יום שישי, 5 במאי 2023

שירים עבריים אהובים עלי

מהם השירים העבריים האהובים עלי? זהו הנושא השבועי של השרביט החם. במהלך השנים צברתי כמות עצומה של דיסקים, מוזיקה לועזית (מז'אנרים שונים), מוזיקה קלאסית/אופרה ומוזיקה עברית. אם הייתה לי תחנת רדיו, הייתי יכול להשמיע מוזיקה מכל אחת מהקטגוריות האלו 24/7 מבלי להשמיע אף שיר יותר מפעם אחת. על כן בחירת שירים מצומצמת מתוך עשרות שירים מאוד אהובים עבור רשומה זו היא מאוד מאתגרת.  

אבל, בהצגת הנושא החם בשרביט, מוטי כתב שמקור ההשראה שלו לבחירת נושא השרביט היו שירי יום הזיכרון האחרון. האמת היא, וזו דעתי כמובן, שהשירים העצובים הם הכי יפים. 
על כך כתבתי בשיר "השתקפויות חיי":

אֲנִי מִתְמַכֵּר לְשִׁיר
רֶגַע חוֹזֵר לִמְחוֹזוֹת יַלְדוּתִי
רֶגַע מִתְבַּגֵּר
סוֹבֵב הַתַּקְלִיט
הַשִּׁירִים הַיָּפִים
הֲכִי עֲצוּבִים
נוֹסְטַלְגְּיָה בְּעוֹלָם אַכְזָר
בַּמַּרְאָה מִשְׁתַּקְּפוֹת
דִּמְעוֹת עֵינַי.

ואולי כי בשירים האלה, היופי צומח מתוך הכאב והתקווה. ובתובנה זו, קל לי קצת יותר לבחור מרשימת האהובים - את תריסר השירים שאביא ברשומה כאן. בכל אופן מלאכת צימצום הפלייליסט היתה ממש לא פשוטה. וכיוון שפוסט זה מתפרסם בערב שבת, הרי אין טבעי יותר לשייכו אל מדור "פוסט שבת", שבו פלייליסטים הם מסורת כאן. לכן נתחיל כמובן מהלוגו של המדור.


אז במה נתחיל? נתחיל בלהקות והשתיים שנבחרו מבין לא מעט להקות מצויינות, הן שתי להקות איכותיות המשלבות מזרח ומערב - מוזיקה ים תיכונית עם רוק - בסגנון השירים שלהם. 

הראשונה היא להקת טיפקס, שהקליפ של השיר "יושבים בבית קפה" מתחיל בשאלה איך יוצרים דיסק ולזה פריק אוסף דיסקים כמוני כבר מתחבר. ואל תטעו, השיר הקיצבי הזה הוא בדיסוננס למילותיו ולמסרים שלהן. והמשפט הזועק "מה לא עשינו, איפוא טעינו, הלכה המדינה"...

1. טיפקס - יושבים בבית קפה
   מילים ולחן: קובי אוז

https://youtu.be/TT9KHnj6Mes

הלהקה האיכותית השניה המשלבת מזרח ומערב היא להקת אתניX. ובחרתי באחד משירי הדגל שלהם, תותים".

2.  אתניX - תותים
    מילים: זאב נחמה לחן: זאב נחמה ותמיר קליסקי

https://youtu.be/E64QIkGvlxA

"ילדי חורף 73" בביצוע להקת חיל החינוך גם הוא נוגע בתקווה הטרגית הנצחית שלנו. התקווה שילדינו ולפחות נכדינו, לא ידעו עוד מלחמה. 

3. להקת חיל החינוך - ילדי חורף 73
   מילים: שמואל הספרי לחן: אורי וידיסלבסקי

https://youtu.be/t5b5L-O7MUU

המאפיין משותף לארבעת השירים הבאים הוא החיבור בין מוטיבים מהטבע לרגשות. השירים "גשם", "חופים הם לפעמים", "חלקת אלוהים" ו"לאורך הים".

את השיר "גשם" כתב מאיר בנאי בעיבודו של מתי כספי, בהשראת הסרט "נהג מונית", שבו נהג מונית מיוסר נפש מחפש קצת רגש בעולם מנוכר. למעשה, השיר "גשם" הפך מעין שיר תפילה חילוני בפס הקול הישראלי ומושמע הרבה בימי זיכרון.

4. מאיר בנאי - גשם

https://youtu.be/WvzitKFHh-w

5. חוה אלברשטיין - חופים הם לפעמים
מילים: נתן יונתן, לחן: נחום היימן

https://youtu.be/LacSJOqvCyM

6. רבקה זוהר - חלקת אלוהים
   מילים : יורם טהרלב לחן : נורית הירש

https://youtu.be/NJB42NpVqog

שיר נוסף בקלאסיקה בסדרת שירי טבע - רגש הוא השיר לאורך הים" אשר בוצע על ידי עפרה חזה בעצרת הזיכרון, במלאת 30 יום להרצחו של יצחק רבין. מאז מרבים להשמיע שיר זה בימי זיכרון לחללי צה"ל.

7. עפרה חזה - לאורך הים 
   מילים ולחן: איילה אשרוב

https://youtu.be/WxQRH2jEPfE

מבין האהובים עלי במיוחד, למעשה היה לי קשה לבחור בין השיר "לאורך הים" לבין השיר "גבריאל", שניהם בביצוע עפרה חזה. אז מצרף גם אותו לפלייליסט.

8. עפרה חזה - גבריאל
מילים: שמואל קרול, לחן: צביקה פיק

https://youtu.be/Fq2evkQDegk

"גבריאל" מייצג קלאסיקה בז'אנר מוטיב המלאכים המושמעת בימי הזיכרון. מהידועים גם "מה אברך" בביצוע רבקה זוהר ולהקת חיל הים, וכן שירו "תתארו לכם" של שלמה ארצי.

9. שלמה ארצי - תתארו לכם
      מילים ולחן: שלמה ארצי

https://youtu.be/Y0KxZz5k-RE

ואם אפשר לדמיין קול של מלאכים, הרי זה קולו של דוד ד'אור ששיריו נכנסו לקלאסיקה המושמעת בימי הזיכרון. קלאסיקה תרתי-משמע, בביצועים בליווי התזמורת הפילהרמונית. מבין האהובים עלי הוא השיר "כל הכוכבים נופלים"

10. דוד ד'אור - כל הכוכבים נופלים 
    מילים ולחן: ארקדי דוכין

https://youtu.be/70qci2jsu2I

ובגרוב של קלאסיקות בליווי הפילהרמונית, חשבתי כי אין מתאים מאשר לסיים עם השיר העוצמתי "סוף לסיפור" של יהודית רביץ:

11. יהודית רביץ - סוף לסיפור
מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: יהודית רביץ

https://youtu.be/vjVMx_SxNMA

אבל... השיר האחרון בתריסר, יהיה שיר מהתקופה המאוחרת של אריק איינשטיין, שהמשותף לו ולשיר הפתיחה של להקת טיפקס הוא מוטיב הקינה על המדינה ("הלכה המדינה" ו"ארצי מולדתי, את הולכת פייפן"). לו היה עדיין בין החיים, מעניין מה היה אריק חושב היום, עשור לאחר מותו...

12. אריק איינשטיין - יושב מול הנייר
מילים: אריק איינשטיין, לחן: מיקי גבריאלוב

https://youtu.be/8jONtnsJDMw

מקווה שניהנתם מהפלייליסט הנבחר: שירים יפים באווירה מלנכולית. לא סתם הם כלולים ברפרטואר השירים המושמעים בימי הזיכרון. 
אז אפרופו מלנכוליה, אני חייב לסיים בשיר בונוס הבא:

13. חמי רודנר - מלנכוליה אהובתי

https://youtu.be/A-HnBtsrNPM

יום רביעי, 26 באפריל 2023

חיות מחמד - איזה בית קפה, זו השאלה!

 רשומה זו מתכתבת עם הנושא השבועי בשרביט. ומכיוון שכבר כתבתי לא מעט פוסטים בבלוגים שלי בנושא חיות המחמד שלי, הרשומה הזו אינה נוגעת ישירות בשאלת חיית המחמד המועדפת מבחינה אישית, אלא מנקודת מבט אנתרופולוגית. 

ברשומות שלהם, משתתפי השרביט העלו כמה נקודות משותפות בהיסטוריית חיות המחמד שלהם: 
הראשונה נוגעת באילוצים סביבתיים המונעים אפשרות גידול חיית מחמד כלשהי, בתקופות מסויימות במהלך חייהם. למשל, בשל אי הסכמה של מי מבני המשפחה, בשל צפיפות במקום המגורים, בשל תנאי עבודה של שני בני זוג - כמו עומס בשעות עבודה שאינם אופטימליים לטיפול ראוי בחיות המחמד או לסיפוק צרכיהם המינימליים. גידול חיות מחמד הוא גם בעייתי בלשון המעטה, במשפחות המתמודות עם רילוקיישן בתדירות גבוהה (אגב, במאמר מוסגר, המילה המילונית העברית למעבר ממדינה אחת למדינה אחרת לתקופת זמן מוגדרת, לצורכי עבודה, או לימודים היא - עִתּוּק). 
ואולי דווקא חילוקי הדעות בזהות חיית המחמד המועדפת בקרב משפחה - היא היא שמונעת בחירת חיית מחמד כלשהי.

