יום שישי, 27 בדצמבר 2019

אימת השפעת – מיתוסים מול אמת


בשנת 1918 התפרצה מגפת שפעת מידבקת וקטלנית במיוחד, המכונה "השפעת הספרדית". אז לא היו זמינים חיסונים כנגד השפעת והתוצאות היו שבתוך שנה, שליש מאוכלוסיית העולם נדבקה במחלה, ועל פי הערכות שונות, 100-20 מיליון בני אדם נפטרו בעקבותיה. 

פינוי חולי שפעת ספרדית. מקור: 1918 Science Photo Library

חולי שפעת ספרדית בבית חולים בארה"ב. מקור: 1918 Science Photo Library

כיום, על פי ההערכות משרד הבריאות, בישראל חולים בשפעת בין 5% ל-20% מהאוכלוסייה, בכל שנה. 
בשנה רגילה מספר הנפטרים בישראל כתוצאה מסיבוכי השפעת נע בין 200 ל-800. 
השנה נראה שהשפעת הופיעה מוקדם מהרגיל והיא קשה מהרגיל מבחינת מספר אשפוזים עקב סיבוכים ומקרי מוות. ובעוד עדיין בחיתוליה, היא כבר נותנת אותות של מגפה. זן נגיף השפעת השנה פוגע גם בצעירים בריאים ולא רק במבוגרים החולים במחלות כרוניות, או באנשים עם מערכת חיסון חלשה.

החיסון העונתי כנגד השפעת הוא הדרך שהוכחה כיעילה ביותר במניעת התחלואה ובצמצום סיבוכיה. ולכן 
אם עדיין לא התחסנתם, אוצו רוצו לקבל את החיסון לפני שיאזל. כבר מסתמן מחסור במקומות מסוימים ויש שמועה שבקצב היסטריית החיסון מאימת השפעת וקרבנותיה עד כה - החיסונים יאזלו בתוך שבוע. 

יעילות החיסון לפי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC):

היעילות במניעת המחלה אצל מבוגרים בריאים עומדת על 70% עד 90%.
במניעת 50% עד 60% מהאשפוזים בשל שפעת וסיבוכיה.
ובכ-80% במניעת מוות משפעת וסיבוכיה.

הסיבות לכך שלמרות היעילות הגבוהה של החיסון - היא אינה עומדת על 100%

א. כאשר ייצור רמת הנוגדנים על ידי מערכת החיסון
 נמוכה מדי כדי לתקוף ביעילות את נגיף השפעת - אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה מסיבות שלא נכנס אליהן כאן בשל קוצר היריעה.

ב. כאשר החיסון ניתן מאוחר מדי: הזמן הנדרש למערכת החיסון לייצר רמה מגינה מקסימלית של נוגדנים כנגד נגיף השפעת הוא 3-4 שב
ועות ממועד מתן החיסון. לכן בהדבקה בנגיף  השפעת בפרק זמן זה - היעילות נמוכה עד נמוכה מאוד. על כן מומלץ להקדים את מועד ההתחסנות ככל האפשר, עוד לפני פרוץ עונת השפעת. 

ג. כאשר ההדבקה היא מזן נגיף שפעת שלא נכלל בקוקטייל זני השפעת שנכללו בחיסון לאותה שנה.

ד. יש רבים החושבים שכל צינון קשה (כולל עם חום) נגרם על ידי נגיף השפעת. אולם ישנם נגיפים אחרים שאינם נגיפי שפעת ושגורמים לתופעות צינון. לכן חיסון שפעת אינו מגן מפניהם. אבל, אלה אינם מסוכנים בדרך כלל ותופעות הלוואי והסיבוכים מהם פחותים בהרבה.

אז האם המחוסנים שמערכת החיסון שלהם לא פיתחה רמת נוגדנים יעילה בעת ההדבקה אינם מוגנים?

למעשה הם תלויים באחוז האוכלוסייה שהתחסנה באותה השנה. חיסון של 30% מהאוכלוסיה אידאלי כנגד התפרצות מגיפה. כי שיעור התחסנות כזה בעצם מוריד את סיכוי ההדבקה גם בקרב מדוכאי מערכת חיסון.

