בהשראת נושא השרביט החם. תחפושות של שלושה דורות מהווה אל העבר.
התחפושת הראשונה של הנכדה כשהייתה בת כ- 8 חודשים - חיפשו אותה לתות שדה והיא זרמה עם זה.
שנה לאחר מכן הקטנטונת כבר סירבה בכל תוקף להתחפש. היא לא הייתה עדיין בשום מסגרת גן, כאשר ה"גננת" הייתה אימא שלה, שיכלה להרשות לעצמה כי עבדה מהבית בזמן הקורונה.
השנה היא כבר בגן ילדים (בת שנתיים ושמונה חודשים). ובהכיר הגננת נפש פעוטותיה שחלקם מתקשים לעמוד במעמד ההתחפשות, היא הכינה את הפעוטות לפורים כבר כשבוע לפני חופשת פורים. החל מהכנת אוזני המן על ידי הילדים.
 |
| אוזני המן מעשה ידי הילדים מרידוד הבצק, המילוי ועד לאפיה |
וכן למדו שירים, הרעישו ברעשנים ורקעו בהתלהבות ברגליהם הקטנות. וכבר בשבוע שעבר נערכה בגן "הכנה נפשית" לקראת מסיבת פורים, שאליה נתבקשו הילדים להגיע לגן מחופשים. הפעם הנכדה ממש זרמה עם זה, בתחפושת דבורה - תחפושת "התרגלות", שסבתא קנתה לה למסיבת ההכנה הנפשית הזו.
ולאחר שהאירוע עבר בשלום, היא התחפשה בשמחה רבה ובהתרגשות לקראת מסיבת הפורים האמיתית שנערכה בגן ביום ראשון - בתחפושת הפרפר המושקעת (תפירת יד) שהכינה אימא שלה עוד בשנה שעברה, כשלא שיתפה פעולה, ונותרה בארון. הילדה קיבלה המון מחמאות מהגננות ומהורי הילדים בגן והייתה מאושרת - ממש בעננים.
ולמחרת, ביום שני השבוע, ששבו למדו חצי יום, היא הגיעה לגן בשמחה, מחופשת בהתנדבות למיני - תחפושת שאילתרה בעצמה מכל הבא ליד שמצאה בבית.
מיני הייתה גם התחפושת הראשונה של אימא שלה (הבת שלי):
את התחפושת הזו תפרה אימא של חבר שלה מהגן, כצמד "מיני ומיקי"
והתחפושת מאותו גיל של הסבא - הייתה תחפושת עגל שתפרה אימא שלי, בתמונה (השני משמאל)
בשלוש השנים הראשונות בגנים, חיפשו את בן דודי ואותי בסידרת תחפושות חיות (עגל, חתול, ארנב) שתפרו האימאות שלנו והחליפו ביננו, בין שנה לשנה. בשנים ההן לא היו בהיצע תחפושות מסחריות מלבד פריטים בודדים כמו מסכות קרטון/ פלסטיק זולות, או אביזרים כמו שרביט, אקדח קפצונים, כובע קאובוי מקרטון שחור וכדומה. ועל כן תחפושות מלאות אימאות היו נוהגות לתפור בעצמן. ואלו שלא שפר מזלם, הסתפקו באותה תחפושת קאובוי מאולתרת (מכנסי ג'ינס, חולצת משבצות, כובע קרטון שחור, אקדח קפצונים, ושפם מעוטר בפחם), שנה אחר שנה.
פורים שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נא להגיב כאן (הדיון יסגר 14 יום לאחר הפרסום)