יום שישי, 27 בדצמבר 2019

אימת השפעת – מיתוסים מול אמת


בשנת 1918 התפרצה מגפת שפעת מידבקת וקטלנית במיוחד, המכונה "השפעת הספרדית". אז לא היו זמינים חיסונים כנגד השפעת והתוצאות היו שבתוך שנה, שליש מאוכלוסיית העולם נדבקה במחלה, ועל פי הערכות שונות, 100-20 מיליון בני אדם נפטרו בעקבותיה. 

פינוי חולי שפעת ספרדית. מקור: 1918 Science Photo Library

חולי שפעת ספרדית בבית חולים בארה"ב. מקור: 1918 Science Photo Library

כיום, על פי ההערכות משרד הבריאות, בישראל חולים בשפעת בין 5% ל-20% מהאוכלוסייה, בכל שנה. 
בשנה רגילה מספר הנפטרים בישראל כתוצאה מסיבוכי השפעת נע בין 200 ל-800. 
השנה נראה שהשפעת הופיעה מוקדם מהרגיל והיא קשה מהרגיל מבחינת מספר אשפוזים עקב סיבוכים ומקרי מוות. ובעוד עדיין בחיתוליה, היא כבר נותנת אותות של מגפה. זן נגיף השפעת השנה פוגע גם בצעירים בריאים ולא רק במבוגרים החולים במחלות כרוניות, או באנשים עם מערכת חיסון חלשה.

החיסון העונתי כנגד השפעת הוא הדרך שהוכחה כיעילה ביותר במניעת התחלואה ובצמצום סיבוכיה. ולכן 
אם עדיין לא התחסנתם, אוצו רוצו לקבל את החיסון לפני שיאזל. כבר מסתמן מחסור במקומות מסוימים ויש שמועה שבקצב היסטריית החיסון מאימת השפעת וקרבנותיה עד כה - החיסונים יאזלו בתוך שבוע. 

יעילות החיסון לפי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC):

היעילות במניעת המחלה אצל מבוגרים בריאים עומדת על 70% עד 90%.
במניעת 50% עד 60% מהאשפוזים בשל שפעת וסיבוכיה.
ובכ-80% במניעת מוות משפעת וסיבוכיה.

הסיבות לכך שלמרות היעילות הגבוהה של החיסון - היא אינה עומדת על 100%

א. כאשר ייצור רמת הנוגדנים על ידי מערכת החיסון
 נמוכה מדי כדי לתקוף ביעילות את נגיף השפעת - אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה מסיבות שלא נכנס אליהן כאן בשל קוצר היריעה.

ב. כאשר החיסון ניתן מאוחר מדי: הזמן הנדרש למערכת החיסון לייצר רמה מגינה מקסימלית של נוגדנים כנגד נגיף השפעת הוא 3-4 שב
ועות ממועד מתן החיסון. לכן בהדבקה בנגיף  השפעת בפרק זמן זה - היעילות נמוכה עד נמוכה מאוד. על כן מומלץ להקדים את מועד ההתחסנות ככל האפשר, עוד לפני פרוץ עונת השפעת. 

ג. כאשר ההדבקה היא מזן נגיף שפעת שלא נכלל בקוקטייל זני השפעת שנכללו בחיסון לאותה שנה.

ד. יש רבים החושבים שכל צינון קשה (כולל עם חום) נגרם על ידי נגיף השפעת. אולם ישנם נגיפים אחרים שאינם נגיפי שפעת ושגורמים לתופעות צינון. לכן חיסון שפעת אינו מגן מפניהם. אבל, אלה אינם מסוכנים בדרך כלל ותופעות הלוואי והסיבוכים מהם פחותים בהרבה.

אז האם המחוסנים שמערכת החיסון שלהם לא פיתחה רמת נוגדנים יעילה בעת ההדבקה אינם מוגנים?

למעשה הם תלויים באחוז האוכלוסייה שהתחסנה באותה השנה. חיסון של 30% מהאוכלוסיה אידאלי כנגד התפרצות מגיפה. כי שיעור התחסנות כזה בעצם מוריד את סיכוי ההדבקה גם בקרב מדוכאי מערכת חיסון.

בשנה שעברה התחסנו בישראל 17.5% מהאוכלוסיה.
השנה התחסנו רק 12.5% לפני פרוץ המגפה. וזהו פער משמעותי ממש לסיכויי ומידת התפשטות המגפה. תולים את הפער הזה בשל האיחור בהגעת החיסונים לארץ השנה.
מדובר באיחור של כחודש וחצי. ובהתאם לחוק מרפי - דווקא השנה הקדימה עונת השפעת. והיא נגרמת מזן נגיף שפעת אלים במיוחד. זן נגיף מסוג "שפעת החזירים" שפוגע לא רק באוכלוסיות בסיכון. זן אלים זה פוגע בצורה קשה גם בצעירים בריאים.

וכעת אתייחס אל מיתוסים מוטעים הנפוצים בציבור:

* "אפשר להידבק בשפעת מהחיסון"?
בשום פנים ואופן לא ניתן להידבק. זהו חיסון שבו מוזרקים נגיפים מומתים. נגיף מומת מעורר את מערכת החיסון אך לא יכול לגרום למחלה.
לעתים רחוקות יתכנו תופעות לוואי קלות וקצרות, שהן בטלות בשישים מתסמיני מחלת השפעת. לאנשים אלרגיים לביצים (שבהם מכינים את החיסונים) - יש תכשירי חיסון הניתנים בשאיפה, במקום בהזרקה (אבל עם יעילות מעט פחותה).

* קיבלתי חיסון בשנה שעברה ולכן אני מוגנ/ת".
לא ולא. כי זני נגיפי השפעת משתנים מדי שנה על ידי מוטציות, באופן שאינם מוכרים על ידי מערכת החיסון. 
ולפיכך יש להתחסן מדי שנה בשנה בתרכיב חיסון מעודכן.

* "דווקא מתאים לי לחלות כדי לזכות בחופש של שבוע מהעבודה".
הסיבוכים עשויים להיות קשים ביותר וגם אנשי בריאים עלולים למות מהם. אז שווה לכם?

* "צינון זה שפעת"
לא כל צינון נגרם על ידי נגיף שפעת. רובם לא והם אינם מסוכנים כשפעת. לכן חיסון כנגד שפעת גם אינו מחסן מפניהם.

* "אפשר לטפל באנטיביוטיקה כנגד נגיף השפעת"?
והתשובה היא לא. אנטיביוטיקה פועלת נגד חיידקים ולא כנגד נגיפים. למעשה מלבד חיסון, אין תרופה יעילה כנגד שפעת (למעט טיפול תרופתי תומך להקלת התסמינים). טיפול אנטיביוטי עשוי להינתן על ידי רופא בלבד - במקרה של סיבוכי שפעת המתבטאים בזיהום חיידקי מישני העלול לגרום לדלקת ריאות או לדלקת בקרום או שסתומי הלב - העשויים להוביל לקריסת מערכות ולמוות.

* "החיסון נגד שפעת יכול להזיק"?
החיסון אינו מזיק
לפי ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות ולפי מיטב הרופאים והמחקרים הרפואיים הרציניים (ולא אלה של ד"ר אינטרנט). 