אז מה עושים? מסתבר שהיפנים מצאו פתרון יצירתי, שלמעשה הפך ממש כטרנד ביפן. היפנים מתים על זה. כצורך בסיפוק אהבת חיות מחמד של היפנים, הם פיתחו מודל מעניין על בסיס עסקי. המודל הזה מעורר עניין רב גם בקרב תיירים זרים המבקרים ביפן.

המודל העסקי הזה מבוסס על כמה עקרונות: ראשית אופייני שם גידול של זנים ננסיים של חיות מחמד (חתולים, כלבים, חזירונים...) שחלקם זנים מקומיים שהיפנים פיתחו  בהכלאות או בהנדסה גנטית. מאוד נפוץ לראות ביפן אנשים שמסתובבים ברחוב או במרכזי קניות כשראשה של חיית המחמד מציץ מתוך תיק נשיאה קטן. שנית, היפני הממוצע המכור לשעות עבודה ממושכות - זקוק לאמצעים להפגת מתחים ולחצים. שהייה עם חיות מחמד יכולה להיות אמצעי מצויין כזה להפגת מתחים. קיימים מחקרים מדעיים הקובעים שחיית מחמד בבית היא גורם משמעותי להארכה במספר שנות חיים בכלל (3-5 שנים) ובמספר שנות חיי בריאות בפרט.

אז מהו אם כן המודל העיסקי היפני? רבים נוהגים להתרגע בבתי קפה? - אכן, גם אצלנו. האם אפשר להעלות את הערך המוסף של בתי קפה מעבר לשתיית קפה ולנישנוש?  היפנים מצאו שבתי קפה של חיות מחמד הוא מקור עסקי מצויין, הן למקומיים והן לתיירים. בנוסף, בתי הקפה האלה עונים על מצוות צער בעלי חיים. מדובר בכלבי וחתולי רחוב אסופים, שהצילו אותם מחיים עלובים וממחלות. ובתי הקפה האלה משמשים להם כבית לכל דבר.

כעת לשאלת איזה חיית מחמד. ובכן ביפן יש בתי קפה לחיות מחמד ספציפיים. בעיר אוסקה ישנו בית קפה מומלץ של כלבים. מולו באותו רחוב קיים בית קפה של חזירונים ננסיים. בבתי הקפה האלה גרים ומסתובבים חבורת חיות מחמד. בראשון - כלבים חמודים וידידותיים מזן יפני. בשני - חזירונים ננסיים. 8-12 חיות מחמד בכל בית קפה מסוג זה. בבתי הקפה האלה, חוץ ממלצרים עובדים שם גם מטפלים המאכילים אותם ודואגים לשלומם.  ובבתי הקפה האלה, במחיר שתיית קפה ונישנוש - הלקוחות מלטפים, מחבקים, מקבלים ליקוק ומשחקים עם חבורת חיות המחמד הידותיות. לרשות המבקרים עומדים שם גם מבחר צעצועים כדי לשעשע את החיות.

נתחיל בבית הקפה לכלבים: 


הביקור בבית הקפה הזה כולל היכרות של הכלבים עם הלקוחות. לכל כלב/ה יש שלטים הנושאים את שמם, תמונתם, פרטים כמו גילם, מועד הכניסה לבית הקפה ואופיים (למה שמכונה "אישיות"). 



ומה האפשרויות לעשות איתם? לבחור ממי מהם רוצים לקבל ליקוק, או את מי ללטף או לשחק באביזרי צעצועים שונים.



אוהבים חזירונים? בבקשה, קבלו בית קפה חזירונים:


החזירונים חמודים, אבל ליתר ביטחון כדי שלא ישתינו או ילשלשו על בגדי הלקוחות, הם מקבלים "שמיכות" הגנה לכיסוי.



ואולי אם אתם אנשים של חתולים. בבקשה, יש בתי קפה של חתולים. בעיר קיוטו יש בית קפה חתולים מיוחד, עם מודל עיסקי שונה - שאותו אתאר לאחר הצגת בית הקפה. הכניסה לבית הקפה:




אז מהו המודל העיסקי? כפי שניתן לראות בשלט הכניסה, הביקור תומך בפרוייקט הצלת חתול. מחיר הביקור בבית הקפה כולל גם ערכת האכלה לחתולים. ראשית הלקוח מאכיל את החתולים, מלטף, מקמצ'ץ או כל מה שאפשר לעשות עם חתול ואחר מקנח עם קפה ומאפה עבורו ונהנה מפעילות החתולים.

כפי שניתן לראות בתמונות הבאות, בית הקפה מספק פינוקים מלכותיים לחתולים האסופיים שהשתכנו בבית הקפה - כורסאות, ספות, מתקני כירבול ואפילו מיטה מלכותית. כמובן, צעצועים ומשחקי חתולים פזורים להנאתם בכל שטח בית הקפה.




מדוע המודל העיסקי של בית הקפה לחתולים שונה מזה של הכלבים והחזירונים?

ובכן, ידועים הפתגמים "רעב כמו כלב", או "אוכל כמו חזיר" - תנו להם אוכל והם יאכלו ללא שליטה, עד להקאה וכמובן שהשמנה שלהם מסכנת את בריאותם (כמו שאת הבריאות שלנו, בני האדם)! על כן בבתי הקפה לכלבים ולחזירונים מזינים אותם אך ורק עובדי בית הקפה ובכמות מדודה הנדרשת לבריאותם. 

לעומתם החתולים אוכלים בעיקרון רק כמה שהם צריכים, ובדרך כלל לא נוגעים בשאריות. על כן בבית הקפה לחתולים בקיוטו המבקרים הם אלה שמאכילים את החתולים.   

אז לא משנה איזה אנשים אתם. אנשים של חתולים, או אנשים של כלבים, או אולי של חיות מחמד אחרות - ביפן תוכלו לבוא על סיפוקכם בבתי קפה של כל אחד מהם.

היכן בישראל תוכלו להשתעשע בחזירון חמוד, בריא ומנומס, שהדת היהודית הוציאה עליו לשון הרע? 😀

יום שבת, 22 באפריל 2023

הדודל של גוגל - יום כדור הארץ



הדודל של גוגל מוקדש לציון יום כדור הארץ העולמי ה-52 החל היום, אותו מציינים ב- 193 מדינות העולם. אבל דוח"ות מדעיים, כמו הדו"ח החדש של האירגון המטאורולוגי העולמי (WMO), מעלים סיבה לדאגה. 

למעשה אנחנו מציינים יום זה לאחר שנה של עליה קיצונית ושבירה של שיאים במדדי אקלים וזיהום סביבה העולמיים - מגמת עליה מדאיגה שנמשכת מזה כמה שנים וישנן כבר תחזיות לשבירה של שורת שיאי אקלים חדשים גם השנה.

בשנת 2022 האוקיאנוסים התחממו לטמפרטורות שיא וקצב המסת הקרחונים ממשיך להתקדם באופן מעורר דאגה, עקב עליית שיא ברמות פני הים. 
הקרחונים באנטראקטיקה הצטמצמו בחורף 2022 כמעט ב-2 מיליון קילומטרים מרובעים.
גם המסת הקרחונים באלפים שברה שיאים, כשהנפגעת העיקרית היא שוויץ שבשנים 2021-2022 איבדה 6% מהיקף הקרחונים - דבר שגרם למעשה לשינוי בקו הגבול העובר בין שוויץ לאיטליה.
בשל המסה מסיבית של קרחונים ועליה של פני האוקיאנוסים, היו כבר איים שפונו מתושביהם ואחרים בסכנת מחיקה.

גם רמות הזיהום בגזי החממה כמו מתאן ופחמן דו חמצני הגיעו לשיא, יחד עם עליה בהתחממות כדור הארץ, שהביאה לאירועי מזג אוויר קיצוניים שפגעו בעשרות מיליונים ברחבי העולם וגרמו לנזקים והפסדים בשווי של מיליארדי דולרים. נזקים אלו החריפו את חוסר הוודאות התזונתית ואת ההגירה ההמונית של אוכלוסיות שלמות.

ב-2022 מיליוני בני אדם באתיופיה, קניה וסומליה מתמודדים במשבר תזונתי חמור עקב בצורות. בשנה זו נרשמה גם הבצורת הארוכה והקשה ביותר בהיסטוריה של סין. גם בשטחים נרחבים בדרום ובמערב ארה"ב סבלו מבצורת משמעותית בשנה שעברה. על פי הערכות, גלי חום קיצוניים באירופה הובילו לתמותה עודפת של כ- 15 אלף בני אדם.