בשנה שעברה התחסנו בישראל 17.5% מהאוכלוסיה.
השנה התחסנו רק 12.5% לפני פרוץ המגפה. וזהו פער משמעותי ממש לסיכויי ומידת התפשטות המגפה. תולים את הפער הזה בשל האיחור בהגעת החיסונים לארץ השנה.
מדובר באיחור של כחודש וחצי. ובהתאם לחוק מרפי - דווקא השנה הקדימה עונת השפעת. והיא נגרמת מזן נגיף שפעת אלים במיוחד. זן נגיף מסוג "שפעת החזירים" שפוגע לא רק באוכלוסיות בסיכון. זן אלים זה פוגע בצורה קשה גם בצעירים בריאים.

וכעת אתייחס אל מיתוסים מוטעים הנפוצים בציבור:

* "אפשר להידבק בשפעת מהחיסון"?
בשום פנים ואופן לא ניתן להידבק. זהו חיסון שבו מוזרקים נגיפים מומתים. נגיף מומת מעורר את מערכת החיסון אך לא יכול לגרום למחלה.
לעתים רחוקות יתכנו תופעות לוואי קלות וקצרות, שהן בטלות בשישים מתסמיני מחלת השפעת. לאנשים אלרגיים לביצים (שבהם מכינים את החיסונים) - יש תכשירי חיסון הניתנים בשאיפה, במקום בהזרקה (אבל עם יעילות מעט פחותה).

* קיבלתי חיסון בשנה שעברה ולכן אני מוגנ/ת".
לא ולא. כי זני נגיפי השפעת משתנים מדי שנה על ידי מוטציות, באופן שאינם מוכרים על ידי מערכת החיסון. 
ולפיכך יש להתחסן מדי שנה בשנה בתרכיב חיסון מעודכן.

* "דווקא מתאים לי לחלות כדי לזכות בחופש של שבוע מהעבודה".
הסיבוכים עשויים להיות קשים ביותר וגם אנשי בריאים עלולים למות מהם. אז שווה לכם?

* "צינון זה שפעת"
לא כל צינון נגרם על ידי נגיף שפעת. רובם לא והם אינם מסוכנים כשפעת. לכן חיסון כנגד שפעת גם אינו מחסן מפניהם.

* "אפשר לטפל באנטיביוטיקה כנגד נגיף השפעת"?
והתשובה היא לא. אנטיביוטיקה פועלת נגד חיידקים ולא כנגד נגיפים. למעשה מלבד חיסון, אין תרופה יעילה כנגד שפעת (למעט טיפול תרופתי תומך להקלת התסמינים). טיפול אנטיביוטי עשוי להינתן על ידי רופא בלבד - במקרה של סיבוכי שפעת המתבטאים בזיהום חיידקי מישני העלול לגרום לדלקת ריאות או לדלקת בקרום או שסתומי הלב - העשויים להוביל לקריסת מערכות ולמוות.

* "החיסון נגד שפעת יכול להזיק"?
החיסון אינו מזיק
לפי ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות ולפי מיטב הרופאים והמחקרים הרפואיים הרציניים (ולא אלה של ד"ר אינטרנט). 

בישראל המוביל נגד החיסון הוא ד"ר חיים רוזנטל, וללא כל ביסוס מחקרי המתועד בספרות המדעית. כנראה משום שהוא עושה את לחמו כהומיאופת ונטורופת. עם כל הכבוד, לא ניתן למנוע הדבקות בשפעת ולמנוע סיבוכיה על ידי טיפול בוויטמינים. ויטמינים במקום חיסון זה גם מסוכן וגם חבל על כספכם. 

* מדוע חליתי בשפעת או בצינון אחר והמחלה "נסחבת"?
הזמן הממוצע של מחלת השפעת (ללא סיבוכים) הוא כשבוע. כך גם לגבי שאר סוגי הצינון אצל אנשים בריאים. 

