השרביט החם - סיפור שמות אנקדוטאלי

 פוסט שבת בהשראת הנושא השבועי של השרביט החם.

לקראת הולדת הבת בעת שהותנו בפוסט דוקוטורט בארה"ב, שלחו לנו מהארץ חוברת עבה עם שמות. בחרנו אחד שהוא למעשה שם של עץ דרומי מרשים למראה. היא נולדה בין כריסמס לשנה החדשה וחברינו הגויים ציינו שכשתגדל היא תשנא אותנו על כך שלא יוכלו לחגוג לה בגן ובבית הספר, משום שיום הולדתה חל בתקופת החגים. הם גם היו בטוחים שניתן לה את השם כריסטינה. וכמה נדהמו שנתנו לה שם עברי של עץ (אותו תרגמנו להם לאנגלית). אמרו שלא מכירים בארה"ב אנשים עם שמות של עצים בכלל. הזכרנו להם שדווקא בסידרת סידקום בטלוויזיה שרצה אז בארה"ב - לגיבורה הראשית קוראים בשמה האנגלי של הבת, כלומר בשם העץ (אבל בהחלט זה שם די נדיר שם).

כשנולד הבן לאחר שחזרנו לארץ, החלטנו להעניק לו שם של עץ צפוני בארצנו (גם לא מהנפוצים בשמות העצים הקלאסיים). יש לנו רגישות להעניק לילדינו שמות כאלו, שכשהמורים יקראו בשמם, יקומו כמה תלמידים בכיתה.

במרחק הזמן הסתבר שבשמות קלענו לניגוד אופיים של השניים - הטמפרמנט החם של "הדרומית" לעומת הרוגע של "הצפוני".

מאוחר יותר גילינו בשירת ארצנו שיר המאזכר באותה השורה את שני העצים (הדרומי והצפוני). וכמה שנים לאחר מכן, בעת טיול עם המשפחה בחרמון - עליה ברכבל בקיץ שכלל הדרכה על החי והצומח, הופתענו שאיתנו טיילה משפחה עם שני ילדים - בת ובן באותם גילאים כמו שלנו ועם אותו צירוף של שמות. 

במיוחד הופתענו מכך שהמשפחה הזו הייתה משפחה דתית, ומתן שמות כאלה אצל דתיים נדיר ביותר, אם בכלל. מאז ועד עצם היום הזה לא נתקלנו יותר בצירוף משפחתי כזה של השמות - אצל דתיים  כחילוניים, וכפי שחווינו באופן חד-פעמי ב"מפגש עצים" נדיר שכזה, ביום קיץ לוהט בצפון.