מצד שני חוסר היציבות האקלימית מתבטאת גם בסופות גשמים קיצוניות ושיטפונות מחד, ומשריפות ענק עקב חום קיצוני מאידך. גם זקני קנדה אינם זוכרים טמפרטורות של מעל 50 מעלות וזקני טקסס בדרום אינם זוכרים סופת שלג עם טמפרטורה של מינוס 25 מעלות, כפי שנרשם בשנת 2022. גם באיחוד האירופאי נרשמו בשנה זו הקיץ החם ביותר ושריפות עצומות חסרות תקדים. בים התיכון נרשם שיא בגלי חום ימיים. בפקיסטן ירדה כמות של גשמים ללא תקדים. גשמים שהותירו מתחת למים שליש מהמדינה מתחת למים. למעלה מ-1,700 בני אדם מתו בשיטפונות אלו, 8 מיליון נעקרו מבתיהם ועלות הנזקים לתשתיות ולרכוש היא כ-30 מיליארד דולר.

בוועידת האקלים העולמית האחרונה שהתקיימה ב- 2022 הסתיימה למעשה ללא הבשורה המיוחלת להשיג התחייבות מכלל מדינות העולם ליעד ברור להפסקה הדרגתית כוללת של השימוש בדלקים מאובנים (נפט וגז) עד לשנת 2050. וללא התחייבות חד משמעית להגבלת העלייה של הטמפרטורה העולמית הממוצעת ל-1.5 מעלות צלזיוס, לעומת הצפויה שמוערכת להיות 2 מעלות צלזיוס - שנחשבת לנקודת האל-חזור, שתפגע קשות בבריאות כדור הארץ והאוכלוסיה שלה. המשך הדיונים נדחה לוועידת האקלים הבאה.

משרד האנרגיה ורשות החשמל בממשלת בנט-לפיד הציגו לראשונה תכניות להגעה ליעד הלאומי של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025, וכן ליעד הלאומי של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. 

יעד זה נקבע כחלק מהמאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים אליו התחייבה שרת האנרגיה קארין אלהרר בשם ישראל בוועידת האקלים בגלזגו. 

אולם כידוע, ממשלה זו התחלפה ב-2023 על ידי ממשלת הימין מלא מלא, שכל מעייניה הוא העיסוק בבליץ חקיקה דורסני של מהפכה משטרית. מלחמה ביוקר המחיה, טיפול דחוף בענייני ביטחון פנים וחוץ, חינוך ורווחה - מסתבר שהן ממנה והלאה כבר 4 חודשים מאז הקמתה. אז טיפול בייעדים שאליהם התחייבה ישראל ולועידת גלזגו? - הצחקתם אותנו. 

וכמיטב המסורת של הבלוג נסיים בפינה



1. Lil Dicky - Earth
https://youtu.be/pvuN_WvF1to

2. Michael Jackson - Earth Song
https://youtu.be/XAi3VTSdTxU

3. Outer Space: "A Beautiful, Beautiful World
https://youtu.be/TBmZjOHrVJ0

4. Kurt Cobain - Across the Universe
https://youtu.be/_1v4CatiRY0

5. Yesterday The Beatles
https://youtu.be/GKtXVpnsaGE

יום שישי, 14 באפריל 2023

פס קול משמעותי של תקופה בחיי

 ההשראה לפוסט הוא הנושא החם בשרביט .

אינני יכול להיזכר בפס קול שליווה תקופה ששינתה את חיי. אני מניח שבחיים אנחנו עוברים שינויים תמידיים, קטנים או גדולים שמעצבים את חיינו, כאלה שמרגישים ואחרים שמתמקמים בעיקר בתת המודע.

אבל פס קול של תקופה שמעורר בי זכרונות שלה הוא השיר "סע לאט" של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב. ובמיוחד השורות :

נוֹסְעִים בַּמְּכוֹנִית הַיְּשָׁנָה
לְתוֹךְ הַלַּיְלָה הָרָטֹב
הַגֶּשֶׁם שׁוּב נִהְיָה כָּבֵד
וְלֹא רוֹאִים מִמֵּטֶר
סַע לְאַט
צְבִי אוֹמֵר שֶׁגְּשָׁמִים כָּאֵלֶּה מַזִּיקִים לְחַקְלָאוּת
וַאֲנִי חוֹשֵׁב כַּמָּה חַם בַּבַּיִת, 
וְאֵיזֶה מִסְכֵּנִים הַחַיָּלִים
שֶׁשּׁוֹכְבִים עַכְשָׁו בַּבֹּץ

1974, חורף ברמת הגולן, גשם, ברד וקור חותך עצמות לצאת עם הגטקעס לשמירה בלילה, מתוך שק השינה שמעליו כמה שכבות של שמיכות צמר צבאיות (לא היו אז שמיכות ובגדי פליז). ומתלבשים רועדים מקור באוהל פרוץ רוחות במדים לחים. אפילו לעקרבים כל כך קר שהם צונחים בצניחה חופשית ממרום האוהל, היישר אל חום גופו של החייל הישן הקורבן.

מתבוססים בבוץ בדרך לעמדות השמירה, גשם שוטף והרוח המקפיאה צולפת. קופאים ורועדים מקור בעמדה. ורק לאחר שעתיים ולבין שעתיים נוספות, מגיע לעמדה הסמל תורן עם קנקן קפה שחור שהספיק כבר להתקרר לגמרי בדרך. 
אני מזמזם חרישית:  
"וַאֲנִי חוֹשֵׁב כַּמָּה חַם בְּשַׂק שֵׁנָה בָּאֹהֶל, 
וְאֵיזֶה מִסְכֵּנִים הַחַיָּלִים,
שֶׁשּׁוֹכְבִים עַכְשָׁו בַּבֹּץ"

ועוד שעתיים נצחיות כאלה עוד לפנינו ...

***

מפקד סוללת התותחים (המסו"ל) שלנו כבר נמצא בתצפית בשטח סוריה, משמש כקט"ק (קצין טיווח מטרה קידמי). במשימה להגיע לטווח הפגזה אל מטרות בדמשק, אנחנו מתקרבים לעבר הגבול הסורי. כוח סוללת התותחים שלנו נע אחר זחל"מ המפי"ק (מרכז פיקוד ירי קידמי). כדי לא להתגלות על ידי האוייב הכוח נע באפלה (בלילה ערפילי ללא ירח), כאשר תאורת הפנסים מושבתת.
 
הכוח כולל שלושה תותחי "רומח" בקוטר 175 מילימטר (שטווח הירי למטרה מגיע עד כ-33 קילומטר ועם דיוק  מטרה בטווח של 10 מטר). לכל אחד מהתותחים מתלווה צוות מפעיל של 13-15 תותחנים. חלקם ממוקמים כל העת בזחל"מ נושא התותח (הטנק) עצמו וחלקם מתפרסים בתפקידים שונים סביב התותח - נוסעים עד למקום הפריסה בזחל"מ "מוגף אלפא" נושא הפגזים וחומר הנפץ.

תותח בקוטר 175 מילימטר בעת ירי

זחל"מ מוגף אלפא נושא הפגזים ואבק השרפה

 כחובש (פראמדיק) הסוללה הייתי מצטרף לאחד משלושת הצוותים (בד"כ לצוות התותח המרכזי בפריסת הירי). לא פעם הייתי מנצל את זמן הנסיעות עד לפריסת הסוללה, כדי להשלים קצת שינה בינות אריזות הפגזים והחומר נפץ הודף (חנ"ה)  ברכב האלפא. 

אך באותו הלילה, שוכב בדרך אל הגבול בין מצבור הפגזים ואבק השריפה, 
"אֲנִי חוֹשֵׁב עוֹד מְעַט זֶה סוּרְיָה
וְרַק שֶׁלֹּא יָעוּף אֵיזֶה רִמּוֹן
וְנֵלֵךְ לַעֲזָאזֵל
"

לכן מחשש זה, בניגוד להרגלי, עזבתי באותו לילה את רכב האלפא והצטרפתי לצוות זחל"מ המפי"ק שהוביל את הכוח. 

רכב מרכז פיקוד ירי קידמי (מפי"ק)

וכמו בשיר, אנחנו: 
"נָעִים לְתוֹךְ הַלַּיְלָה הָרָטֹב,
הַגֶּשֶׁם שׁוּב נִהְיָה כָּבֵד
וְלֹא רוֹאִים מִמֵּטֶר
"

סגן ע' הקע"ת (קצין עמדת התותחים, שכיום כינוי תפקידו בתותחנים השתנה ל- סמ"סול- סגן מפקד הסוללה) כשראשו מציץ לתוך הלילה מצריח המפי"ק - אמור לנווט ולהכווין את הנהג, שאינו רואה כלום בלילה החשוך ולמעשה נוהג כעיוור. אמנם הקע"ת היה מצוייד במשקפת ראיית לילה מסוג - SLS, אבל זוהי הייתה דאז ראיית לילה מאוד מוגבלת בלשון המעטה (יחסית לזו הקיימת כיום) - קשה לזהות בעזרתה כראוי בפרטי תנאי השטח ובמיוחד הסטטיים. 

