חובה עלינו למביני דבר להתעורר מהתרדמה שהקואליציה התאמצה לקמבן ב"שיחות בית הנשיא להסכמה רחבה", כשהיה ברור מראש שהכניסה שלהם "בנפש חפצה" הייתה למעשה תרמית (למשיכת זמן ולהרדמת ההתנגדות) ולכן נועדה לכישלון מראש, ובהתאמה לרשומת "הנבואה".
 |
והרי ביום אחד, לאחר הכישלון הנחרץ של הקואליציה בבחירת נציגי הכנסת לוועדת בחירת שופטים - בהצבעה מאחורי הפרגוד, כאשר ברור כי 5-10 חברי קואליציה הצביעו נגד הקואליציה. לקומדיה הזו הקדשתי את הפוסט "מה הוא רוצה".
 |
ובקואליציה תלו תקוות לניצחונו של העבריין המורשע אפי נווה (שנוסף לרשימת העבריינים הארוכה של חברי הליבוד ושותפיהם הקואליציוניים). אבל העבריין הזה נחל כישלון חרוץ בבחירות ראש העומד באגודת עורכי הדין. והראש הנבחר זכה בניצחון מוחץ שעוד לא היה כמוהו, הן במספר המצביעים והן ברוב של 73%.
ועוד בטרם נקבעו תוצאות הבחירות ללישכת עורכי הדין, כבר החליטו בקואליציה להעביר חקיקה כפולה - לשינוי הרכב חברי הוועדה לבחירת שופטים. ללא שני נציגים של עורכי הדין. וכמובן שעל פי התוכנית, כבר מוגשת חקיקה באמצעות ח"כ מילויצקי - לביטול לשכת עורכי הדין והייצוג המקצועי של אגודת עורכי הדין. כי הרי לאחר ביטולה - הרי לא ניתן יותר לדרוש נציגות "לא חוקית" לוועדה לבחירת שופטים. מילויצקי טוען שיש לבטל את "הגילדה" (ציטוט מלשונו) של עורכי הדין. ואחר כך יבטלו חוקיות גילדות כמו גם וועדי רופאים ואחיות, וועדי מורים, ועד עובדי התקשורת הציבורית... ומכאן הדרך קצרה עד לחלום הוורוד של הליכוד - איסור בחקיקה לזכות הפגנה של יותר מאדם אחד - כמו ברוסיה של פוטין. האם זו כבר אינה דיקטטורה? ובתוכנית החקיקה המתרקמת במוחות הקואליציוניים, גם ביטול שלושה נציגי השופטים בוועדה וכמובן גם את זכות הווטו, ואת עקרון הסניוריטי לעומד בראש שופטי העליון... בקיצור, חקיקה שתהפוך את בחירת כל שופטי ישראל למינויים פוליטיים. למריונטות משפטיות של השלטון, שיאפשרו לו עריצות ללא מצרים ובמילה המכובסת "משילות".
וכבר גוברים הקולות בקואליציה על נחישות להעביר את כל חקיקת ההפיכה המשפטית, והטעות שנעשתה הייתה רק המהירות שבה רצו להעביר את כולה בזבנג וגמרנו. ועל שיטת הפעולה החדשה כתבתי כבר בפוסט "שובו של המרצע".
 |
להמשך - שובו של המרצע
כולם מדברים על משל שיטת הסלמי. ושמעתי שיש המעדיפים את משל "יישור עוגת הדמוקרטיה" - ביטול עילת הסבירות, חוק היועמ"שים... מיישרים ומיישרים עד שנשארת דיקטטורה.
אבל רוב העם אינו מטומטם! לעומת מרבית התומכים ב"רפורמה המשפטית", שאינם מבינים דבר וחצי דבר בדקויות ובמשמעויות המשפטיות על חייהם בעתיד.
הקואליציה זכתה ברוב של 64 בבחירות (אם כי לא בטוח שזהו מספר המריונטות שיביצעו בעד כל חוק קואליציוני). אבל כשהם מדברים על רוב שקיבלו בפתקי הצבעה - האם פתק הצבעה הוא כרטיס אשראי פתוח לכל גחמה עתידית? האם פתק הצבעה הוא ייפוי כח בלתי חוזר למשך ארבע שנים? האם "הרוב" הם חבר מושבעים לזיכויו של הביבי? ממתי שיטת השיפוט בישראל מבוססת על חבר מושבעים? ואולי זו הסיבה שקואליציית הזדון הזו מתמקדת כולה בשינוי חוקי המשחק המשטרי - מינוי פוליטי של שופטים מריונטות וביטול הפרדת הרשויות?
 |
לחץ בינלאומי (ובמיוחד של ממשלת ארה"ב),
התמוטטות הכלכלה והדרדרות המצב הבטחוני (פנים וחוץ),
והכלא כמובן.
ולכן זה מה שחייבים לעשות - להגביר את עצמת ההפגנות והשיבושים (החוקיים), כי על פי המקורות: "כְּכָל שֶׁיַּעֲנוּ אוֹתָנוּ כֵּן נִרְבֶּה וְכֵן נִפְרֹץ".
וכמו שעברנו את פרעה, נעבור גם את זה!
וממשלת הרשע הזו מנפנפת בכך שזכתה ברוב בקלפי (ואף אחד אינו מערער על כך), אבל כבר מזמן (ועל פי כל הסקרים) - אין לה כבר רוב ברחוב. והעם הנאנק תחתיה רותח על אלו ומה שהבטיחו ונבצרים לעשות - טיפול ביוקר המחיה, בבטחון האזרח ובטחון המדינה. זה מה שבאמת מעניין את הציבור ולא מהפכה משטרית בשיטת הסלמי - נוסח הונגריה, פולין וטורקיה.
והפוסטים המומלצים:
סוכני הרשע של ענת פרי.
אלון הראל: “בישראל של היום יש מקום למרי אזרחי (לא אלים)” / בלוג המרצים למשפטים באוניברסיטה העברית
* הפוסט משוייך לנושא השרביט החם: מחאת קפלן לאן