בישראל המוביל נגד החיסון הוא ד"ר חיים רוזנטל, וללא כל ביסוס מחקרי המתועד בספרות המדעית. כנראה משום שהוא עושה את לחמו כהומיאופת ונטורופת. עם כל הכבוד, לא ניתן למנוע הדבקות בשפעת ולמנוע סיבוכיה על ידי טיפול בוויטמינים. ויטמינים במקום חיסון זה גם מסוכן וגם חבל על כספכם. 

* מדוע חליתי בשפעת או בצינון אחר והמחלה "נסחבת"?
הזמן הממוצע של מחלת השפעת (ללא סיבוכים) הוא כשבוע. כך גם לגבי שאר סוגי הצינון אצל אנשים בריאים. 

במקרים שנסחבים נזלת ושיעול מעבר לכך, הדבר עשוי להיגרם כתוצאה מתגובה אלרגית משנית מתמשכת (לחלבוני מעטפת הנגיף) שהיא על פי רוב ללא חום גבוה. כשזו הסיבה, תרופה אנטי-היסטמינית ללא מרשם רופא כמו זילרגי - עשויה לקצר את תסמיני המחלה. אך לעתים הרופא יטפל באנטיביוטיקה, אם וכאשר מדובר בזיהום חיידקי משני (עקב החלשה שנגרמה למערכת ההתגוננות של הגוף בעקבות המחלה הראשונית). המקרה האחרון מאופיין בדרך כלל  בהחמרת תסמיני המחלה.

ממליץ מאוד לקרוא גם את הפוסט של חברנו ד״ר דרור בר-ניר על שפעת זאת.

התחסנו מיד ורק בריאות! 

* המחבר חבר סגל הוראה בבית ספר לרפואה ובמדעי התרופה


וכמעט שבת. אז הרי להנ
אתכם שירי נושא לפוסט שבת. בנושא השפעת כמובן:



 

וגם שפעת עברית:


אז שיהיה בהנאה רק מהשירים.
שבת שלום ובריאות

יום שבת, 21 בדצמבר 2019

למה לא כל יום שבת - עמוקים



זהו בלוג שבו היה מתפרסם פוסט בכל יום כדי להצדיק את שמו, ובכל שבוע היה מתפרסם פוסט שבת, שהיה אהוב עלי במיוחד. כי הוא גם סיכם את השבוע ובעיקר כי עסק בשיר נושא מוזיקלי או בווריאציות מוזיקליות שלו. 

הבלוג הזה הוא גם דוגמה לבלוג שהפך לרדום ומדי פעם מתעורר ומפציע. את הדיון לסיבה שהתעורר היום, נדחה להמשך.

הרעיון לנושא הפוסט הספציפי הזה נוצר בעקבות פרסום פוסט בבלוג האחר שלי - "חשיבה חופשית פלוס". פוסט שכותרתו "עמוק עמוק". לדידי כותרת היא אינה בעלמה, אלא נבחרת בקפידה רבה. ושבעתיים כאשר מדובר בשירה, כשהכותרת היא חלק בלתי נפרד ממנה. היא הטון, היא המוביל ויש בה רמז כמו בהגדרה של תשבץ הגיון.

כשבחרתי בכותרת "עמוק עמוק", האסוציאציה לשירים אחרים הייתה בלתי נמנעת. השיר הראשון הוא שיר משנות החמישים במאה הקודמת, שמילותיו נכתבו על ידי יעקב אורלנד והולחנו על ידי מרדכי זעירא:

עָמֹק, עָמֹק הָעֶצֶב בָּעֵינַיִם,
עָמֹק, עָמֹק הַיַּיִן בַּמַּרְתֵּף.
הַלַּיְלָה אֶת לִבִּי אֶקְרַע לִשְׁנַיִם;
לְךָ וְלַגָּבִיעַ הַנּוֹטֵף.

אַל תִּשְׁאָלֵנִי מָה,
אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵיךְ,
בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִשְׁתֹּק וּלְחַיֵּךְ.
בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִסְלֹחַ וְלָלֶכֶת
כָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.

דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף,
דּוֹלֵף וּמְיַבֵּב;
עָבְרוּ עָלַי שְׁנוֹת אֶלֶף,
שְׁנוֹת אֶלֶף שֶׁבַּלֵּב.
זַמֵּר, לִבִּי, הַלַּיְלָה -
הַי, טִירִי טִירִי טַיְלָה,
נַגֵּן נָא לָעוֹלָם -
הוֹי טִירִי טִירִילִי טַם.

בַּמַּרְתְּפִים הָרוּחַ מְיַבֶּבֶת,
בַּמַּרְתְּפִים אֵין אוֹר בַּחַלּוֹנוֹת,
אֲבָל אָדָם בּוֹכֶה שָׁם כְּמוֹ יֶלֶד,
אֲבָל אָדָם חוֹלֵם שָׁם חֲלוֹמוֹת.

אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אָן,
אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אֵיךְ,
גַּם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְהוֹלֵךְ.
וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם
שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים מִלֶּכֶת,
שֶׁבּוֹ יָתוֹם הָעֵץ גַּם מִשַּׁלֶּכֶת.

דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף...


מסתבר שהשיר העצוב והיפה הזה לא נס ליחו, וזה מתבטא במספר הגרסאות השונות שלו, החל משנות החמישים ועד ימינו אנו.

הגרסאות הראשונות משנת החמישים היו בביצועים של שלמה בר נוי, של שמעון ישראלי ושל אריק לביא. שכמדומני הופיעו לפי הסדר הכרונולוגי הזה, אם כי אני לא לגמרי סגור על כך. שימו לב שכל שלושת הזמרים האלה שהגיעו לארץ עם עליות אשכנז, עִברתוּ את שם משפחתם לבר-נוי, ישראלי ולביא. כך רצה אז בן גוריון - ,"רק שמות עבריים, תשכחו מהגלותיים". הרי גם שמו של בן גוריון היה גרין ושל פרס היה פרסקי...

בגרסה המוקדמת של שלמה בר נוי, קצב השיר איטי, ואותו מבצע הזמר בדיקציה אשכנזית, שבה מודגש הצירה : ״ד
ולייף, דולייף הדלף״. ככה דיברו לא מעטים בתקופה ההיא. הוריי סיפרו לי שהייתי מתקן אותם כי צריך לומר עֵמק ולא עֶמק, בסֵדר ולא בסֶדר, וכדומה. כי ככה דיברה אלינו המורה שלי מ' מכיתה א׳ עד ד׳, והמורה ר' מכיתה ה׳ עד ח׳. ככה דיבר גם שמעון פרס ושאר זקני דורו, שאת וו החיבור היו מבטאים ״וֶיי״ ׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁ(VEY). כיום כידוע השתלטה ההגייה הספרדית ומחקה את הדגשת הציירה, שנשמעת כעת זרה ומצחיקה.

שמעון ישראלי שר בקולו העמוק "כיאה לשיר עמוק עמוק". אך מבין שלושתם, הגרסה החביבה עלי היא של אריק לביא.