מלבד סגן ע' שעמד, השקיף וניווט מהצריח, צוות המפי"ק (שני מִשְּׁנִים טֶכְנִים*, קַשָּׁר, הנהג ואני) ישבנו חגורים ומוגנים פחות או יותר בתוך הזחל"מ והנה חשים לפתע בטלטלה עזה. הנהג נכנס במהמורה רצינית שהטיחה בעוז את פרצופו של הקע"ת בתת - המקלע שבראש הצריח. זב דם, התנפצה הלסת של ע' ושיניו שנעקרו התפזרו לכל עבר. לאחר טיפול ראשוני בו להאטת הדימום, הזרקת מורפיום להקלת כאביו ומתן נוזלים לווריד, לא נותרה לי ברירה אלא להורות על עצירת הכוח - כדי לתאם פינוי דחוף של הפצוע במסוק, למחלקת פה ולסת בבית חולים שיבא תל השומר. משם רק לאחר אישפוז ושיקום ארוכים, הוא חזר לסוללה לזמן קצר יחסית עד לשחרורו מצה"ל . החליף אותו לאחר מכן סגן צ', שגם הוא היה מעורב באירוע טראומטי, שעלה בחייו של חייל, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת.

*מִשְּׁנִים טֶכְנִים - חיילים שקיבלו הכשרה לערוך את כל החישובים הדרושים לקראת הירי - חישוב נ"צ ונתוני ירי בעזרת מפות ומחשב ארטילרי, והעברת הנתונים למפקדי צוותי התותחים.

טיפול בפצוע שצולמתי באירוע אחר בסוללת תותחנים ברמה

***

באותם ימים שבהם השינה הייתה באוהלי שדה, לאחר מכת הקור והעקרבים בחורף, עם בוא הקיץ הפכו הזבובים והיתושים להיות מטרד רציני. מי השתיה בעוקב המים (ראו תמונה למטה) טופלו בטבליות כלור ונבדקו בערכה לבדיקת איכות המים הראויה לשתיה. אבל  במי הנגר בסמוך לברז עוקב המים (מקור אספקת המים הנייד) ובתעלת הניקוז הפתוחה של שפכים שיצאה מאוהל המטבח - זחלי היתושים והזבובים היו מקננים בהמוניהם. 

באותם הימים היתושים ברמת הגולן היו נגועים בטפילי המלריה. בשל סכנת המלריה, כאחראי על התברואה בסוללה, היה עלי לערוך מסדר שבועי לכל החיילים והקצינים, שבו היו צריכים לבלוע בנוכחותי כדורי כינין כנגד מלריה.

"וַאֲנִי חוֹשֵׁב אֵיזֶה מִסְכֵּנִים הַחַיָּלִים 
שֶׁשּׁוֹכְבִים בָּאֹהָלִים
נֶעְקָצִים מֵהַיַּתּוּשִׁים וְהַזְּבוּבִים 
שֶׁמְּקַנְּנִים עַכְשָׁו בַּבֹּץ".

היתושים שחגגו על החיילים בלילה והזבובים שעם אור ראשון היו פותחים במתקפה על החיילים הישנים ומציקים נורא, כבר ממש לא הזיזו להם חומרי ההדברה שפיזרתי בשטח. הם כבר היו עמידים לכל חומרי ההדברה הכימיים המסחריים. 

עד שיום אחד עלה בי רעיון והחלטתי לעשות מעשה, ובניגוד לפרוטוקול הצה"לי (ואני מעז לספר על זה כעת בשל תקופת ההתיישנות). שפכתי באזור מי הנגר ובתעלות השפכים מלוא הג'ריקן תערובת של סולר ודלק והצתתי באש ענק את פני המים הבוציים. האש התקדמה במהירות לאורך פני שטח מי השופכין ושרפה את כל הביצים והזחלים. שקט השתרר והקלה ממפגע הזמזמניים והעוקצניים, עד למבצע ההצתה הבא.

מצולם מימין עם צוות עזר תברואה בסוללה: בודקים איכות מי השתיה ב"עוקב מים" מתנייד
ועורכים שאר טיפולי תברואה מונעת

והפסקול במלואו:



יום ראשון, 9 באפריל 2023

השרביט החם - עבודות זמניות

ההשראה לכתיבת הפוסט הוא נושא השרביט החם.

למרות שמבחינה כלכלית גדלתי בבית מאוד צנוע, כי לא היה יותר, לא עבדתי בילדותי ובנערותי בבתי אריזה ושבכאלה (שהיה טרנד מקובל בקרב בני כיתתי). בייביסיטינג היה אז (כנראה גם כיום) פריבילגיה מתגמלת לבנות בלבד. בילדותי, בשל מקום עבודתו של אבי, אז כשכיר באגד, ניהנתי מהפריבילגיה של בילוי החופש הגדול בקייטנות אגד. קייטנות שנחשבו אז לטובות והמעשירות ביותר במדינה. בחופש הגדול שבין כיתה ה' לכיתה ו', זכיתי גם לחוויה יוצאת מן הכלל בפנימיית אגד שנערכה בכפר הנוער הדסה נעורים ליד בית ינאי.  עם לוח זמנים עמוס שמילא כמעט את כל תקופת החופש הגדול, כמובן שלא היה זמן פנוי לעבודה.

אבל בסופי שבוע ובחופשים האחרים הרבתי לעזור לאבא שלי בעבודה במוסך אגד. בשל תקופת ההתיישנות, אספר לכם בבושת פנים שבגיל 10-11 כבר נהגתי באוטובוסים והעברתי אותם מעמדות התיקון במוסך לעמדות שורת החניה של האוטובוסים המתוקנים. כמובן שבהתחלה אבא שלי היה יושב לצידי על המושב ומשגיח על נהיגתי. לאחר זמן מה הוא נתן לי להסיע את האוטובוסים בשטח המוסך, כאשר הוא עומד ומפקח עלי מחוץ לאוטובוס ובעת הצורך מכוון אותי בחנייה ברברס להתמקם בין שני אוטובוסים. בנוכחותו העברתי אוטובוסים מתוקנים משטח המוסך אל מתחם התחנה המרכזית, למסירה ליידי הנהגים. הנהיגה של ילד הייתה בהחלט קוריוז משעשע עבורם. 

כשאבא שלי כבר היה חבר אגד ומונה למזכיר הטכני של המוסך, עזרתי לו במשרד שלו. למשל לנתק את תשדירי הרדיו ששודרו מהרמקולים השונים ברחבי המוסך ולהודיע הודעות תאום בקריזה לעובדים. בשל קול הזמיר שהיה לי אז, עובדי המוסך נהנו לעיתים גם משירה שלי למיקרופון שהיה מחובר למערכת הרמקולים, לפי בקשה של מנהל המוסך או סגנו. 

במשרד של אבא שלי עזרתי לו לחשב ב"מכונת חישוב" את "הפרמיות" של עובדי המוסך. לכל סוג פעולה של תיקון אוטובוס, הייתה טבלה מחושבת לזמן הממוצע הנדרש לתיקון. עובד שסיים את העבודה מהר יותר, היה זוכה לפרמיות במשכורת, באופן יחסי לזמן שבו בוצעה העבודה בפועל. מדידת הפרמיות וחישובן היה ממש סוג של מדע ייעול עבודה. עזרתי לאבא שלי גם בפעולות מסויימות נוספות שהיו דרושות לניהול הלוגיסטיקה של המוסך. הייתי מסכם גם את שעות העבודה הנוספות מכרטיסי העובדים. מבחינתי זה היה ניסיון מעניין לחיים, למרות שלא עסקתי בזה יותר בעתיד.

בשירות הצבאי הסדיר שלי עברתי קורס פארמדיקים וניהלתי מרפאה גדודית בחיל התותחנים ברמת הגולן ובמחצית השנה האחרונה החלפתי את מקומו של מ"פ המפקדה שקודם לתפקיד אחר - כקצין מספר שלוש בהיררכיה לאחר המג"ד והסמג"ד וללא קורס קצינים. 

השתחררתי מהגדוד ביום חמישי והתחלתי ללמוד לתואר ראשון ביום ראשון שלאחריו, מיד לאחר החמשוש האחרון שלי בין החיילוּת לאזרחות. ככה, בקושי משוחרר, התחלתי ללמוד לימודים אקדמאים. בלי עבודה, ללא נסיעה לטיול במזרח הרחוק או בדרום אמריקה כפי שעושים היום כמעט כולם. האמת שהפעם הראשונה שטסתי לחו"ל הייתה רק בגיל 27, כאשר המדריך שלי לדוקטורט מימן לי קורס קיץ באי ביוון.

