יום שישי, 25 ביוני 2021

FOIR, FOMO, FOBO - עקב אכילס של התעסוקה במאה העשרים ואחת

במאה העשרים ואחת מתבלטת מאוד התופעה של החלפה תדירה של מקומות עבודה ואפילו מקצוע. 

כשהייתי ילד היו במאה הקודמת מצחצחי נעליים ברחובות, סנדלרים לרוב ואפילו מתקן נעליים אחד בכל סופרמרקט גדול. היו חלבנים, מוכרי קרח ומוכרי נפט שעברו ברחובות עם עגלה וסוס. היו זמנים ולא עוד. עם האוטומטיזציה וההתפתחות הטכנולוגית - אין צורך יותר במקצועות כאלו. בילדותי היו מלצרים מבוגרים מקצועיים קבועים באולמות אירועים ובמסעדות. עד היום מקובל עדיין לראות באירופה מלצרים שזהו מקצועם הקבוע עד לפרישתם לגמלאות. בארץ המלצרים המקצועיים התחלפו בחלטוריסטים זמניים כמו סטודנטים, חיילים לאחר שחרור וכדומה. מלצרים זמניים, שליחים, טלפני מכירות ונותני שירות טלפוני הם מקצועות חלטוריסטיים, זמניים שאינם דורשים לרוב השכלה. אבל אלה הם מקצועות ללא ביטחון כלכלי והעוסקים בהם צריכים להתמודד עם FOIR 

(Fear of Irrelevance) - הפחד להפוך לאי-רלוונטי, כגורם להתמקצעות רלוונטית חדשה. יש מקצועות שיידרשו עוד זמן רב כמו רופאים, אחים ואחיות. גם מורים למשל ימשיכו להיות דרושים, אבל מורים במקצועות מסויימים רבים יפסיקו להיות דרושים. מורים למלאכה (שלמדו אותי ריקמה ותפירה עד לכיתה ד'), מורים לחקלאות, מורים לתזונה - הם מקצועות הוראה שהולכים ונעלמים במאה העשרים ואחת. גם הביקוש למורים לפיזיקה וכימיה בתיכון הופך להיות  נמוך, עקב ירידה במספר המקצועות הנדרשים לבחינות הבגרות ועקב התעניינות מופחתת במקצועות אלה לחמש יחידות בבגרות. כך גם במקצועות ההומניים - לשון ודקדוק שהיו לומדים פעם החל מכיתה ב' ועד י"ב, מצטמצמים כיום לשנה או שנתיים בלבד בתיכון. לימוד הגיאוגרפיה, שהייתה מקצוע לימודי חובה בזמני (החל מכיתה ה' ועד ט'), הצטמצם כיום מאוד ללימודי רשות בתיכון. לימודי היסטוריה שנלמדו בזמני החל מכיתה ד', הצטמצמו גם הם מאוד ומתחילים רק בחטיבת הביניים, בימי הביניים (העת העתיקה נעלמה כליל מתוכניות לימוד החובה).  לכן  במקצועות ההומניים יש יתרון למורים שהתמקצעו בלימודים אקדמאיים דו- חוגיים (בצירופים ספרות, לשון, תנ"ך).

במדעים ישנה היררכיה - הלומדים תואר הראשון במתמטיקה יכולים ללמד רק מתמטיקה. הלומדים פיזיקה יכולים ללמד הן מתמטיקה והן פיזיקה. הלומדים כימיה יכולים ללמד הן כימיה והן פיזיקה ומתמטיקה. אבל ללומדים תואר ראשון בביולוגיה יש עדיפות תעסוקתית ברורה.  כי בהכשרתם האקדמאית הם יכטלים ללמד ארבעה מקצועות בתיכון (ביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומתמטיקה). 

בהייטק הולכת ומתפתחת עדיפות תעסוקתית להשכלה רחבה רב-חוגית מאשר להשכלה חד- חוגית במדעי המחשב.  לפיכך, סטודנטים כיום צריכים לחשוב היטב על הבחירה שלהם בלימודים האקדמאיים באופן שיקנה להם יתרון תחרותי וביטחון תעסוקתי בעתיד.

בנוסף לרלוונטיות התעסוקתית בהחלפת מקומות עבודה/מקצוע, קיימים כיום גורמים חברתיים/נפשיים המעורבים בתדירות גבוהה של החלפת מקום עבודה - כפי שמתבטא בעיקר אצל הדור הצעיר (המכונה דור Y). אלה מכונים בעגה המקצועית FOMO ו- FOBO.

FOMO ו- FOBO הן ראשי תיבות של מונחים מהפסיכולוגיה לסוגי חרדה:
Fear Of More Options . או Fear Of Missing Out - חרדת ההחמצה
Fear Of Better Option - חרדת "הדשא של השכן".
שני סוגי החרדות האלו שלמעשה חד הן, הם כיום גורם קרדינאלי להחלפה תדירה במקומות עבודה בקרב הדור הצעיר ודור הביניים, יותר מאשר אובדן העניין בעבודה ויחסי עובד-מעביד. 

למעבידים פחות איכפת מתחלופת עובדים, כי אין ביקום מישהו שאין לו תחליף. אבל את העובדים המחליפים מקומות עבודה כמו גרביים ניתן להשוות לצרצרים במשל הצרצר והנמלה. אלה עשויים להגיע לגיל הפרישה חסרי כול, החיים על קצבאות ביטוח לאומי של 2,000 שקל. בשיחות עם הדור הצעיר מסתבר שהם ברובם אינם מודעים לכך שבעקבות הירושה של ביטול הפנסיות התקציביות על ידי ביבי נתניהו כשר האוצר (לפני שהיה ראש ממשלה וכיום הינו "הוד רוממותו" ראש הפומפוזיציה - וואו, איזה תואר הולם עבורו, לא?). ולכן כיום הצעירים והפחות צעירים צריכים לצבור מיליון שקל בהפרשות לקרן קופת הפנסיה שלהם, כדי לקבל שכר של 5,000 שקל לחודש ביציאה לגמלאות. ולרבים מהצעירים כיום לא יהיה גם את זה והם יצטרכו להתקיים על קיצבת 2,000 שקל מביטוח לאומי (שאולי יפשוט את הרגל לפני שייפרשו לגמלאות, משום שהאוצר לדורותיו מרוקן את הכנסות הביטוח הלאומי לצרכיו השוטפים) ולכן יצטרכו לעבוד בעבודות דחק עד שייחלו ויתפגרו אם לא תהייה משפחה שתוכל לעזור.
ושלא לדבר על כך שהמחליפים עבודות כמו גרביים, מאבדים המון כסף על ביטוחים שמנקים להם  בכל עבודה ומאבדים את הפרמיה עקב אי שמירת רצף (וחברות הביטוח צוחקות כל הדרך אל הבנק).
אובדן התנאים הסוציאליים של "הקביעות" והפנסיה התקציבית מקל כיום על  אנשים לקום ולעזוב מקום עבודתם לטובת האחר. אבל האם לוקחים הם בחשבון שלא לעולם חוסן? תמיד יהיו צעירים יותר, מוכשרים יותר ובריאים יותר.


נכתב למדור השרביט החם - החלפת מקצוע באמצע החיים