זהו בלוג שבו היה מתפרסם פוסט בכל יום כדי להצדיק את שמו, ובכל שבוע היה מתפרסם פוסט שבת, שהיה אהוב עלי במיוחד. כי הוא גם סיכם את השבוע ובעיקר כי עסק בשיר נושא מוזיקלי או בווריאציות מוזיקליות שלו.
הבלוג הזה הוא גם דוגמה לבלוג שהפך לרדום ומדי פעם מתעורר ומפציע. את הדיון לסיבה שהתעורר היום, נדחה להמשך.
הרעיון לנושא הפוסט הספציפי הזה נוצר בעקבות פרסום פוסט בבלוג האחר שלי - "חשיבה חופשית פלוס". פוסט שכותרתו "עמוק עמוק". לדידי כותרת היא אינה בעלמה, אלא נבחרת בקפידה רבה. ושבעתיים כאשר מדובר בשירה, כשהכותרת היא חלק בלתי נפרד ממנה. היא הטון, היא המוביל ויש בה רמז כמו בהגדרה של תשבץ הגיון.
כשבחרתי בכותרת "עמוק עמוק", האסוציאציה לשירים אחרים הייתה בלתי נמנעת. השיר הראשון הוא שיר משנות החמישים במאה הקודמת, שמילותיו נכתבו על ידי יעקב אורלנד והולחנו על ידי מרדכי זעירא:
עָמֹק, עָמֹק הָעֶצֶב בָּעֵינַיִם,
עָמֹק, עָמֹק הַיַּיִן בַּמַּרְתֵּף.
הַלַּיְלָה אֶת לִבִּי אֶקְרַע לִשְׁנַיִם;
לְךָ וְלַגָּבִיעַ הַנּוֹטֵף.
אַל תִּשְׁאָלֵנִי מָה,
אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵיךְ,
בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִשְׁתֹּק וּלְחַיֵּךְ.
בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִסְלֹחַ וְלָלֶכֶת
כָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.
דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף,
דּוֹלֵף וּמְיַבֵּב;
עָבְרוּ עָלַי שְׁנוֹת אֶלֶף,
שְׁנוֹת אֶלֶף שֶׁבַּלֵּב.
זַמֵּר, לִבִּי, הַלַּיְלָה -
הַי, טִירִי טִירִי טַיְלָה,
נַגֵּן נָא לָעוֹלָם -
הוֹי טִירִי טִירִילִי טַם.
בַּמַּרְתְּפִים הָרוּחַ מְיַבֶּבֶת,
בַּמַּרְתְּפִים אֵין אוֹר בַּחַלּוֹנוֹת,
אֲבָל אָדָם בּוֹכֶה שָׁם כְּמוֹ יֶלֶד,
אֲבָל אָדָם חוֹלֵם שָׁם חֲלוֹמוֹת.
אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אָן,
אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אֵיךְ,
גַּם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְהוֹלֵךְ.
וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם
שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים מִלֶּכֶת,
שֶׁבּוֹ יָתוֹם הָעֵץ גַּם מִשַּׁלֶּכֶת.
דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף...
מסתבר שהשיר העצוב והיפה הזה לא נס ליחו, וזה מתבטא במספר הגרסאות השונות שלו, החל משנות החמישים ועד ימינו אנו.
הגרסאות הראשונות משנת החמישים היו בביצועים של שלמה בר נוי, של שמעון ישראלי ושל אריק לביא. שכמדומני הופיעו לפי הסדר הכרונולוגי הזה, אם כי אני לא לגמרי סגור על כך. שימו לב שכל שלושת הזמרים האלה שהגיעו לארץ עם עליות אשכנז, עִברתוּ את שם משפחתם לבר-נוי, ישראלי ולביא. כך רצה אז בן גוריון - ,"רק שמות עבריים, תשכחו מהגלותיים". הרי גם שמו של בן גוריון היה גרין ושל פרס היה פרסקי...
בגרסה המוקדמת של שלמה בר נוי, קצב השיר איטי, ואותו מבצע הזמר בדיקציה אשכנזית, שבה מודגש הצירה : ״דולייף, דולייף הדלף״. ככה דיברו לא מעטים בתקופה ההיא. הוריי סיפרו לי שהייתי מתקן אותם כי צריך לומר עֵמק ולא עֶמק, בסֵדר ולא בסֶדר, וכדומה. כי ככה דיברה אלינו המורה שלי מ' מכיתה א׳ עד ד׳, והמורה ר' מכיתה ה׳ עד ח׳. ככה דיבר גם שמעון פרס ושאר זקני דורו, שאת וו החיבור היו מבטאים ״וֶיי״ ׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁ(VEY). כיום כידוע השתלטה ההגייה הספרדית ומחקה את הדגשת הציירה, שנשמעת כעת זרה ומצחיקה.
שמעון ישראלי שר בקולו העמוק "כיאה לשיר עמוק עמוק". אך מבין שלושתם, הגרסה החביבה עלי היא של אריק לביא.
שמשון בר נוי בקצב איטי ובדיקציה אשכנזית
שמעון ישראלי, עמוק עמוק בקול עמוק
אריק לביא, כדרכו כל מילה מודגשת (ללא בליעת מילים)
ואחר כך הגיעו הגרסאות המאוחרות יותר של שנות השבעים והשמונים:
דני ליטני, עיבוד בלוזי משהו
נורית גלרון, הגרסה הנשית הראשונה
ולאחר מכן הופיעו גם גרסאות נשיות, מאוחרות יותר:
רונה קינן
רונית אופיר, 1998
גיתית שובל, 2017
ומופלאה בעיניי הגרסה בביצוע דקלון שעושה כבוד לזמר המזרחי:
דקלון, חיבור מזרח למערב
אין ספק שהשיר הזה הוא קלסיקה ישראלית. לא הרבה שירים בזמר העברי זכו לכל כך הרבה עיבודים.
מהי לדעתך הסיבה?
איזה מהעיבודים האלה האהוב עליך ביותר?
השיר השני באסוציאציה לשיר "עמוק עמוק" שכתבתי הוא השיר "כמה עמוק" שכתבה והלחינה בת המחזור שלי בבית הספר קורין אלאל. המילים בשותפות עם ענבל פרלמוטר ז"ל, הידועה ככותבת המילים והסולנית המוכשרת של להקת "המכשפות".
גם לשיר הזה יש גרסאות בעיבודים שונים:
בביצוע קורין אלאל וענבל פרלמוטר 1997
בביצוע קורין אלאל ואביתר בנאי
ובתחילה הבטחתי להסביר מדוע יצאתי דווקא היום עם הפוסט הזה?
אז ישנה עוד סיבה טובה. והיא למנוע העברת הבלוג הזה לשער האחורי של הבלוגים המנמנמים. "נאה דורש נאה מקיים" 😜
המשך שבת נעימה
קנקן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נא להגיב כאן (הדיון יסגר 14 יום לאחר הפרסום)