 |
| פינוי חולי שפעת ספרדית. מקור: 1918 Science Photo Library |
 |
| חולי שפעת ספרדית בבית חולים בארה"ב. מקור: 1918 Science Photo Library |
כיום, על פי ההערכות משרד הבריאות, בישראל חולים בשפעת בין 5% ל-20% מהאוכלוסייה, בכל שנה.
בשנה רגילה מספר הנפטרים בישראל כתוצאה מסיבוכי השפעת נע בין 200 ל-800.
השנה נראה שהשפעת הופיעה מוקדם מהרגיל והיא קשה מהרגיל מבחינת מספר אשפוזים עקב סיבוכים ומקרי מוות. ובעוד עדיין בחיתוליה, היא כבר נותנת אותות של מגפה. זן נגיף השפעת השנה פוגע גם בצעירים בריאים ולא רק במבוגרים החולים במחלות כרוניות, או באנשים עם מערכת חיסון חלשה.
החיסון העונתי כנגד השפעת הוא הדרך שהוכחה כיעילה ביותר במניעת התחלואה ובצמצום סיבוכיה. ולכן אם עדיין לא התחסנתם, אוצו רוצו לקבל את החיסון לפני שיאזל. כבר מסתמן מחסור במקומות מסוימים ויש שמועה שבקצב היסטריית החיסון מאימת השפעת וקרבנותיה עד כה - החיסונים יאזלו בתוך שבוע.
החיסון העונתי כנגד השפעת הוא הדרך שהוכחה כיעילה ביותר במניעת התחלואה ובצמצום סיבוכיה. ולכן אם עדיין לא התחסנתם, אוצו רוצו לקבל את החיסון לפני שיאזל. כבר מסתמן מחסור במקומות מסוימים ויש שמועה שבקצב היסטריית החיסון מאימת השפעת וקרבנותיה עד כה - החיסונים יאזלו בתוך שבוע.
יעילות החיסון לפי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC):
היעילות במניעת המחלה אצל מבוגרים בריאים עומדת על 70% עד 90%.
במניעת 50% עד 60% מהאשפוזים בשל שפעת וסיבוכיה.
ובכ-80% במניעת מוות משפעת וסיבוכיה.
הסיבות לכך שלמרות היעילות הגבוהה של החיסון - היא אינה עומדת על 100% :
א. כאשר ייצור רמת הנוגדנים על ידי מערכת החיסון נמוכה מדי כדי לתקוף ביעילות את נגיף השפעת - אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה מסיבות שלא נכנס אליהן כאן בשל קוצר היריעה.
ב. כאשר החיסון ניתן מאוחר מדי: הזמן הנדרש למערכת החיסון לייצר רמה מגינה מקסימלית של נוגדנים כנגד נגיף השפעת הוא 3-4 שבועות ממועד מתן החיסון. לכן בהדבקה בנגיף השפעת בפרק זמן זה - היעילות נמוכה עד נמוכה מאוד. על כן מומלץ להקדים את מועד ההתחסנות ככל האפשר, עוד לפני פרוץ עונת השפעת.
ג. כאשר ההדבקה היא מזן נגיף שפעת שלא נכלל בקוקטייל זני השפעת שנכללו בחיסון לאותה שנה.
ד. יש רבים החושבים שכל צינון קשה (כולל עם חום) נגרם על ידי נגיף השפעת. אולם ישנם נגיפים אחרים שאינם נגיפי שפעת ושגורמים לתופעות צינון. לכן חיסון שפעת אינו מגן מפניהם. אבל, אלה אינם מסוכנים בדרך כלל ותופעות הלוואי והסיבוכים מהם פחותים בהרבה.
אז האם המחוסנים שמערכת החיסון שלהם לא פיתחה רמת נוגדנים יעילה בעת ההדבקה אינם מוגנים?
למעשה הם תלויים באחוז האוכלוסייה שהתחסנה באותה השנה. חיסון של 30% מהאוכלוסיה אידאלי כנגד התפרצות מגיפה. כי שיעור התחסנות כזה בעצם מוריד את סיכוי ההדבקה גם בקרב מדוכאי מערכת חיסון.
בשנה שעברה התחסנו בישראל 17.5% מהאוכלוסיה.
השנה התחסנו רק 12.5% לפני פרוץ המגפה. וזהו פער משמעותי ממש לסיכויי ומידת התפשטות המגפה. תולים את הפער הזה בשל האיחור בהגעת החיסונים לארץ השנה.
מדובר באיחור של כחודש וחצי. ובהתאם לחוק מרפי - דווקא השנה הקדימה עונת השפעת. והיא נגרמת מזן נגיף שפעת אלים במיוחד. זן נגיף מסוג "שפעת החזירים" שפוגע לא רק באוכלוסיות בסיכון. זן אלים זה פוגע בצורה קשה גם בצעירים בריאים.
