תותים זה לא בריא לכבשה

 הנכדה המתוקה בת השלוש משחקת עם הבייבי סיטר שלה בסט פלסטיק של מוצרי מזון בסיסיים ובהאכלה של סט חיות משק.

הבייביסיטר מגישה לה תות כדי להאכיל את הכבשה.

"אבל תותים זה אסור לכבשה, יש בזה סוכר" אומרת הקטנה.

"איזה חברה טובה את שדואגת לכבשה. אז מה ניתן לה לאכול"? שואלת הביביסיטר.

גוחנת הקטנה מעל ארגז מוצרי המזון,

ואומרת: "אפשר ... לתת לה עגבניה, מלפפון וביצה".

אז בחושים שלה היא יודעת שאסור להאכיל חיות משק וחיות מחמד במתוקים (אוכל עשיר בסוכר), ושירקות וביצה (חלבון) הם בעלי אינדקס גליקמי נמוך (ולכן הם באמת מתאימים כדיאטה קטוגנית לסוכרתיים). 

אבל כבשה לו הייתה לה - ההייתה מצליחה לשכנע אותה לאכול ביצה?

מחקרים מצאו, כי תזונה בעלת אינדקס גליקמי גבוה קשורה ברמות גבוהות של אינסולין ובעלייה בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.

אינדקס גליקמי של מזונות נפוצים.

מכתב לפוליטיקאי

במסגרת השרביט החם הוצע לנו לכתוב "מכתב שלא נשלח לפוליטיקאי". מכתב לפוליטיקאי אחד? האם יש אחד כזה שמגיע לו מכתב ממני? האם יש בכלל פוליטיקאי שאיכפת לו ממכתבי אזרחים המפרנסים את דואר ישראל ומדינת ישראל, כשהמזכירה שלו בכל מקרה זורקת את כולם לפח האשפה או למגרסה?

אז אין אחד כזה, אבל יש פלנטה של פוליטיקאים שאני כמו כולם שקופים בעיניהם עד ליום הבחירות. על כן מדוע בכלל שאבזבז זמני לכתוב פוסט כזה לפוליטיקאי חי? 

אבל אז נזכרתי שכבר כתבתי פוסט בנושא כללי דומה שהוצע בעבר בשרביט והוא " המכתב שלא נכתב", שבו כתבתי מכתב לפוליטיקאי מת: 
"המכתב שלא כתבתי לבן גוריון" . 

למה בן גוריון? כדי לקבל את התשובה, מי שלא קראו יאלצו, אם נורא מסקרן אותם, להיכנס לרשומה "המכתב שלא כתבתי לבן גוריון". גם לא מן הראוי שאני אמחזר פוסט אחד תחת שתי כותרות שונות.

הי, זה היה הפוליטיקאי הראשון שהיכרתי כילד, בן שלוש בערך, ובמקרה היה זה ראש הממשלה הראשון שלי, שכיבד אותי בנוכחותו ביום העצמאות.

ומי שיקראו את המכתב ההוא, יתקלו גם בהתיחסות לייריבו הפוליטי המושבע - מנחם בגין. את מנחם בגין לא סבלתי כבר מילדות בשל רגשות הגדלות והדמגוגיה הזורחת שלו, שהאשים את תומכי המערך שעולים באוטובוסים (נשמע לכם מוכר?) עם הדגלים בצבע אדום - "צבע הדגלים של הנאצים". לא שמעתם? רוצים תזכורת? הרי לכם, שחור על לבן, או בעצם אדום על לבן, בגין מגיב "לנאום הצ'חצ'חים" של הבדרן דודו טופז:

ואחרי שהתחיל ככה, 

את הקריירה שלו סיים במשפט "אינני יכול עוד". לאחר שניסו להסתיר את זה מהציבור במשך זמן מה, עד לא נותר למקורביו אלא להודיע על נבצרות והתפטרות, כשהוא הסתגר עד ליום מותו בביתו בדיכאון קליני. 

ומחילופין במצב רוחו מהיי לדיכי, הבנתי בדיעבד שהאיש סבל על פי כל הסימנים החיצוניים הידועים, מהפרעה דו-קוטבית המכונה מאניה-דיפרסיה. זו הייתה גם המסקנה והאבחנה של קבוצה של פסיכיאטרים כמו עמנואל ברמן. וכשהבנתי שהוא סבל מההפרעה הפסיכיאטרית הזו, אז קצת סלחתי לו, וזה הפתק שלא כתבתי לו:

מנחם בגין, היכן שאתה בעולם הבא,

היום כשאני יודע מהסימנים הידועים בהתנהגות שהפגנת, והידועים כהפרעה הפסיכיאטרית שהתאמצו להסתיר מאיתנו, אני כבר קצת פחות כועס עליך. אתה יודע? גם על היטלר טוענים פסיכיאטרים שסבל כמוך ממאניה-דיפרסיה ושאולי אם היה נוטל בזמנו ליתיום, יתכן שהייתה נמנעת מלחמת העולם השניה ושואת ששת מיליונים מהעם היהודי- על ידי אותם הנאצים נושאי הדגלים האדומים - שאליהם הישוות את אנשי המערך נושאי הדגלים האדומים, שעולים לירושלים מהקיבוצים במשאיות ואוטובוסים. 

ואתה שם בשמים ודאי מתפלץ על שהתחלפו היוצרות ונושאי הדגלים האדומים שלך הם הם הנושאים כיום את מחאת דגלי התכלת לבן - כנגד מעללי הפאשיזם ברשות המפלגה שלך. ואתה שבחייך אמרת "יש שופטים בירושלים" ורואה שם בשמים את המהפכה המשטרית שנושאים אחיך "המזרחיים" - ביבי, לוין ורוטמן - מה אתה אומר על זה? האם אתה כעת בדיפרסיה שם?

אבל אני עדיין מאוד כועס עליך. על כך שלא ויתרת על רצועת עזה שהייתה שייכת למצרים (לפני כיבושה במלחמת ששת הימים) - בהסכם השלום עם אנואר סאדאת. על כך שלא התעקשת להחזיר לו את מה שהיה שייך לו והיום הוא בעצם קן הצרעות של החמאס והג'יהד. הרי יכולת לומר לו לסאדאת - "אני מחזיר את כל מה שהיה שייך לך, או שאין שלום". בזה אתה למעשה אחראי לירושת רצועת עזה שהשארת לטיפול חברי מפלגתך, ללא הצלחה. ושהורשת את זה לביבי יורשך, שגרוע בהרבה ממך ובניגוד אליך, שאף פעם לא עמדת למשפט פלילי, לעולם לא יתפטר בחייו. כנאמר, הולך ופוחת גם דור הרשעים.

אז שאללה ירחמך שם במרומים.
מאזרח נאמן למדינה ושנלחם עבורה, 

שאף פעם לא אהב את הדו-פרצופיות שלך, 

ושלא יפחידו אותו הבריונים לומר את העובדות כפי שהן,

במדינה דמוקרטית.

מנחם דיכי-היי