במקרים שנסחבים נזלת ושיעול מעבר לכך, הדבר עשוי להיגרם כתוצאה מתגובה אלרגית משנית מתמשכת (לחלבוני מעטפת הנגיף) שהיא על פי רוב ללא חום גבוה. כשזו הסיבה, תרופה אנטי-היסטמינית ללא מרשם רופא כמו זילרגי - עשויה לקצר את תסמיני המחלה. אך לעתים הרופא יטפל באנטיביוטיקה, אם וכאשר מדובר בזיהום חיידקי משני (עקב החלשה שנגרמה למערכת ההתגוננות של הגוף בעקבות המחלה הראשונית). המקרה האחרון מאופיין בדרך כלל  בהחמרת תסמיני המחלה.

ממליץ מאוד לקרוא גם את הפוסט של חברנו ד״ר דרור בר-ניר על שפעת זאת.

התחסנו מיד ורק בריאות! 

* המחבר חבר סגל הוראה בבית ספר לרפואה ובמדעי התרופה


וכמעט שבת. אז הרי להנ
אתכם שירי נושא לפוסט שבת. בנושא השפעת כמובן:



 

וגם שפעת עברית:


אז שיהיה בהנאה רק מהשירים.
שבת שלום ובריאות

יום שבת, 21 בדצמבר 2019

למה לא כל יום שבת - עמוקים



זהו בלוג שבו היה מתפרסם פוסט בכל יום כדי להצדיק את שמו, ובכל שבוע היה מתפרסם פוסט שבת, שהיה אהוב עלי במיוחד. כי הוא גם סיכם את השבוע ובעיקר כי עסק בשיר נושא מוזיקלי או בווריאציות מוזיקליות שלו. 

הבלוג הזה הוא גם דוגמה לבלוג שהפך לרדום ומדי פעם מתעורר ומפציע. את הדיון לסיבה שהתעורר היום, נדחה להמשך.

הרעיון לנושא הפוסט הספציפי הזה נוצר בעקבות פרסום פוסט בבלוג האחר שלי - "חשיבה חופשית פלוס". פוסט שכותרתו "עמוק עמוק". לדידי כותרת היא אינה בעלמה, אלא נבחרת בקפידה רבה. ושבעתיים כאשר מדובר בשירה, כשהכותרת היא חלק בלתי נפרד ממנה. היא הטון, היא המוביל ויש בה רמז כמו בהגדרה של תשבץ הגיון.

כשבחרתי בכותרת "עמוק עמוק", האסוציאציה לשירים אחרים הייתה בלתי נמנעת. השיר הראשון הוא שיר משנות החמישים במאה הקודמת, שמילותיו נכתבו על ידי יעקב אורלנד והולחנו על ידי מרדכי זעירא:

עָמֹק, עָמֹק הָעֶצֶב בָּעֵינַיִם,
עָמֹק, עָמֹק הַיַּיִן בַּמַּרְתֵּף.
הַלַּיְלָה אֶת לִבִּי אֶקְרַע לִשְׁנַיִם;
לְךָ וְלַגָּבִיעַ הַנּוֹטֵף.

אַל תִּשְׁאָלֵנִי מָה,
אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵיךְ,
בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִשְׁתֹּק וּלְחַיֵּךְ.
בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִסְלֹחַ וְלָלֶכֶת
כָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.

דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף,
דּוֹלֵף וּמְיַבֵּב;
עָבְרוּ עָלַי שְׁנוֹת אֶלֶף,
שְׁנוֹת אֶלֶף שֶׁבַּלֵּב.
זַמֵּר, לִבִּי, הַלַּיְלָה -
הַי, טִירִי טִירִי טַיְלָה,
נַגֵּן נָא לָעוֹלָם -
הוֹי טִירִי טִירִילִי טַם.

בַּמַּרְתְּפִים הָרוּחַ מְיַבֶּבֶת,
בַּמַּרְתְּפִים אֵין אוֹר בַּחַלּוֹנוֹת,
אֲבָל אָדָם בּוֹכֶה שָׁם כְּמוֹ יֶלֶד,
אֲבָל אָדָם חוֹלֵם שָׁם חֲלוֹמוֹת.

אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אָן,
אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אֵיךְ,
גַּם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְהוֹלֵךְ.
וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם
שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים מִלֶּכֶת,
שֶׁבּוֹ יָתוֹם הָעֵץ גַּם מִשַּׁלֶּכֶת.

דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף...


מסתבר שהשיר העצוב והיפה הזה לא נס ליחו, וזה מתבטא במספר הגרסאות השונות שלו, החל משנות החמישים ועד ימינו אנו.

הגרסאות הראשונות משנת החמישים היו בביצועים של שלמה בר נוי, של שמעון ישראלי ושל אריק לביא. שכמדומני הופיעו לפי הסדר הכרונולוגי הזה, אם כי אני לא לגמרי סגור על כך. שימו לב שכל שלושת הזמרים האלה שהגיעו לארץ עם עליות אשכנז, עִברתוּ את שם משפחתם לבר-נוי, ישראלי ולביא. כך רצה אז בן גוריון - ,"רק שמות עבריים, תשכחו מהגלותיים". הרי גם שמו של בן גוריון היה גרין ושל פרס היה פרסקי...

בגרסה המוקדמת של שלמה בר נוי, קצב השיר איטי, ואותו מבצע הזמר בדיקציה אשכנזית, שבה מודגש הצירה : ״ד
ולייף, דולייף הדלף״. ככה דיברו לא מעטים בתקופה ההיא. הוריי סיפרו לי שהייתי מתקן אותם כי צריך לומר עֵמק ולא עֶמק, בסֵדר ולא בסֶדר, וכדומה. כי ככה דיברה אלינו המורה שלי מ' מכיתה א׳ עד ד׳, והמורה ר' מכיתה ה׳ עד ח׳. ככה דיבר גם שמעון פרס ושאר זקני דורו, שאת וו החיבור היו מבטאים ״וֶיי״ ׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁ(VEY). כיום כידוע השתלטה ההגייה הספרדית ומחקה את הדגשת הציירה, שנשמעת כעת זרה ומצחיקה.

שמעון ישראלי שר בקולו העמוק "כיאה לשיר עמוק עמוק". אך מבין שלושתם, הגרסה החביבה עלי היא של אריק לביא.


שמשון בר נוי בקצב איטי ובדיקציה אשכנזית


שמעון ישראלי, עמוק עמוק בקול עמוק


אריק לביא, כדרכו כל מילה מודגשת (ללא בליעת מילים)

ואחר כך הגיעו הגרסאות המאוחרות יותר של שנות השבעים והשמונים:


דני ליטני, עיבוד בלוזי משהו


נורית גלרון, הגרסה הנשית הראשונה

 ולאחר מכן הופיעו גם גרסאות נשיות, מאוחרות יותר:


רונה קינן


רונית אופיר, 1998


גיתית שובל, 2017

ומופלאה בעיניי הגרסה בביצוע דקלון שעושה כבוד לזמר המזרחי:


דקלון, חיבור מזרח למערב

אין ספק שהשיר הזה הוא קלסיקה ישראלית. לא הרבה שירים בזמר העברי זכו לכל כך הרבה עיבודים. 
מהי לדעתך הסיבה?
איזה מהעיבודים האלה האהוב עליך ביותר?


השיר השני באסוציאציה לשיר "עמוק עמוקשכתבתי הוא השיר "כמה עמוק" שכתבה והלחינה בת המחזור שלי בבית הספר קורין אלאל. המילים בשותפות עם ענבל פרלמוטר ז"ל, הידועה ככותבת המילים והסולנית המוכשרת של להקת "המכשפות".

גם לשיר הזה יש גרסאות בעיבודים שונים:


בביצוע קורין אלאל וענבל פרלמוטר 1997

בביצוע קורין אלאל ואביתר בנאי

ובתחילה הבטחתי להסביר מדוע יצאתי דווקא היום עם הפוסט הזה?
אז ישנה עוד סיבה טובה. והיא למנוע העברת הבלוג הזה לשער האחורי של הבלוגים המנמנמים. "נאה דורש נאה מקיים" 😜

המשך שבת נעימה
קנקן