וכעת אתייחס אל מיתוסים מוטעים הנפוצים בציבור:
* "אפשר להידבק בשפעת מהחיסון"?
בשום פנים ואופן לא ניתן להידבק. זהו חיסון שבו מוזרקים נגיפים מומתים. נגיף מומת מעורר את מערכת החיסון אך לא יכול לגרום למחלה.
לעתים רחוקות יתכנו תופעות לוואי קלות וקצרות, שהן בטלות בשישים מתסמיני מחלת השפעת. לאנשים אלרגיים לביצים (שבהם מכינים את החיסונים) - יש תכשירי חיסון הניתנים בשאיפה, במקום בהזרקה (אבל עם יעילות מעט פחותה).
* קיבלתי חיסון בשנה שעברה ולכן אני מוגנ/ת".
לא ולא. כי זני נגיפי השפעת משתנים מדי שנה על ידי מוטציות, באופן שאינם מוכרים על ידי מערכת החיסון. ולפיכך יש להתחסן מדי שנה בשנה בתרכיב חיסון מעודכן.
* "דווקא מתאים לי לחלות כדי לזכות בחופש של שבוע מהעבודה".
הסיבוכים עשויים להיות קשים ביותר וגם אנשי בריאים עלולים למות מהם. אז שווה לכם?
* "צינון זה שפעת"
לא כל צינון נגרם על ידי נגיף שפעת. רובם לא והם אינם מסוכנים כשפעת. לכן חיסון כנגד שפעת גם אינו מחסן מפניהם.
* "אפשר לטפל באנטיביוטיקה כנגד נגיף השפעת"?
והתשובה היא לא. אנטיביוטיקה פועלת נגד חיידקים ולא כנגד נגיפים. למעשה מלבד חיסון, אין תרופה יעילה כנגד שפעת (למעט טיפול תרופתי תומך להקלת התסמינים). טיפול אנטיביוטי עשוי להינתן על ידי רופא בלבד - במקרה של סיבוכי שפעת המתבטאים בזיהום חיידקי מישני העלול לגרום לדלקת ריאות או לדלקת בקרום או שסתומי הלב - העשויים להוביל לקריסת מערכות ולמוות.
* "החיסון נגד שפעת יכול להזיק"?
החיסון אינו מזיק לפי ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות ולפי מיטב הרופאים והמחקרים הרפואיים הרציניים (ולא אלה של ד"ר אינטרנט).
בישראל המוביל נגד החיסון הוא ד"ר חיים רוזנטל, וללא כל ביסוס מחקרי המתועד בספרות המדעית. כנראה משום שהוא עושה את לחמו כהומיאופת ונטורופת. עם כל הכבוד, לא ניתן למנוע הדבקות בשפעת ולמנוע סיבוכיה על ידי טיפול בוויטמינים. ויטמינים במקום חיסון זה גם מסוכן וגם חבל על כספכם.
* מדוע חליתי בשפעת או בצינון אחר והמחלה "נסחבת"?
הזמן הממוצע של מחלת השפעת (ללא סיבוכים) הוא כשבוע. כך גם לגבי שאר סוגי הצינון אצל אנשים בריאים.
במקרים שנסחבים נזלת ושיעול מעבר לכך, הדבר עשוי להיגרם כתוצאה מתגובה אלרגית משנית מתמשכת (לחלבוני מעטפת הנגיף) שהיא על פי רוב ללא חום גבוה. כשזו הסיבה, תרופה אנטי-היסטמינית ללא מרשם רופא כמו זילרגי - עשויה לקצר את תסמיני המחלה. אך לעתים הרופא יטפל באנטיביוטיקה, אם וכאשר מדובר בזיהום חיידקי משני (עקב החלשה שנגרמה למערכת ההתגוננות של הגוף בעקבות המחלה הראשונית). המקרה האחרון מאופיין בדרך כלל בהחמרת תסמיני המחלה.
ממליץ מאוד לקרוא גם את הפוסט של חברנו ד״ר דרור בר-ניר על שפעת זאת.
התחסנו מיד ורק בריאות!
* המחבר חבר סגל הוראה בבית ספר לרפואה ובמדעי התרופה
ממליץ מאוד לקרוא גם את הפוסט של חברנו ד״ר דרור בר-ניר על שפעת זאת.
התחסנו מיד ורק בריאות!
* המחבר חבר סגל הוראה בבית ספר לרפואה ובמדעי התרופה
וכמעט שבת. אז הרי להנאתכם שירי נושא לפוסט שבת. בנושא השפעת כמובן:
וגם שפעת עברית:
אז שיהיה בהנאה רק מהשירים.
שבת שלום ובריאות