התחלתי לימודי תואר ראשון בכימיה וביולוגיה, לימודים אינטנסיביים משמונה עד שמונה. חייתי בצימצום במעונות האוניברסיטה, מחלק חדר עם שותף. בימי שישי (בזמנו למדו ועבדו גם בימי שישי), נעדרתי מהלימודים והשלמתי את החומר מסיכומי הרצאות של סטודנטים אחרים - כדי לעבוד בסופי שבוע במחלקה פנימית בבית החולים מאיר בכפר סבא. התמזל מזלי לקבל את העבודה הזו בזכות צה"ל, שהכשיר אותי להיות פראמדיק. כך עבדתי במשך ארבע שנים, בכל סופי השבוע, מבלי ללכת לים או לטייל או סתם להתבטל - כפי שיכלו לעשות מרבית הסטודנטים מהמחזור שלי. בעבודה זו התנסתי בכל סוגי המטלות של האחים והאחיות, החל מתפקיד הכנת וחלוקת תרופות, זריקות ואינפוזיות לחולים ועד לאחראי משמרת שתפקידו להתלוות לביקורי הרופאים ובהתאם לתרגם פקודות טיפולים לאחים ולאחיות ביומן ובתיקים הרפואיים.

בנוסף, בתקופת החופש הגדול עבדתי כחובש בקייטנות. ומכיוון שתודה לאל, בדרך כלל הילדים אינם נפצעים רוב הזמן - עבדתי שם בו זמנית גם במשרה נוספת - משרת מדריך (משכורת כפולה). בסופי השבוע המשכתי כרגיל במשמרות בבית החולים. 

כדי לקצץ בשכר הלימוד שלי הצטרפתי לתוכנית השתתפות בשמירה לילית במעונות האוניברסיטה, או ביום בקמפוס האוניברסיטה - בפטרול או בבדיקה בטחונית בשער הכניסה. אגב, באותה עת עשה זאת גם העיתונאי דן מרגלית בלימודי הדוקטורט שלו.

במשך שלוש שנות לימודי התואר הראשון השחלתי מדי פעם גם ליווי כחובש ונושא נשק בטיולי בתי ספר. מה לעשות, אם אין לחם אין תורה.

למעשה כמעט סיימתי את לימודי התואר הראשון לאחר שנתיים וחצי ונותר לי לסיים קורס אחד בלבד (5 שעות בשבוע) במחצית השנה האחרונה של הלימודים ולכן התפנה לי עוד זמן לעבודות מזדמנות. עוד בלימודי התואר הראשון התקבלתי בשנת הלימודים השלישית לעבודה לפי שעות באחת מעבדות המחקר היוקרתיות באוניברסיטה - שם המשכתי אחר כך את לימודי במסלול ישיר לדוקטורט.

במדעים המדויקים, לימודי תואר שני ושלישי כוללים מלבד קורסים, גם עבודה ניסויית מעשית אינטנסיבית - לצורך כתיבת התזה וקבלת התואר בסיום. למעשה אין לי תואר שני, כי המשכתי כאמור במסלול ישיר לדוקטורט. במסלול הזה (המתאפשר למצטיינים בתואר ראשון), לומדים את כל הקורסים הנדרשים לתואר שני ולאחריהם צריך לעמוד בבחינה כוללת בעל פה בפני ועדת בוחנים - כדי לאשר המשך הלימודים במסלול. החיסכון במסלול הזה הוא בכך שמדלגים על כתיבת תזה לתואר שני והעבודה המעשית לתזה נצברת עבור התואר השלישי.

בתקופה זו הועסקתי בשנה הראשונה כ"עוזר הוראה" ובמקביל המשכתי לעבוד בסופי שבוע גם בבית החולים. בשנה השניה כשעברתי את הוועדה למסלול ישיר לדוקטורט, זכיתי במינוי למשרת סגל אקדמי זוטר באוניברסיטה. בתחילה  בדרגת "אסיסטנט" ובהמשך קודמתי לדרגת "מדריך" (כסף ותנאים סוציאלים, כמעט כמו בדרגת "מרצה"). עבודה זו כללה הוראה בסדנאות, הנחיית תרגילים ומעבדות לתלמידי תואר ראשון ושני. לעיתים גם החלפת פרופסורים בהרצאות פרונטליות לכמאתיים סטודנטים, כשיצאו לשירות מילואים או מסיבת העדרות אחרת. הייתה זו אז משרה מכובדת, עם שכר נאה בצידה. אבל בצידו דרש ממני סדר יום מטורף שכלל לימודים לתואר, עבודה ניסויית מעשית לתזה והוראה לסטודנטים. הייתי מתאר את סדר היום הזה "ללמוד, לעבוד וללמד - לה לה לה". שליטה בכל זה חייב אירגון זמן קפדני ביותר.

בתקופת הדוקטורט שלי, לאחר מגורים צנועים של ארבע שנים במעונות הסטודנטים - הצלחתי לרכוש דירה צנועה בגיל 24 בלבד. זה בהחלט לא היה דבר מקובל ואפשרי לסטודנטים בגילי. כיום בוודאי שלא, וגם אז. הקוראים שואלים בוודאי כיצד עשיתי את זה. סביר שחושבים שאת הדירה קנו לי ההורים. אז זהו שלא! אמנם ההורים שלי פתחו לי בילדותי חשבון חיסכון לדירה. ותמורת סכום חודשי שהפקידו, תוכנית החיסכון הייתה אמורה להניב דירה יחד עם זכאות למשכנתא משלימה בסכום החיסכון, ללא ריבית והצמדה. אלא מה קרה? תוכנית החיסכון הזו נעשתה בתקופה שלא הייתה אינפלציה ולכן החסכונות לא היו צמודים. וכשרציתי לקנות דירה - ערך החיסכון היה שווה בקושי ל- 20% דירה בלבד. אז כיצד הצלחתי לרכוש את הדירה הראשונה הצנועה שלי?

מהכתוב למעלה, ניתן להבין שבתקופת לימודי התואר הראשון שלי עבדתי כמו חמור. כאמור, חייתי בצניעות וחלקתי חדר עם שותף במעונות הסטודנטים. את הכסף שחסכתי השקעתי בבורסה. קראתי את המדור הכלכלי בעיתון, הייתי מחובר לאינפורמציה על אירועים מובילים במשק ועשיתי החלטות נכונות של קניית מניות שונות ומכירתן בזמן הנכון. למרות שעשיתי זאת ללא יועץ השקעות, הרווחתי הרבה כסף - זה הספיק לתשלום 60% מהדירה שקניתי. וכדי לממן את עלות 20% הנותרים לרכישת דירה - לקחתי משכנתא לחמש שנים (שאותה בעצם סיימתי לשלם אחרי שלוש וחצי שנים). את יתרת המשכנתא החזרתי מדמי השכירות שקיבלתי משותפותיי לדירה. אחת מהן היתה זו שתהפוך לרעייתי לעתיד. נישאתי לה בגיל 27.

ביום שסיימתי את חובותיי לדוקטורט והגשתי את עבודת התזה שלי לשיפוט - הסתיים חוזה העסקה שלי באוניברסיטה ונותרתי ללא עבודה. אך לאחר כחודשיים קיבלתי ויזת עבודה/לימודים לארה"ב ונסעתי עם זוגתי להתחיל השתלמות (פוסט- דוקטורט) במכוני הבריאות הלאומיים האמריקאים, היוקרתיים, בוושינגטון הבירה. 

ארבע שנים כמעט ארכה ההשתלמות. בסופה חזרתי לארץ כמדען צעיר וכמרצה לעבודה באוניברסיטה, עם חוזה זמני לשנתיים ועם פרס וולף. ובסך הכול - ההכשרה שלי כמדען נעשתה בזמן המינימלי האפשרי - 12 שנה (כמו מספר שנות הלימודים ביסודי, החטיבה והתיכון). סה"כ 24 שנות לימוד והתמחות עם שירות צבאי סדיר באמצע.

כמרצה באוניברסיטה השלמתי הכנסה בעבודה נוספת כמרצה בשני קורסים סמסטריאלים לרפואנים בבית ספר לתלמידי חו"ל וכן בהרצאות מוזמנות כמרצה מהחוץ במכללות.  למשל, בשנה מסויימת הייתי טס לקריית שמונה ללמד במכללת תל חי קורס מעבדה מרוכז. העברתי גם קורסי השתלמות לרוקחים במכללת תל אביב. כל אלו היו עבודות זמניות לצורך מימון קניית בית צמוד קרקע שרכשנו. היה לזה רק חיסרון מעצבן של תשלום מס במקור.

יחד עם הקידום בדרגות בסגל האקדמי, תמורת ויתור על תוספת מענק עבור הקדשת זמן מלא - קיבלתי אישור לעבודה נוספת בחלקיות משרה כראש תחום במשרד ממשלתי ובחלקיות משרת ניהול וייעוץ נוספת בבית חולים מסויים.

כל העבודות שתיארתי היו מבוססות על זמניות (רק חלקן תלויות מסלול) או שהיו "על תנאי", לצורך חידוש שנתי של חוזים ומעבר שבעה מדורי גהינום עד למינויים קבועים.

אה כן, בין השאר לא כללתי מינוי (והכנסה נוספת) כפרופסור לווין באוניברסיטת בוסטון בארה"ב, והרצאות מוזמנות לכנסים באגודות ובאוניברסיטאות חוצות יבשות. לא כללתי גם תוספות הכנסה משתנות מישיבה בוועדות, מתפקידי ניהול אקדמיים שונים, מעבודות ייעוץ שונות (לחברות פארמה וביוטק) ועד מבדיקה ושיפוט כמומחה מהחוץ של עבודות תזה לדוקטורט של סטודנטים מכל האוניברסיטאות בארץ. האמינו לי, הרבה כאב ראש של תאומי מס, ותסכול רב מכך שלמחצית מהכנסות העבודות שלי שותפה קופת המדינה. שלא לדבר על כך שבחלק מהמיקרים, תשלום המס במקור כלל גם ניקוי של מע"מ. לו הייתי בוחר להשאר בארה"ב (במשרות שהוצאו לי בסיום ההתמחות) שיעור המיסים היה כמחצית מאשר כאן. מה עושה מדינה כדי להחזיר לארץ את "המוחות" הישראלים? 😕

ומבין כל העבודות כמעט שכחתי לציין את ניהול אתר הבלוגיה ההיברידית "פרפרים - הבלוגוספרה שלנו", שנעשה בהתנדבות כבר 4 שנים.


יום שישי, 24 במרץ 2023

השרביט החם - סיפור שמות אנקדוטאלי


 פוסט שבת בהשראת הנושא השבועי של השרביט החם.

לקראת הולדת הבת בעת שהותנו בפוסט דוקוטורט בארה"ב, שלחו לנו מהארץ חוברת עבה עם שמות. בחרנו אחד שהוא למעשה שם של עץ דרומי מרשים למראה. היא נולדה בין כריסמס לשנה החדשה וחברינו הגויים ציינו שכשתגדל היא תשנא אותנו על כך שלא יוכלו לחגוג לה בגן ובבית הספר, משום שיום הולדתה חל בתקופת החגים. הם גם היו בטוחים שניתן לה את השם כריסטינה. וכמה נדהמו שנתנו לה שם עברי של עץ (אותו תרגמנו להם לאנגלית). אמרו שלא מכירים בארה"ב אנשים עם שמות של עצים בכלל. הזכרנו להם שדווקא בסידרת סידקום בטלוויזיה שרצה אז בארה"ב - לגיבורה הראשית קוראים בשמה האנגלי של הבת, כלומר בשם העץ (אבל בהחלט זה שם די נדיר שם).

כשנולד הבן לאחר שחזרנו לארץ, החלטנו להעניק לו שם של עץ צפוני בארצנו (גם לא מהנפוצים בשמות העצים הקלאסיים). יש לנו רגישות להעניק לילדינו שמות כאלו, שכשהמורים יקראו בשמם, יקומו כמה תלמידים בכיתה.

במרחק הזמן הסתבר שבשמות קלענו לניגוד אופיים של השניים - הטמפרמנט החם של "הדרומית" לעומת הרוגע של "הצפוני".

מאוחר יותר גילינו בשירת ארצנו שיר המאזכר באותה השורה את שני העצים (הדרומי והצפוני). וכמה שנים לאחר מכן, בעת טיול עם המשפחה בחרמון - עליה ברכבל בקיץ שכלל הדרכה על החי והצומח, הופתענו שאיתנו טיילה משפחה עם שני ילדים - בת ובן באותם גילאים כמו שלנו ועם אותו צירוף של שמות. 

במיוחד הופתענו מכך שהמשפחה הזו הייתה משפחה דתית, ומתן שמות כאלה אצל דתיים נדיר ביותר, אם בכלל. מאז ועד עצם היום הזה לא נתקלנו יותר בצירוף משפחתי כזה של השמות - אצל דתיים  כחילוניים, וכפי שחווינו באופן חד-פעמי ב"מפגש עצים" נדיר שכזה, ביום קיץ לוהט בצפון.



יום שישי, 10 במרץ 2023

השרביט החם - בלוגים מול פייסבוק

 רשומה בהשראת נושא השרביט החם.

בנושא זה כבר נערך דיון מקיף במסגרת כתבה וראיון עם מנהל "פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" למגזין "יקום תרבות", על מצב הבלוגים בעולם ובישראל במאה ה-21. גילוי נאות, מנהל פרפרים הוא כותב רשומה זו.

כחלק מהראיון הועלתה השאלה הרלוונטית לנושא השרביט - מהי חשיבות הבלוגים מול הרשתות החברתיות ככלל (ובאופן ספציפי פייסבוק בפרט)? הדיון בנושא זה מתאר את ה- PROS וה- CONS של הבלוגים מול הפייסבוק ומובא כאן בהמשך. לנושא זה יש רלוונטיות רבה לחברי "קהילת פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" ובמיוחד לאלה אשר צמצמו או העבירו לאחרונה את פעילותם הבלוגוספרית לפלטפורמות הרשתות החברתיות, ובאופן ספציפי לפייסבוק. 

בלוג מייצר תוכן שרלוונטי לקהל היעד. בנוסף, לבלוגים יש יתרון של ארכיון. הבלוג שומר על התכנים שלנו בצורה מאוד נגישה וברורה, שלא כמו הרשתות החברתיות, בהן קשה מאוד למצוא את התכנים שכתבנו בעבר. כמו כן בלוג מאפשר קידום הרשמה לניוזלטר, האמצעי המשמש בלוגרים לא מעטים כדי לקדם את הבלוג ולהגדלת הקשר עם קהל הקוראים. כל הפרמטרים הללו לא קיימים ברשתות החברתיות.

אמנם רבים משתמשים לכתיבה בפלטפורמת פייסבוק, אבל היא לא שלנו. היא של מארק צוקרברג שלעולם לא יהיה אחראי על התכנים שלנו ברשת הזאת. כלומר, התכנים שאנחנו כותבים שם הם בחסדי פייסבוק, והתוכן הייחודי שעמלנו ליצור שם - יכול גם להיעלם משם בשבריר שניה, אם פייסבוק ירצה בכך. לי זה קרה. פוסט שפרסמתי פעמיים הן בדף קהילת פרפרים והן בדף קבוצת פרפרים בפייסבוק, נעלם בשני הדפים לאחר יום, אולי כי הוא הפריע למישהו. 

ועוד דוגמה לחוסר יציבות ולמשענת קנה רצוץ של פייסבוק - בשלב מסויים (כנראה בשל תלונות אנונימיות שהופנו להנהלת פייסבוק), לא ניתן היה גם לשתף יותר שום כתבת מערכת של פרפרים בפייסבוק - תוספת שדווחה במאמר המערכת : "לא, לא מנצחים אותנו כל כך מהר".

בבלוגים בפלטפורמות עצמאיות זה לא יכול לקרות. בלוג עצמאי (ולא פורטל קהילתי כמו ישראבלוג, או מה שנשאר ממנו) הוא פלטפורמה של הכותב. הכותב הוא בעל הבית המלא וללא שותפים. בבלוג הכותב מחליט אילו פוסטים יהיו בעמוד הבית, אילו עמודים יחשפו בכפתורים השונים, מה יהיו הרכיבים והתוספים, איך ייראה העיצוב ואיך יראה הפיד של הפוסטים בבלוג. הכותב אחראי על התכנים והם שלו, עם דומיין משלו והוא יכול לשלוט על התגובות ולמנוע הטרדות של טרולים. בקיצור, הבלוגר הוא בעל הבית, אחראי על הכול ובלי הפתעות. כמובן, בניגוד לרשתות החברתיות, בעלי הבלוגים העצמאיים יכולים לשלוט אם לאפשר פרסומות או לא. ואם כן, שליטה באיזה פרסומות ולטובת קידומם הם בלבד.

כוחן של הרשתות החברתיות הוא “בכאן ועכשיו” בתכנים שאנחנו מייצרים ביומיום, על דברים שאנחנו עושים, חווים, ומצלמים. פרטי פרטים של החיים שבעצם יוצרים פאזל תקשורתי דיפוזי ענק. לעומתן, הבלוג מאפשר לנו להרחיב את היריעה ולצלול לעומק. הבלוג מאפשר תוכן עשיר יותר, מגוון יותר, וממוקד יותר. 

הבלוג מאפשר גם לקשר בין תכנים נוספים מהבלוג עצמו. למשל הארכיון בבלוג מאפשר לנו לשלוף בקלות ובמהירות תכנים מהעבר ולשים להם קישורים בפוסטים חדשים. 

כמו כן, בניגוד לבלוגים, ההפצה באמצעות פייסבוק היא הפצה אקראית לחלוטין. כולם מכירים מצב שבו כותבים סטטוס בפייסבוק, שכולל תמונה ואפילו וידאו, וכלום לא קורה. שום לייק, שום תגובה, ואף סימן המעיד על התייחסות. וזה משום שההפצה של פייסבוק אינה בשליטת הכותב. אמנם יש לכותב חברים ועוקבים, אבל אין לו באמת שמץ של מושג למי פייסבוק מראה את הסטטוסים שלו, מתי, ואיך. ולכן, ביסוס ההפצה של התכנים אך ורק על פייסבוק, מכיל בתוכו סיכון לכותב אם הוא עושה זאת למטרות מסחריות, כי התכנים עשויים שלא להגיע ליעדם כפי שהכותב ציפה. הבלוגרים יודעים כמה אנשים נרשמו לקבל עדכונים, ויכולים גם להתחבר לגוגל אנליטיקס ולקבל מידע מפולח אודות הקוראים שלהם, כמה מהכניסות הן קריאות, ומהו זמן הקריאה הממוצע של הפוסטים שלהם. 

בניגוד לרשתות החברתיות, מערכת התגובות של הבלוגים מאפשרת שיחות עומק. בבלוגים למגיבים קל הרבה יותר למצוא את תגובות העבר שלהם. תגובות בפייסבוק הופכות מהר מאוד לפגות תוקף. אבל שילוב של פלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר כחלק משלים להפצת הבלוג יהפוך כפי הנראה למיינסטרים בעתיד.

עוד חומר למחשבה למשתמשים ולמכורים, לגבי מידת היציבות ועתידן של פלטפורמות הרשתות החברתיות, בכתבת המערכת "פייסבוק חתונה קתולית"? עוד דוגמה לכך שאין באמת עם מי לדבר בהנהלת פייסבוק.

על פלטפורמת פייסבוק במצוקה הוקדשה גם רשומת מערכת נוספת בפרפרים שפורסמה ב- 12 לפברואר 2022 ושבה נכתב כדלקמן:

על המצוקה של פייסבוק (שהרוויחה אותה ביושר) מעידה באופן מכאיב הירידה ברבע מערך המניות שלה ביום מסחר אחד בבורסה. לירידה הזו ישנן סיבות רבות, אך לדעתי הדבר שהכי מטריד את צוקרברג היא מגמת הירידה העצומה במספר המשתמשים, שממעיטים להיכנס לחשבונותיהם ואפילו רבים מהם סגרו את חשבון המשתמש שלהם בפלטפורמה הזו. למשתמשים הפרטיים עומדות כיום פלטפורמות אלטרנטיביות ובמיוחד עליית קרנה של "טיק טוק" הסינית בקרב הצעירים ומאידך חשופים הרבה יותר לאבדן הפרטיות ולמעקב. במאמר מוסגר, רבים מוכנים להסתכן בעוקץ עבור הדבש.

לאחרונה אני ממש ממעט להיכנס לחשבון הפייסבוק בשל הרעש שם ובשל תחושת בזבוז הזמן שפושטת בי עם הכניסה. ואז פייסבוק התחיל להפציץ את המייל שלי בהודעות כמו "יש לך 169 התראות מאלמוני" ולמחרת "129 התראות מפלמוני". ופתאום הולך ועולה באופן אקספוננציאלי מספר המיילים המודיעים על "בקשות חברות חדשות". אממה, לא מכיר אף אחד מכל הבקשות האלו עם שמות לועזיים ואני אפילו חושד שמדובר בכלל בבוטים. וככל שהמיילים הנדחפים מפייסבוק מספרם עולה מיום ליום, כך למעשה משודרת מצוקה ואפילו פאניקה.

אגב (תוספת מאוחרת), לפי המדיניות של הנהלת פייסבוק, הכנסה של דף הפייסבוק שלך לספאם על ידי קוראים , 5 פעמים בלבד - עלול לגרום לחסימה מוחלטת של דף הפייסבוק שלך או להגבלות בתיוגו (שיש מצב אפילו לא תבחינ/י בהגבלות). כדאי מאוד לקחת את זה בחשבון על ידי מי שבונים על יציבות החומרים שהם מעלים בפייסבוק.

נ.ב. , בעניין זה: יש חברים מסויימים בפרפרים (לפחות לשעבר?!) שמחוסר פעילות בפייסבוק עלו לפרסומים תדירים מאוד בפייסבוק. מלא מעט כאלה אני מקבל למייל הודעות עדכונים יומיומיים ברמה שהפכה להיות מטרידה של ממש. עד כדי כך שאני משתיק אותם. מיותר לציין שכמי שממעט להיכנס לפייסבוק כדי להמנע מהרעש שם - אין אני מתייחס לעדכוני המייל משם, במיוחד של אלה הנשלחים בתדירות מטרידה של ממש. באחרונה אני שומע על לא מעטים שאפילו הקפיאו את חשבון הפייסבוק או הטוויטר שלהם בשל מה שהם מכנים "התמכרות".
 

ולגבי ההתמכרות כן או לא - כדי לענות על כך על המשתמשים לשאול כמה שעות הם מבלים שם כל יום... ובאופן מדוייק לקביעת מידת ההתמכרות שלך יש למלא את השאלון של מכון איתן.

קישור לשאלון מכון איתן כאן.

יום שלישי, 7 במרץ 2023

השרביט החם - פורים - תחפושת בין דורית

 בהשראת נושא השרביט החם. תחפושות של שלושה דורות מהווה אל העבר.

התחפושת הראשונה של הנכדה כשהייתה בת כ- 8 חודשים - חיפשו אותה לתות שדה והיא זרמה עם זה.


שנה לאחר מכן הקטנטונת כבר סירבה בכל תוקף להתחפש. היא לא הייתה עדיין בשום מסגרת גן, כאשר ה"גננת" הייתה אימא שלה, שיכלה להרשות לעצמה כי עבדה מהבית בזמן הקורונה.

השנה היא כבר בגן ילדים (בת שנתיים ושמונה חודשים). ובהכיר הגננת נפש פעוטותיה שחלקם מתקשים לעמוד במעמד ההתחפשות, היא הכינה את הפעוטות לפורים כבר כשבוע לפני חופשת פורים. החל מהכנת אוזני המן על ידי הילדים.


אוזני המן מעשה ידי הילדים מרידוד הבצק, המילוי ועד לאפיה

וכן למדו שירים, הרעישו ברעשנים ורקעו בהתלהבות ברגליהם הקטנות. וכבר בשבוע שעבר נערכה בגן "הכנה נפשית" לקראת מסיבת פורים, שאליה נתבקשו הילדים להגיע לגן מחופשים. הפעם הנכדה ממש זרמה עם זה, בתחפושת דבורה -  תחפושת "התרגלות", שסבתא קנתה לה למסיבת ההכנה הנפשית הזו.


ולאחר שהאירוע עבר בשלום, היא התחפשה בשמחה רבה ובהתרגשות לקראת מסיבת הפורים האמיתית שנערכה בגן ביום ראשון - בתחפושת הפרפר המושקעת (תפירת יד) שהכינה אימא שלה עוד בשנה שעברה, כשלא שיתפה פעולה, ונותרה בארון. הילדה קיבלה המון מחמאות מהגננות ומהורי הילדים בגן והייתה מאושרת - ממש בעננים.


ולמחרת, ביום שני השבוע, ששבו למדו חצי יום, היא הגיעה לגן בשמחה, מחופשת בהתנדבות למיני - תחפושת שאילתרה בעצמה מכל הבא ליד שמצאה בבית.


מיני הייתה גם התחפושת הראשונה של אימא שלה (הבת שלי):

את התחפושת הזו תפרה אימא של חבר שלה מהגן, כצמד "מיני ומיקי"


והתחפושת מאותו גיל של הסבא - הייתה תחפושת עגל שתפרה אימא שלי, בתמונה (השני משמאל)


בשלוש השנים הראשונות בגנים, חיפשו את בן דודי ואותי בסידרת תחפושות חיות (עגל, חתול, ארנב) שתפרו האימאות שלנו והחליפו ביננו, בין שנה לשנה. בשנים ההן לא היו בהיצע תחפושות מסחריות מלבד פריטים בודדים כמו מסכות קרטון/ פלסטיק זולות, או אביזרים כמו שרביט, אקדח קפצונים, כובע קאובוי מקרטון שחור וכדומה. ועל כן תחפושות מלאות אימאות היו נוהגות לתפור בעצמן. ואלו שלא שפר מזלם, הסתפקו באותה תחפושת קאובוי מאולתרת (מכנסי ג'ינס, חולצת משבצות, כובע קרטון שחור, אקדח קפצונים, ושפם מעוטר בפחם), שנה אחר שנה.

פורים שמח!


יום שלישי, 21 בפברואר 2023

המכתב שלא כתבתי לדוד בן גוריון

נושא השרביט החם, "מכתב שלא כתבתי, נפל באופן מדהים לארועים הפוליטיים הדורסניים של השבוע. ובהתאם להלן המכתב שלא כתבתי לדוד בן גוריון. 


שלום מר בן גוריון, ראש הממשלה הראשון:

ביום העצמאות ההוא. הייתי כבן שלוש וחצי עם אבא שלי, ממתינים לבואך במגרש אדמת בור עצום (שעליו נבנה שנים אחר כך מגרש הכדורגל של הרצליה). יושבים על ספסל בשורה הראשונה מול במה מאולתרת. לפתע הס, הכרוז הודיע על בואך. הגעת במכונית שחורה ושני אופנוענים רוכבים לפניה. מקיפים את המגרש. "אבא, מדוע ראש הממשלה מקיף אותנו שלוש פעמים"? שאלתי. לאחר מפגן ההקפות של השיירה, הפמליה שלך הובלה אל מאחורי פרגוד הבמה. ואתה עלית לבמה עם מכנסי חאקי והתחלת לנאום בפאתוס. לא הבנתי שום דבר מהנאום הארוך והמשעמם שלך, מלבד משפט אחד - "הייתי באמריקֶע, והייתי באנגליֶע, והייתי בצרפת והייתי, והייתי... ובשום מקום אין כדבר כמו בישראל". אחד עשר מטחי זיקוקים צנועים סיימו את נאומך. היה זה הדבר הכי מעניין עבורי באותו ערב.


שנים אחר כך, בלימודי מולדת ומורשת בבית הספר, למדתי על פועלך למען הקמת המדינה ובעיצובה בשנותיה הראשונות. למדתי שאי אפשר לקחת ממך את התהילה על
סיכון בהחלטות שלקחת בעיצוב המדינה ,בניגוד לדעתם של רבים מעמיתיך, שעיקרן: 

ההחלטה הראשונה על הקמת מדינת ישראל בסיום המנדט הבריטי, מבלי להגיע ראשית להסדר מדיני עם הערבים בתיווך אמריקני, ומתוך ידיעה שהכרזת המדינה תוביל לפלישת צבאות מדינות ערב.

ההחלטה השניה היתה להקים את צה"ל כ"צבא עם", אחד ויחיד, עוד בעיצומם של הקרבות - בעמידה נחרצת מול המחתרות הפלמ"ח, ההגנה, האצ"ל והלח"י, תוך לקיחת סיכון של התפרצות מלחמת אזרחים. ומה תגיד אתה כעת, על פיצול משרד הביטחון ועל הפלנגות של המשטרה ומשמר הגבול של הארכי-אנרכיסט בן גביר (שמנחם בגין הוציא את שכמותו מחוץ לחוק)?

ההחלטה השלישית היתה קביעת ירושלים כבירת ישראל, למרות שהיא אמורה להיות עיר בינלאומית לפי הסכם החלוקה של כ"ט בנובמבר.

לזכותך ההחלטתך הרביעית כראש הממשלה ושר הביטחון, לעמוד בלחץ כנגד חלק מהקצונה הבכירה של הצבא, שרצתה לכבוש חבלי ארץ של אוכלוסיה ערבית, בחברון, יהודה ושומרון - מתוך ראייה ש"מדינה עם רוב ערבי תהייה בכייה לדורות". ומה תגיד כעת על הבכיה לדורות שמסדרים לנו הסמוטריצ'ים והבן גבירים?

ההחלטה החמישית הייתה פתיחת שערי הארץ לעליה המונית, של כל יהודי ללא סלקציה, עוד במהלך מלחמת העצמאות. ומה תגיד על החקיקה המתוכננת של ביטול חוק הנכד?

ההחלטה השישית  הייתה קיום הבחירות לכנסת הראשונה, גם כן במהלכה של מלחמת העצמאות, כצעד הצהרתי שמציב את הדמוקרטיה ואת ההליך הדמוקרטי כערך עליון. ומה תגיד על החקיקה שעברה אתמול בקריאה ראשונה, שהדמוקרטיה כבר לא ערך עליון?

תרומתך המשמעותית השביעית היא עיצובה של פניה של מדינת ישראל  ב"מגילת העצמאות" -  כמדינה יהודית ודמוקרטית, בעת הכרזת העצמאות. מגילה שאמורה הייתה להיות הבסיס לחוקה. ומה אומר אתה כעת על התגברות ההלכה על המוקרטיה, בבליץ החקיקה המטורף בכנסת ישראל - ההופך את הממשלה לגוף שהוא המחוקק, המבצע והשופט כאחד?

אבל לחובתך יאמר כי מיסמסת ניסוח חוקה לישראל, על ידי קבורתה בוועדות שאמורות להשיג הסכמה רחבה. לחובתך, את החוקה החליפו "חוקי יסוד" על כל שטות (כמו הלבנת שלטון עבריינים) ושלפי בליץ חקיקת ההפיכה המשטרית - בית המשפט כבר לא יוכל לבטל אותם (אפילו אם יפרו את חוק יסוד כבוד האדם ועיסוקו).

לחובתך גם יאמר על שנעתרת בראשית מלחמת העצמאות לבקשת ראשי היהדות החרדית להסדר דחיית שירותם הצבאי של בחורי הישיבה (שבהמשך הפכה לפטור) - במסגרת הסדר "תורתו אומנותו". כי באותה שעה הצהרת שמספרם כ-400 בלבד. 

בשיחה פרטית שהיתה לך בנושא "הפרדת הדת מהמדינה" בתחילת שנות ה-50 עם פרופ' ישעיהו ליבוביץ (אחד ממבקרך החריפים) אמרת לו: "אתה דורש את הפרדת הדת והמדינה כדי שהדת תשוב להיות גורם עצמאי אשר השלטון המדיני יצטרך להתמודד עמו. אני שולל הפרדה זו - אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה". 
האם עלה אז בדעתך שתלמידי הישיבה שייהנו מהשחרור ומספרם מגיע היום על פי הלשכה לסטטיסטיקה לכ- 21,000 לשנה ומספרם עולה ב-5,000 מדי שנה? ומה היית אומר היום כשהתהפכו היוצרות ותלמידי הישיבה החרדים (ותלמידי ההסדר של החרדליים עם שירות מקוצר) - דתם היא דווקא זו שמחזיקה את המדינה בידיים (מילה מכובסת של מחזיקים בביצים)?

דוד בן גוריון, האם אינך מתהפך כיום  בקברך לשמע הכפלת הקיצבאות של תלמידי הישיבות, לפי ההסכם הקואליציוני של ממשלת ימין מלא מלא הנוכחית?

ומה אתה אומר היום על ביטול הפרדת הרשויות בדרך לדיקטטורה של המדינה שהיקמת וכל כך אהבת?

ואתה ומנחם בגין (ונשותיכם שחייתם בצניעות רבה, בצריף או בדירת שניים וחצי חדרים), מה הייתם אומרים על בקשת העלאת תקציב החזקת שני בתיהם הפרטיים (בקיסריה וברחוב עזה) שהגישו "הקיסר" ואישתו לוועדת הכספים בראשותו של "הברז" משה גפני ? ומה הייתם אומרים שבנוסף לזה רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, תיהנה ממימון מלא לכל ההוצאות הכרוכות בהשתתפותה באירועים, כנסים או במשלחות בחו"ל או בארץ.
 
ומה הייתם אומרים אם הוצאות הביגוד המוגדרות "הופעה ייצוגית" של הקיסר והקיסרית יגדלו מ-45 אלף שקל בשנה ל-80 אלף שקל בשנה? ועל כך שבנוסף, כוח אדם המשמש לשירותי משרד במעונות ראש הממשלה יוכפל מ-2 משרות ל-4 משרות. וכדי לא לגרום למשפחת נתניהו הוצאות מיותרות, התיקון יחול רטרואקטיבית החל מ-1 בינואר 2023?

ומה היית אתה דוד בן גוריון ומנחם בגין עמיתך הייתם אומרים היום על כך ששרה אוספת קילוגרמים של כביסה מלוכלכת לניקוי יבש בחו"ל על חשבון המדינה (כלומר מכספי משלמי המיסים)?

ומה יאמר העם שלך הנאנק מיוקר המחיה, מעליית הריבית, עליית מחירי החשמל, הדלק, המים ושכר לימוד בגנים (למרות ההבטחות לפני הבחירות)? ומה יגידו להם הקיסר והקיסרית ?,  "אם אין לחם תאכלו עוגות"?

בכבוד רב
קנקן