שמשון בר נוי בקצב איטי ובדיקציה אשכנזית


שמעון ישראלי, עמוק עמוק בקול עמוק


אריק לביא, כדרכו כל מילה מודגשת (ללא בליעת מילים)

ואחר כך הגיעו הגרסאות המאוחרות יותר של שנות השבעים והשמונים:


דני ליטני, עיבוד בלוזי משהו


נורית גלרון, הגרסה הנשית הראשונה

 ולאחר מכן הופיעו גם גרסאות נשיות, מאוחרות יותר:


רונה קינן


רונית אופיר, 1998


גיתית שובל, 2017

ומופלאה בעיניי הגרסה בביצוע דקלון שעושה כבוד לזמר המזרחי:


דקלון, חיבור מזרח למערב

אין ספק שהשיר הזה הוא קלסיקה ישראלית. לא הרבה שירים בזמר העברי זכו לכל כך הרבה עיבודים. 
מהי לדעתך הסיבה?
איזה מהעיבודים האלה האהוב עליך ביותר?


השיר השני באסוציאציה לשיר "עמוק עמוקשכתבתי הוא השיר "כמה עמוק" שכתבה והלחינה בת המחזור שלי בבית הספר קורין אלאל. המילים בשותפות עם ענבל פרלמוטר ז"ל, הידועה ככותבת המילים והסולנית המוכשרת של להקת "המכשפות".

גם לשיר הזה יש גרסאות בעיבודים שונים:


בביצוע קורין אלאל וענבל פרלמוטר 1997

בביצוע קורין אלאל ואביתר בנאי

ובתחילה הבטחתי להסביר מדוע יצאתי דווקא היום עם הפוסט הזה?
אז ישנה עוד סיבה טובה. והיא למנוע העברת הבלוג הזה לשער האחורי של הבלוגים המנמנמים. "נאה דורש נאה מקיים" 😜

המשך שבת נעימה
קנקן


יום שבת, 26 באוקטובר 2019

בלוגים מתים בסתר?


הפעם קצת הרהורים ותובנות הקשורים לאנתרופולוגיה של בלוגיה. יתכן שיהיו אחדים שלא יחושו נוח לקרוא את דבריי (אם בכלל יקראו), אבל לא  נורא,  יתגברו. בכל מקרה אני רוצה להבהיר שאני כותב דברים אלה בכובע של בעל שלושה בלוגים בלבד ולא בכובעי כמנהל אתר קהילת פרפרים. ושאין בי כל טענות או ציפיות, אלא בא אני לפרוס כאן את תובנותיי - על סמך עובדות סטטיסטיות ואחרות. כן, על סמך עובדות. קצת חומר למחשבה על עתיד הבלוגים.

 Not exactly politically correct

הפוסט הקודם, כמו הברק, פורסם כאן במדור פוסט שבת כניסוי אנתרופולוגי. אנתרופולוגיה של בלוגיה. הרשו לי לדבר גלויות, לפרוס את העובדות ואת מסקנותיי, גם אם הן לא פוליטקלי קורקט.

הבלוג הזה לא מככב באף אחת מרשימות הקריאה המוחצנות בבלוגים הלא מעטים שאני מכיר. ראשית אין בי כל תערומת על כך. אני כידוע נגד רשימות הקריאה של אנשי מועדוננו. ושנית הבלוג הזה אינו יומן רשת.

הבלוגרים בעלי יומני הרשת אינם כותבים למגירה. לכן בעליהם מזינים זה את זה. קוראים זה את זה, ובעצם הם הקהל העיקרי זה לזה. וכחלק מההסכם הלא כתוב, מגיבים זה לזה. ככה למעשה עובד מפעל ההיזון החוזר הזה (עם מעט מאוד יוצאים מהכלל). זה מבוסס על מעקב של 8 שנים בפעילות הבלוגיות החברתיות השונות.


אבל מה קורה עם בלוגים שאינם יומני רשת של ממש? אלה כמעט ולא נכללים ברשימות הקריאה הגלויות. כי כאמור, מועדוני הקריאה האלה (כמעט בהכללה) הם של גילדות יומני הרשת. 

הבלוג הזה (אמירה יומית) - איננו יומן רשת. ולמרות שלבלוג הזה יש וותק - אין לו מנויים, והוא אינו ברשימות הקריאה הגלויות ולמעשה מקושר לרשימת קריאה לא גלויה אחת בלבד. גם נדיר מאוד שמגיבים בו לפוסטים במהלך קיומו. בקיצור - בלוג לא מעניין, על פי פרמטרים אלה.

אבל מסתבר שבכל זאת יש לו לבלוג קהל נסתר ומסתורי שמניע את מונה הכניסות. לפוסט הקודם נרשמו כ- 1,600 כניסות רק ביום הפרסום.



ובהמשך, נרשמו כ-10 כניסות לשעה בממוצע
 (למרות החג). למעלה מ- 1,800 כניסות ואף לא תגובה אחת. 

מה מוצאים הקוראים הרוסים (40%) בבלוג הזה (שמאפשר תרגום לשפות)? אינני יודע, גם לא מבין. ומה מקור הכניסות המקומיות? 
אלה כנראה ״הרואים ואינם נראים״. 
אז מה? האם אתם הייתם ממשיכים לכתוב למונה? 
חושבים שאין לי מה לעשות מלבד בלוגיה?

***

"אין לי מה לומר".

בבלוג חשיבה חופשית גנזתי פרסום פוסט על "גן הבגידה". את הגן הזה גילו כשחקרו מדוע זן נברני העמק שונים בהתנהגות הזוגית מזן נברני ההר? בעוד נברני ההר נאמנים לבני הזוג עד שהמוות מפריד ביניהם, נברני העמק מחליפים האת בני הזוג כמו גרביים. מכאן המחקר הביא לגילוי גן הבגידה. ומסתבר שהגן הזה קיים  גם בבני אדם ומשפיע על הזוגיות ותאריך התפוגה שלה. ויש לזה קשר עם עוד דברים, כמו "המלחת האוהבים" ביתר של המזון. ומה לזה ולהורמון זירוז הלידה בגבר?

מניסיון מפוסטים בנושאים כאלה - השלושה או ארבעה שיתייחסו לפוסט הזה יגיבו במשהו כמו ״מרתק״. 
אבל נראה לכם שהייתי כותב פוסט מושקע כזה, אם הייתי חושב שאין הוא מרתק?
ובמאמר מוסגר הרשו לי להוסיף שיש שלא יגיבו לעולם, אם אינני מגיב בבלוגם. או מסיבת התחשבנות קטנונית זו או אחרת

כשהבעתי בעבר את חוסר התגובות כחוסר עניין, היו שהזדרזו והגיבו משהו כמו: ״אני קורא/ת כל הזמן בבלוגך, אבל לא תמיד יש לי מה לומר״. אין מה לומר על שיר, מילא. יש הרבה ״שלא מבינים בזה״ או כאלה שבאופן סלקטיבי מאוד - קצת לא נוח להם להתעמק בטקסטים "ספרותיים" מתומצתים. אבל אין מה לומר (אם בכלל) על מחקר בנושא גן הבגידה, מלבד המסקנה הסופרלטיבית ״מרתק״?

אז נעזוב את עובדות המחקר הלא מעניינות האלה וכדי להבהיר את דבריי, הרי שהפרקטיקה (במה זה נוגע לכם) עשויה לגרום לתגובה אחרת. הנה, אולי לזה יהיה מה להגיב:

נניח שבעזרת הידע והניסיון שלי בטכנולוגיה הספציפית, אוכל בבדיקה מהירה ולא מסובכת בשבילי, לקבוע לבני זוג לפני שיבואו בברית הנישואין - את תאריך התפוגה הגנטית של האהבה שתהיה להם. וגם האם אחד מבני הזוג יבגוד, כי זה פשוט בגנטיקה שלו/שלה.

