבת כמיטב המסורת בבלוג. שחרזאדה היא יצירה מוזיקלית של רימסקי קורסקוב. יצירה קלאסית על הנסיכה שחרזאדה מסיפורי אלף לילה לילה. המיוחד ביצירה זו של המלחין הרוסי רימסקי קורסקוב בכך שזוהי מוזיקה קלאסית המשלבת מזרח ומערב באלמנטים המוזיקליים. על פי האגדה, מלך פרס ערף את ראשה של אשתו שבגדה בו ומאז היה נישא כל לילה לאישה אחרת ועורף את ראשה בבוקר. והרי המערכה החמישית והאחרונה:
