רשומה מסוג זה הגיעה לכאן, למרות שבלוג זה (מתוך השלושה המשויכים לכותב) אינו ברשימות הקריאה של החברים. כנראה שעשרה פוסטים לחודש בבלוג אחד נקראים (ומוגבים) יותר לעומת שלושה בחודש - אחד בלבד בכל אחד משלושה בלוגים שונים של אותו בלוגר/ית. ואולי גם אם קוראים, אף פעם לא מגיבים כאן. אולי זו תחושת "הפטור" שהעניקו לעצמם עקב תגובה בבלוג האחר (למרות שלפעמים אין להם בעיה להגיב פעמיים לאותו הפוסט, שבלוגרים מפרסמים בשתי פלטפורמות). הכל בטוב חברים. הכל טוב. זוהי כאמור רק אנתרפולוגיה ואין כל צורך לבוא ולהצטדק.
Anyway, הרשומה הזו מתאימה ל"אמירה יומית" ולכן היא כאן. ומי שלא מתעדכנים באתר פרפרים (כי קוראים רק את הכותבים ממועדוני רשימות הקריאה שלהם), יתכן שלא ישזפו עיניהם ברשומה שראוי מאוד היה שתגיע גם אליהם. כי זוהי עוסקת באנתרופולוגיה של הבלוגוספרה.
למעשה מה שהביא להנחתה של רשומה זו הוא הפוסט של ידידנו הטוב והרגיש - הבלוגר Jack Johnson. שכתב שם: "אומנם, יצא לי לדבר על אנשים מאחורי גבם. אחרי הכול, הבלוג הזה התחיל את דרכו בישראבלוג, וישראבלוג, למי שלא ידע, היה מדגרה של רכילויות במסנג'ר, וואטסאפ, מייל ושאר אמצעי תקשורת (אפילו כיום גם בקבוצה הסגורה שלהם בפייסבוק - תוספת שלי). כשהגעתי לסיטואציה של לדבר על אנשים מאחורי גבם השתדלתי לעשות את זה בטאקט. נניח, לא לומר דברים מביכים או כאלה שביקשו ממני לא להגיד או דברים שאמרו לי בסוד. לא נראה לי שאי פעם מישהו התעמת איתי על דברים שהוא שמע אותי אומר עליו מאחורי גבו".
ואכן זה היה ועדיין נפוץ בכת שארית הפליטה של הישראבלוגרים, שבאופן בלתי מובן ומזוכיסטי מתעקשים להשתמש בממשק מקרטע ובוגדני (אם כי החלק השני של המשפט אינו קשור לנושא הרשומה). ולצערי זה ממשיך ומתבטא כיום (אם כי בצורה יותר מעודנת) גם אצל חלק מיוצאי ישראבלוג שעברו לכתוב בבלוגיות אחרות. כי הולכי רכיל, תככנים, נקמנים בעלי אגו, צקצקנים או צבועים - אינם משנים חברבורותיהם (כדברי המשל המקראי).אולי אין יודעים הם שיש נשמות טובות שמספרות (כלומר מלשינות). ואולי אינם זוכרים קיומם של מיילים (שאצלי אגב כולם שמורים) שבהם לכלכו על "חבריהם" וקוראיהם הווירטואליים מאחורי גבם . ושלו הייתי מפרסם אותם (והאמינו שלפעמים מדקדק לי), המסך שבו אתם קוראים היה מסמיק וחושף פרצופיהם האמיתיים של "חברים ש'לכם", שפיהם ולבם אינם תמיד שווים.
ומאלה הממלאים את האמבט העמוק שלי, אני מתרחק ונעלם לאחר שהוא מתחיל לגלוש. ואנשים פתאום שמים לב רק כשהוא גולש ואינם לכאורה מבינים מדוע. ואם באמת אינם, שיחזרו אחורה בזמן אל מה ואל איך שהגיבו, או אל מה שלא הגיבו (בשתיקה רועמת). כי חוסר תגובה היא לפעמים גרועה מאשר לו הייתה נאמרת ישירות. ומכאלה אני פשוט...
נו טוב, (לאלה שאינם מבינים או שאינם צריכים להבין) רמז בשיר של הלהקה המעולה Radiohead :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נא להגיב כאן (הדיון יסגר 14 יום לאחר הפרסום)