עכשיו, נניח שאקים עסק כזה (לא, לא דרוש לי משקיע ואל תפנו אלי בנושא). ונניח שאתם זוג צעיר/מבוגר לפני נישואין, האם תהיו מוכנים להשקיע 1.000 שקל (טוב, אולי קצת יותר כדי שאוכל גם להתעשר) - כדי לדעת אם אחד מכם יבגוד, כי זו הגנטיקה שלו/ה? האם תרצו לדעת מה יהיה תאריך התפוגה הגנטי הספציפי שלכם לאהבה כזוג (בהרבה מדובר ב 3-4 שנים בלבד). האם לא שווה להשקיע ולדעת את זה לפני שתקבעו מועד לחתונה כשהאהבה עדיין בוערת?
ואולי יש מכם שלא ירצו לדעת?  אני מניח שאקבל תשובות שונות בהתאם לניסיון הזוגי בדיעבד של המשיבים...

אז הנה, הרי יש על מה להגיב כאן. לא? וזאת אם בכלל קראתם כאן כמובן.
ולהיות רואה ואינו נראה בבלוגיה, אולי גם אני אאמץ את זה?
הנראות בבלוגיה היא אינה קיומית עבורי.

ואסיים בממתק לשבת כמיטב המסורת בבלוג. שחרזאדה היא יצירה מוזיקלית של רימסקי קורסקוב. יצירה קלאסית על הנסיכה שחרזאדה מסיפורי אלף לילה לילה. המיוחד ביצירה זו של המלחין הרוסי רימסקי קורסקוב בכך שזוהי מוזיקה קלאסית המשלבת מזרח ומערב באלמנטים המוזיקליים. על פי האגדה, מלך פרס ערף את ראשה של אשתו שבגדה בו ומאז היה נישא כל לילה לאישה אחרת ועורף את ראשה בבוקר. והרי המערכה החמישית והאחרונה:



ועיבוד הבלט הנפלא ליצירה כולה (הקלטה נדירה). תיהנו.





יום שבת, 19 באוקטובר 2019

כמו הברק - פוסט לשבת





נתחיל בכך שזהו פוסט ניסיוני וקצת נדיר, כי מזמן כבר לא כתבתי כאן. זו גם הזדמנות להוציא לשון לוועדת הבחירות בסבב הראשון, שטכנולוגיית הצנזורה של הבוטים שלה השחיתה בלוג זה ומנעה עדכונים שלו בגוגל, בדף פרפרים ובכל מקום. אבל נה להם לצנזורים המרושעים. בעמל רב הצלחתי לתקן את הנזק וזו כבר סיבה טובה לכתוב כאן פוסט. האם יהיה לזה המשך? אינני יודע. אני מניח שלסטטיסטיקה תהייה משמעות להמשכיות. אם כי בכל מקרה זו כבר לא תהייה אמירה יומית.

אז מה היה לנו השבוע? היו לנו רחמנא לצלן ברקים ומחושמלים שהעלו בי בהקשר זה זיכרונות מהבוידעם וגם דיווחים על גבול חוסר ההבנה של המדע. אבל הי, זה שדברים אינם מובנים לגמרי למדע - אינו מעיד שמדובר באגדות אורבניות, אלא במציאות אמיתית, מסתורית ככל שהיא נשמעת.

האם פגע בי ברק? כדי לספק את סקרנות הקוראים, יאלצו הם לקרוא את ההמשך.

סבא שלי שמעולם לא הכרתי, היה בעל אדמות לפני מלחמת העולם השנייה. ולאחר שברק היכה למוות עובד אדמה שלו, הוא חשש נו
רא מפגיעת ברקים בעודו בשדות. את הפחד הזה הוא הטמיע אצל אבא שלי, ושהעביר אותו אלי בילדותי: "לעולם אל תסתתר בסופה תחת או ליד עץ. ברקים נמשכים לעצים". בדרכי לבית הספר הייתי עובר בשביל עפר ארוך בשדה בור. לצד השביל מול עץ בודד, ניצבה בדד בקתה שבה התגורר אדם מסתורי ביותר, שכינינו אותו מוישה פוּפְציק. מה מקור הכינוי של האיש, שיערו השחור מגיע עד מותניו - לא ידענו. ידענו רק שהוא אינו מדבר עם איש וכדאי להתרחק ממנו. האיש הזה היה נוהג מדי פעם לשחוט בשדה ליד ביתו כבש בסכין ארוך וחד. וואו, כמה שהוא נראה מפחיד עם הסכין ביד ושלולית דם סביב.

מפחד מוישה פופציק הייתי גומע את השביל הארוך הזה, בריצה בשדה הזה כל יום בדרכי לבית הספר וחזרה. ובחורף בעת סופות פחדתי שבעתיים שיפגע בי ברק כשאעבור ליד העץ הבודד שמול בקתתו של מוישה פופציק. רץ בטרוף, רגליי כמעט מסתבכות במעיל הגשם הארוך. לא יודע מה גרוע יותר - ליפול בידי הברק או בידי מוישה פופציק והסכין שלו.


שנים אחר כך, בפוסט דוקטורט בארה"ב, נקלענו זוגתי ואני לסופת ברקים בעודנו נוסעים בשברולט אימפלה שלנו. אני הנהג, זוגתי לצידי.  כשעמדנו ברמזור אדום ברק אחד הבליח מבעד השמיים הירוקים ופגע באנטנת הרדיו של המכונית. המנוע כבה. כולי רועד, עיניי מוכות בסנוורים. וכשחזרתי לראות נוכחתי בהקלה ששלום לנו שנינו. הצלחתי להניע את הרכב ולהסתלק מהמקום במהירות כל עוד רוחנו בנו. אומרים שהברק לא פוגע פעמיים, אבל האמת היא שאין לזה בסיס, כפי שנראה בהמשך. האמריקאים הסבירו שיש לנו במכונית "מבודד ברקים" (שאינני מבין את דרך פעולתו) וזה מה שהציל אותנו.

לילד שומר המצוות בן ה-14 לא היה מזל כזה השבוע והברק הרג אותו. אבל מסתבר שיש אנשים שפגע בהם ברק, הם פרכסו קשות, אושפזו ויצאו מזה. אבל לאחר הפגיעה חלקם השתנו. אחד שלעולם לא ניגן בשום כלי ולא למד תווי נגינה, הרגיש דחף לנגן בפסנתר, ימים אחדים לאחר שהוכה בברק. הסתבר שמאז הפך לנגן עילוי. המדע לא יודע להסביר את זה.

שוטרת שעמדה לצאת לביתה בתום המשמרת, הוכתה בברק בפתח תחנת המשטרה. חבריה הזעיקו אמבולנס שהוביל את גופה המפרכס לחדר המיון הקרוב. גם היא יצאה מזה אבל השתנתה לאחר מכן. היא הייתה מחשמלת בחשמל סטטי חפצים ואנשים בנגיעה. זמן מה לאחר מכן פגע שוב ברק כשעמדה לצאת מפתח ביתה. היא זוכרת שנהדפה לאחור מפרכסת לתוך ביתה. שוב ניצלה. האם גופה מושך ברקים? גם את המקרה שלה המדע לא יודע להסביר.

בניסוי מדעי שערך המדען ניקולה טסלה (כן, זה שעל שמו נקראת המכונית החשמלית) הוא התחשמל במטען חשמלי עצום אפילו מברק ובאורח פלא נותר בחיים. לאחר מכן הוא טען שבעת ההתחשמלות חווה תחושת חיי נצח מחוץ לזמן ולמקום. ומאז טען שמתקשרים אתו ישויות שמגלות את סודות היקום. האמת היא שהוא באמת הקדים את דורו בתגליות והמצאות יוצאות מהכלל שלא היו מובנות בחלקן לדורו או שחלקן לא יושמו (גם הועלמו) במתכוון, מטעמים קונספירטיביים שונים הקשורים באנשי הון ובפוליטיקה אפלה. ביניהן המצאות שאחת מהן למשל מיושמת כיום  (כתשעים שנים לאחר מכן) בפיתוח נשק רב עצמה ברפא"ל, על פי מקורות זרים. 

וזה עוד לא הכל, לכל הילת המסתורין מתווספת העובדה שפחות משעה לאחר שהחדרנית גילתה את גופתו במיטה (כשלושה ימים לאחר מותו), ה-CIA פשט על הסוויטה במלון שהוא גר בערוב חייו) והעלים את כל כתביו ופרסומיו. (בשלהי נשיאות אובמה, ה- CIA טען שמדובר ב- 30 ארגזים מלאים במסמכים ובשרטוטים של המצאותיו, בעוד שהיו לו לטסלה 80 ארגזים כאלה). שנים אחר כך ה- CIA העביר את מסמכיו למוזיאון בבלגרד, אבל בחומר הזה חסר למשל התרשים החשוב ביותר בהמצאה שהייתה יכולה לספק חשמל בחינם לכל העולם. קיימות עדויות שקצין חרש נאצי בכיר הגיע אליו לגנוב את מסמכי ההמצאה והוא זה שרצח אותו. מנהל המוזיאון טוען שלמוזיאון הגיעו 60 ארגזים.

רבים מהמדענים לעגו לו על טענתו לישויות שמתקשרות אתו. לכן רבים גם נידו אותו בקהילה המדעית. למרות זאת צבא ארה"ב דווקא כן יצר אתו קשרי עבודה. אבל אומר לכם את דעתי - לאור חלק מתגליותיו והמצאותיו המדהימות (את חלקן יש המתאמצים מאוד להסתיר מידיעת הציבור גם כיום), האיש הוא גאון-על אקסטרה, או שאולי בכל זאת קיבל מידע מישויות חוצניות? חלק מהמידע הזה נראה כמחוץ לזמן, למקום ולידע שהיו קיימים בזמנו ואפילו כיום בכדור הארץ. 

כיצד טכנולוגיה סודית שהציע לצבא ארה"ב ונדחתה לטובת טכנולוגיה המבוססת על איינשטיין (פצצת האטום) הגיעה עשרות שנים רבות מאוחר יותר לפיתוח ברפא"ל (על פי מקורות זרים), לנשק עצמתי מנשק גרעיני אך בניגוד לו גם "נקי"? שאלה טובה. ואם גם אמת בדבר, אויבינו צריכים ממש לחשוש...



ניקולה טסלה (1856-1943)

כיצד הצטלב אירוע שקרה בילדותי עם טסלה (למרות שכבר לא היה בין החיים), וכיצד זה מתקשר למכת ברק או בעצם להתחשמלות? הסכיתו ושמעו.

כל ילד מכיר את אדיסון כחלוץ ההולכה ברשת חשמלית שזכה לתהילה. אך למעשה טכניקת זרם החילופין של טסלה נצחה את טכניקת הזרם הישר של אדיסון. העברת חשמל בטכניקה של אדיסון הייתה מוגבלת למרחק של כ 300 מטר בלבד. לכן בסופו של דבר הצליח טסלה  לקבע את זרם החילופין כצורה הסטנדרטית להפקת חשמל והולכתו למרחקים ארוכים כיום. 

בגיל 10 בערך הכרתי רק את מושג הזרם הישר. כלומר, שנוצר קצר רק אם מחברים את הפלוס למינוס. ולכן הילד, שזה אני, העז לבצע ניסוי. הוא גלגל שרוול דק של נייר כסף כדי לתחוב אותו רק לחור הימני שבשקע חשמל. אך כיוון שבזרם חילופין מדובר ולא בזרם ישר - שרוול הכסף השמיע פיצוץ והילד המחושמל עף לקצה החדר, מפרכס דקות מספר, עם הלמות לב מטורפת. 

אני זוכר עד היום את תחושת הזרם שעבר בי. לא העזתי לספר להורים. רק השבוע בעקבות אירוע מכת הברק, סיפרתי על כך לאבא שלי לראשונה. עשרות שנים לאחר האירוע הוא התחלחל קשות כששמע על כך. כמו טסלה התחשמלתי  ונותרתי בחיים. אמנם על ידי זרם נמוך בהרבה, אבל מספיק כדי להרוג ואולי גם כדי להשתנות (?)...
ולסיום, על פי המסורת, קבלו את שיר השבוע - Riders on the storm.  זהו שיר אייקוני של להקת Doors בז'אנר המוגדר כרוק פסיכדלי. סולן הלהקה מצא את מותו בגיל 27 באופן מסתורי באמבטיה.



Riders on the storm 

Riders on the storm 
Into this house we're born 
Into this world we're thrown 
Like a dog without a bone 
An actor on a loan 
Riders on the storm 

שלא נדע.
שבת שלום ומועדים לשמחה

יום שישי, 2 באוגוסט 2019

פוסט שבת - Old Town Road -



הפעם אין סיכום שבועי כי לא היו אמירות יומיות ופרסום הפוסט מקדים ומתפרסם בכלל ביום שישי. אז מדוע בכלל? הסיבה לכך היא בראשונה ניסיונית. במועד א' של בחירות 2019 ולאחר שפרסמתי כאן מספר כרזות - הצנזורה (מבלי לפרט) שלחה את ידה הארוכה לכאן. ולא רק שמנעה עדכון הפוסטים במנוע החיפוש בגוגל, מנגנון הצנזורה גם מנע עדכון הפוסטים של הבלוג בדף פרפרים. אז כעת אני עורך ניסיון לבחון את עניין יכולת העדכון בפרפרים, לפני השלמת רשימת המפלגות לכנסת ולפני שוועדת מלצר או מי מטעמם עשויים להחליט שאני בוט. ואולי בכלל לא הסירו מהבלוג את קודי הצנזורה  מאז הבחירות הקודמות? אינני יודע את התשובה, ולכן הדבר דורש בחינה שאותה אני עורך בפוסט זה - האם הפוסט הזה יתעדכן בדף פרפרים, או שאולי קהילת פרפרים לא תזכה לראות בלוג זה לעולם בדף פרפרים? זאת אדע עוד מעט לאחר שהפוסט הזה ישלח לפרסום.

בינתיים, על הקריקטורה  שפרסמתי בבלוג הכל בגלל סתימת פיות שפתחתי לאור הצנזורה שחלה על הבלוג הזה - עדיין לא חלה צנזורה ולשמחתי היא מוצגת לראווה בגוגל תמונות תחת הערך "האב, הבן ורוח הקודש":



אבל זה עדיין לא נחשב, כי גם בתקופת הבחירות הקודמות לא פעלה הצנזורה כנגד הקריקטורות שלי על 'הימין החדש', כפי שפעלה באפקטיביות עילאית כאשר היה מדובר בקריקטורות על ביבי והליכוד. גם את זה נבחן כאן הפעם בהמשך.

וכמיטב המסורת אני מביא במדור זה את שיר  השבוע שלי: 



לשיר  הזה של ליל נאס ולהקתו התוודעתי השבוע בתכניתם של גאולה וירון בכאן11. מסתבר שלא היה עוד שיר שהצליח לעמוד כל כך הרבה זמן בראש מצעדי הפזמונים בארה"ב ובשאר אומות העולם מאז 1996. ואולי סיבת ההצלחה של השיר הוא החיבור בין שלושה ז'אנרים מוזיקליים. חיבור שנחשב עד היום ככמעט בלתי אפשרי - החיבור בין היפ הופ, לפאנק ולקאונטרי. ובשלושה חודשים יש לשיר הזה על גרסאותיו השונות כבר למעלה מ- 750 מיליון צופים ביוטיוב. ויש לו גם סרטון רשמי חמוד בסגנון סרטי המערב הפרוע ושווה צפייה:



ולשיר הזה ולהצלחתו מוקדש ערך בוויקיפדיה. אבל אבוי הזמר גם שחור וגם הומוסקסואל. ולכן אני מקדיש את שיר השבת הזה לשני צמדים:




אז מקווה שתגיבו כאן בהמוניכם. על השיר, על הקריקטורות, על הכישרון המהמם של הקריקטוריסט... רק תגיבו על משהו. שלא אחשוב שקהל פרפרים חרשים ואילמים הם. 
וכמובן סופ"ש נפלא שיהיה לכם
קנקן

עריכה

ובכן, "הקללה" שהוטלה על הבלוג לא הוסרה והבלוג אינו מתעדכן יותר במנועי חיפוש וגם לא בדף פרפרים. לכן הפוסט הזה הובא למומלצים, כדי לפקוח עיניהם של חברי קהילת פרפרים לעניין. 

ואפרופו צנזורה. לכל אחת ואחד הזכות לנהל את בלוגם לפי ראות עיניהם. אבל רק שאלה: לאיזו התייחסות מבלוגרים מצפים בלוגרים שמגיבים לתגובות בבלוג שלהם באופן סלקטיבי או שמוחקים תגובות של מגיבים מסוימים מסיבות לא ברורות?


יום רביעי, 27 במרץ 2019

עבור מי תצביע/י הפעם?


עוד כרזה מאמממת מעשה ידיי וכמובן מוחי הקודח. והיא עוסקת בשאלת מיליון הדולר. והתשובה צפויה?



כמו כרזות הבחירות שלפניה, אני משחרר אותה בחינם להפצה לכל דכפין. תגידו, מישהו מהקוראים כאן (והם לא מעטים) הפיץ משהו מאלה? 
שלא תאמרו אחר כך שעשיתם הכול - הצבעתם בקלפי!!! ואחר כך ישכחו מכם לעוד ארבע שנים. נכון? 

ויש גם קונספירציה:

1. פוסטים הכרזות מסוננים במנוע החיפוש של גוגל - שום דבר מכאן על נתניהו והליכוד, גוגל לא מכיר. הא? 
2. וההתעניינות הגדולה ביותר בבלוג הזה לאחרונה היא מ:



כן, למי שעדיין לא הבין מהמפה - מדובר בשיא כניסות מרוסיה



3. ויש גם כניסות שוּשוּ מכאן (וזה לא VPN) :



4. ואם זה עוד לא מספיק, תקציר הפוסט הקודם סירב להתעדכן בדף קהילת פרפרים  ונשאר תקוע שם הפוסט שלפניו :




האם הפוסט הזה יתעדכן הפעם? מעניין יהיה לראות.

האם הכל רק צירוף מקרים?


נו - הפוסט שוב לא התעדכן בדף קהילת פרפרים. (ועכשיו אני הולך לעשות ניסיון הבה ונתחכמה. מעניין מי ינצח)?


יום שישי, 22 במרץ 2019

וכי מדוע לא?



על פי המסורת הכנתי אחלה של כרזות אבל גנזתי אותן. מדוע? אדבר בחידות:

הצודק הוא החכם ודי ברמיזה להחכים טיפשים בדרך אל התוצאה ההפוכה.
ואני דווקא בונה הפעם על הטיפשויות הידועות והבלתי נמנעות שאולי הפעם דווקא ישחקו לצד הנכון.

נו, אז איך שפת החידות שלי? תשובות תקבלו לאחר הבחירות. אבל יש לי עוד כרזה אחת שאני רוצה על פי המסורת, להעניק לכל דיכפין במתנה.



יום שני, 18 במרץ 2019

פרפרים -קהילה חדשה המאגדת בלוגרים הכותבים בשפה העברית מפלטפורמות שונות


בעקבות הורדה של שירותי גוגל פלוס בסוף החודש - ייעלמו גם כל דפי הקהילות - ביניהן הקהילה Blogger בשפת הקודש בייסוד אליפל. קהילה שמאגדת בלוגרים הכותבים בשפה העברית - בעיקר מפלטפורמות וורדפרס ובלוגגר (בלוגספוט).

בעקבות זאת הושקה אתמול קהילה חדשה  המכונה פרפרים - הבלוגוספרה שלנו.
הקהילה החדשה מאגדת בלוגרים הכותבים בשפה העברית (מכל הפלטפורמות) במטרה לתת להם במה לפרסם, להכיר ולהגיב.



כתובת האתר https://isra-parparim.blogspot.com/

במה שונה הקהילה הזו לעומת קהילות בלוגים אחרות?

א. כאמור היא מאפשרת הצטרפות של בלוגרים מפלטפורמות שונות (בלוג
ספוט, וורדפרס, ואחרים).

ב. אין וועדת קבלה, סלקציות למיניהן של בלוגרים (כמו שקיים אצל האחרים).

ג. אין צנזורה של תכנים (ובלבד שהם עומדים בכללים בסיסיים כמו מניעת שיימינג ואאטינג).

ד. יכולת אינטראקציה תמידית עם הנהלת הקהילה.

הנכם מוזמנים להצטרף לקהילה כבלוגרים וכקוראים. כקוראים תוכלו להתעדכן בפוסטים של חברי הקהילה - מדף ראשי אחד. בדומה לדף הראשי של ישראבלוג בתפארתו, למי שזוכר.

מומלץ להוסיף בבלוגים שלכם את הכפתור שיקשר אתכם ואת קוראיכם לדף הראשי של הקהילה ומשם לנווט לבלוגים השונים:



בכל הפלטפורמות זמין גאדג'ט הוספת תמונות וקישור לכתובת. שימרו את הכפתור הנ"ל כתמונה במחשבם, העתיקו אותה לגאדג'ט התמונות, קשרו לכתובת
 https://isra-parparim.blogspot.com/ ושימרו במקום המתאים בלוח הפריסה שבלוח העריכה.

גאדג'ט הוספת כפתור (תמונה ממוזערת מקושרת) לבלוג בפלטפורמת בלוגגר/בלוגספוט:


כולם מוזמנים להצטרף לקהילה. אנא הפיצו את הבשורה במעגלי הקוראים שלכם - קהילת בלוגרים  מאוגדת גדולה ותוססת היא למענכם ורק למענכם.

יום רביעי, 13 במרץ 2019

לאנשים מבולבלים מגיעים מנהיגים מבולבלים


הכרזות פרי ידי הבאות - אותן אני משחרר כלשונן לשימוש כל דיכפין בחינם. אם הכרזות מדברות אליכם - עזרו להפיץ אותן. 
אני מזמין כל אחד ואחת להפיץ אותן חופשי בכל אמצעי: בבלוגים שלכם, בפייסבוק, בטוויטר או במה שבא לכם. להפיץ אותן כאנטיתזה לשטיפת המוח הדמגוגית שמפלגת השלטון (שהגיע הזמן להחליפה כמו שיש להחליף מטאטא ישן) מאכילה את הציבור על חשבון משלם המיסים בכרזותיה. אני משחרר את  הכרזות כלשונן במקור חופשי לגמרי בחינם - גם לשימוש כל סוכנויות הפרסום למיניהן (אם ירצו).  

רני רהב אמר בראיון לכאן 11 שהוא אינו מתרגש מביקורת שלילית על הקמפיינים שלו, אלא אך ורק מלכמה הם מגיעים בציבור. והוא צודק. עד כמה תגענה הכרזות שתתפרסמנה כאן לציבור - תלוי אך ורק בכם. בתרומה שלכם לווירליות שלהן. אל תישארו אדישים. בחירה בקלפי אינה בחירת בגד - יש לה השלכות לארבע השנים הבאות.


ההיסטוריה מעידה - הצבעה למפלגת אווירה מתאדה. בבחירות הבאות מצביעים בשכל ולא בסוטול. כי גם עלים לא יעזרו לשנות את המציאות המרה שמאחורי האשליה בארבע השנים הבאות.



יום שני, 11 במרץ 2019

הליכוד חזק בפילוג


הכרזות פרי ידי הבאות - אותן אני משחרר כלשונן לשימוש כל דיכפין בחינם. אם הכרזות מדברות אליכם - עזרו להפיץ אותן. 
אני מזמין כל אחד ואחת להפיץ אותן חופשי בכל אמצעי: בבלוגים שלכם, בפייסבוק, בטוויטר או במה שבא לכם. להפיץ אותן כאנטיתזה לשטיפת המוח הדמגוגית שמפלגת השלטון (שהגיע הזמן להחליפה כמו שיש להחליף מטאטא ישן) מאכילה את הציבור על חשבון משלם המיסים בכרזותיה. אני משחרר את  הכרזות כלשונן במקור חופשי לגמרי בחינם - גם לשימוש כל סוכנויות הפרסום למיניהן (אם ירצו).  

רני רהב אמר בראיון לכאן 11 שהוא אינו מתרגש מביקורת שלילית על הקמפיינים שלו, אלא אך ורק מלכמה הם מגיעים בציבור. והוא צודק. עד כמה תגענה הכרזות שתתפרסמנה כאן לציבור - תלוי אך ורק בכם. בתרומה שלכם לווירליות שלהן.













יום ראשון, 10 במרץ 2019

שטיפות מוח דמגוגיות עובדות אצלך?


לא יאמן ואולי כן, כשישבנו שבעה על אימא שלי - מבקרים לא מעטים גלשו לשיחות פוליטיות. מהשיחות האלו נדהמתי כיצד המנטרות הדמגוגיות המפלגתיות שטפו לגמרי את מוחם של כל כך הרבה אנשים. במיוחד את אלה שבטווח הגילאים שבין עשרים לשלושים. אבל גם בקבוצות גיל מבוגרות יותר, שאינן בקיאות בעובדות או שיש להן זיכרון של דג.

נדהמתי איך ססמאות נבובות ושקריות בעליל תופסות כל חלקת אינטליגנציה במוח. נכון, אלה שמצביעים בכל הבחירות לאותה מפלגה כאילו היא קבוצת כדורגל (גם כשהיא תוקעת גולים עצמיים או יורדת ליגה) - הם מקרה אבוד. גם אם יתקעו להם, היד בקלפי אינה מסוגלת לחשוב. כשקבוצת הכדורגל שלהם סופגת הפסדים, לפחות מחליפים מאמנים. אבל במציאות חייהם שלהם עצמם, למאמן אין תחליף. לא שמעו שבתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף.

אני שואל למה? והתשובה כל כך וודאית ופשוטה עד כדי גיחוך: "ביבי או טיבי", "כחול לבן זו מפלגת שמאל", "גנץ יחזיר את ירושלים". ברור כשמש שאסטרטגיית תעמולת הבחירות של מפלגות הימין בראשות הליכוד עוסקת מאה אחוז בהפחדה, בהשמצה חסרת שחר ובשיסוי. והפעם בליכוד והעומד בראשם נוסף בגאון דגל ההתקרבנות.
והמטרה מקדשת כל אמצעי, גם אם הוא שקרי בעליל
האם שמתם לב שלמילים עלילה ובעליל אותו השורש ע.ל.ל? אוי לעברית - אותו השורש להפוך על הפוך. הבלשנים בוודאי יודעים להביא דוגמאות נוספות.

נראה שהבחירות הקרבות עוסקות רק באנשים - העומדים בראשי המפלגות שכולן מציגות "נבחרת מצוינת" של מריונטות בוויטרינה. זו נטו מערכת בחירות של כיסאולוגיה. מתה האידאולוגיה. מי זוכר אותה? למפלגת השלטון גם אין מצע. רק השמצה.



ובבחירות האלו כמו בכל בחירות, הציבור מולך שולל על ידי תעמולת בחירות סמויה שנקראת סקרים. לא יודע אם לצחוק או לבכות בראותי כיצד התקשורת מרכיבה או מפרקת בכל יום ממשלה על פי סקר של כמה מאות. 
who knows whom they are?

מישהו מהסוקרים המלומדים חושף לציבור על סמך מה הגיעו למסקנותיהם המלומדות? כאשר בכל מערכות הבחירות האחרונות לא היה קשר בין הסקרים המוקדמים לתוצאות האמת בבחירות. 




אפילו קלפיות המדגם בימי הבחירות שיקרו. אצל מי עובדים הסוקרים? 




רואים אתם הקוראים את מודעות/הכרזות שלי? בכל אחת מהן השתעשעתי כדקה אחת להכינן. עבור כאלה מפלגות משלמות מיליונים מכספי אזרחי המדינה   לקמפיינרים וסוכנויות פרסום. ואני משחרר את המודעות האלו לשימוש כל דיכפין.

אני מבטיח בלי נדר המשך ליצירתיות עסיסית כזו - אותה אמשיך לפרסם עד לבחירות כאן בבלוג אמירה יומית. בהמשך חפשו כאן את הכרזה שמדברת אליכם ועזרו להפיץ אותה.

אני מבטיח לקורא הנאה או רוגז צרופים מהכרזות המאמממות האלו שלי. ואני מזמין כל אחד ואחת להפיץ אותן חופשי בכל אמצעי: בבלוגים שלכם, בפייסבוק, טוויטר או מה שבא לכם. להפיץ אותן כאנטיתזה לשטיפת המוח הדמגוגית שמפלגת השלטון (שהגיע הזמן להחליפה כמו שיש להחליף מטאטא ישן) מאכילה את הציבור. אני גם משחרר אותן חופשי חופשי ולגמרי בחינם, לשימוש כל סוכנויות הפרסום למיניהן (אם ירצו), וכלשונן במקור.  

רני רהב אמר היום בראיון לכאן 11 שהוא אינו מתרגש מביקורת שלילית על הקמפיינים שלו, אלא אך ורק מלכמה הם מגיעים בציבור. והוא צודק. עד כמה תגענה הכרזות שלי לציבור - תלוי אך ורק בכם. בתרומה שלכם לווירליות שלהן.

האם יש בזה טעם? אומר בוודאות - יש ויש! 
בשבוע האחרון נוכחתי שלא מעטים הם האובייקטים לשטיפות מוח מפלגתיות שאין ביניהן ולמציאות ולא כלום. נהפוך הוא - דמגוגיה שקרית צרופה. כאמור עיקר המושפעים הם מקבוצת הגיל הצעירה 20 - 30. אבל לא רק, גם מבוגרים מהם, שחלקם משתמשים באותן מנטרות של שטיפות מוח כדי לשכנע את האחרים.

אוסיף ואומר שהאחרונים מה זה מפחדים. מפחדים כפי שלא היו מעולם. צפיתי בקטעים מנאום ההתקרבנות של ראש ממשלה, שהשופט מלצר אסר לשדר בזמן אמת. ראיתי שם את הפחד נחבא בכל נימי שפת גופו. פחד המוסווה בשפת גוף שהזכירה לי את זו של רודנים וקהל שואג מזמנים אחרים. אבל מאחורי ההצגה והזעה מתחת לחליפה, ראיתי מאניה שתהפוך אחרי הבחירות לדיפרסיה. רשמו את דבריי אלה. ושכל מלחכי הַפִּנְכָּה הפתטיים שלו - יהיו הראשונים שימהרו לתלות אותו בראש התורן במצודת זאב. הרבה דם יזע ודמעות ישפכו שם במלחמת הירושה של "אין תחליף".

בשבוע האחרון נוכחתי גם עד כמה פשוט יחסית (בשיחה קצרה ובהדגשת המסרים המתאימים) לשנות דעות פוליטיות של הבוחרים בקבוצת הגיל הצעירה (18-30). קבוצת גיל זו אמנם מושפעת יותר משטיפות מוח דמגוגיות, אך היא פתוחה יותר להטמעת עובדות אמת והשפעתן על הדעות שעדיין אינן מגובשות.

כל אחד ואחת מכם יכול לתרום לעניין. ובעיקר על תתנו יד לתעמולה דמגוגית שקרית ולסקרים להטעות אתכם ואת הציבור. זכרו - הסקרים הם מאה אחוז תעמולת בחירות. רק הבחירות הן הסקר האמיתי.




יום שבת, 5 בינואר 2019

ביבי - הבטחות נחרצות צריכים לקיים !


READ HIS LIPS
בנימין נתניהו מתחייב להגביל את כהונתו כראש ממשלה לשתי קדנציות:


https://www.youtube.com/watch?v=BWGM8gWaYeA

הבטחות צריך לקיים. 
האם את/ה תבחרו בו באופן ישיר או עקיף לקדנציה חמישית?

יום שלישי, 1 בינואר 2019

מגורשת


מגיבים בבלוג ציינו שאינם יודעים עדיין למי להצביע בבחירות הקרובות. אמרתי שעד הבחירות יש מספיק זמן להחליט, לאחר שנראה את המפצים והמיזוגים. 

והיום גבאי שצפה במפץ של הבית היהודי, החליט לחקות את בנט-שקד, שהתגרשו מסיעתם. וללא הודעה מוקדמת, גירש את ציפי לבני בשידור ישיר.
מה, לבני שמאלנית מדי בשבילך? אולי אתה מתכונן לחבור חזרה עם כחלון?
מכין מיטה לחזרת אהוד ברק?

אבל גבאי, יצאת נבל. הגירשת וגם ירשת?

מדוע גירש הנבל היום ולא אתמול?
כי אתמול לבני הייתה לוקחת את חלקה במימון המפלגות.
אתמול שמונת המורדים של העבודה (שחיפשו בית חדש) היו יכולים להצטרף ללבני, וגבאי היה נשאר רק עם שליש מתקציב מימון המפלגות לבחירות.
היום - לבני גורשה בחוסר כול.

אבל מבחינתי ולדעתי גם מבחינת רבים אחרים - היום גבאי תקע את המסמר האחרון בארון הקבורה של מפלגת העבודה. מפלגת העבודה שהייתה פעם הבית שלי
  
 ברשומה קודמת רמזתי שאולי אפרסם סיפור. אז הסיפור הוא שלפני כחודשיים שלחתי בשמי המלא מכתב משותף עם בקשה שיובא לקריאה אישית לציפי לבני ולאבי גבאי. בקיצור, שאלתי האם אני יכול לעזור למען השינוי ההכרחי בעיניי במפה הפוליטית. במכתב גם הדגמתי אז  במה אני יכול לעזור. בהתנדבות כמובן.

מלשכת ליבני  נשלח במהרה מכתב תשובה עם חיבוק. (אולי אפרסם את תוכן המכתבים בעתיד).

מלשכת אבי גבאי - לא הגיעה תשובה עד עצם היום הזה. לא רוצה, לא צריך. הוא כנראה לא צריך עזרה. ומה שקרה היום מוכיח שהוא גם לא זקוק לקול שלי, של משפחתי המורחבת ושל ידידיי בקלפי.
הוא אינו צריך כי הרי לדבריו הוא יוכיח שיבחר כראש ממשלה. ככה נראה מגלומן.

בסל הקניות שלי:

המחנה הציוני (גבאי- לבני)
מפלגת העבודה (גבאי) *
התנועה (לבני) 

להזכיר שללבני יש נסיון מניסטריאלי ענף. במחנה הציוני ויתרה על אגו ונהגה כמבוגר האחראי. להזכיר שב- 2008 המפלגה (קדימה) בראשותה זכתה בבחירות  ב-28 מנדטים והייתה למפלגה הגדולה בכנסת. היא לא הקימה אז ממשלה, כי לא הייתה מוכנה להכנע לדרישות החרדים, כפי שלעומתה ביבי העניק להם בחפץ לב. 

מרננים עליה שהיא עזבה מפלגות - מהליכוד, לקדימה ולמחנה הציוני. אך האמת היא שבעיניי זה דווקא לזכותה - האידיאולוגיה חשובה מהכיסאולוגיה. אני דווקא מזהה בה תכונות של מנהיגה. 
אז היא בהחלט מוערכת מאוד בעיניי, השאלה הגדולה כרגע  היא לאן מועדות פניה. לדעתי ההמשך יבוא.

גבאי תככן עם אגו בשמים, אך הוא אינו מנהיג. אין לו נסיון, אין לא כריזמה ולא תהיה לו מנהיגות. עסקן, זה מה שהוא בעיניי.

היום הוא היום שבו התגרשתי סופית ממפלגת העבודה.