יום שלישי, 13 בספטמבר 2016

האם מגנזיום תרופה למיגרנה?


כפי שציינתי בעבר אשקול בחיוב בקשות לפוסטים בנושאים שמעניינים את הקוראים. אחת הבקשות שקיבלתי היא לכתוב דעתי על השימוש במגנזיום למניעת מיגרנה.

ממיגרנות  סובלים 10-15% מהאוכלוסיה - שני שליש מהם הן נשים. על מיגרנה אפשר לקרוא כאן.

מגנזיום הוא אחד מיסודות קורט, כמו מנגן ואבץ, החיוניים לפעילות ביוכימית תקינה של הגוף. בטבע ובתוספי תזונה הם אינם מצויים כיסודות חופשיים אלא קשורים לתרכובות שונות. לפיכך כדי להיספג ממערכת העיכול לדם ומשם לתאי הגוף - עליהן להתפרק וזה לא נעשה ביעילות גבוהה. המגנזיום, המנגן והאבץ הנמכרים כתוספי מזון אינם נספגים היטב. הספיגה נעשית רק בקטע מעי מסויים, ולפיכך קיים חלון זמנים קצר מהתחלת התנועה של תוסף המגנזיום במורד המעי שבו כמות קטנה שלהם יכולה להיספג.

מחקרים הראו כי למחצית מהישראלים יש חוסרים במגנזיום - כאלה שאינם אוכלים באופן מאוזן ובמיוחד כל אלה שניזונים מדיאטות אופנתיות ולא מאוזנות למיניהן.

מגנזיום בתוספי מזון הנמכרים בבתי מרקחת ובסופר פארמים, בדרך כלל קשור לציטראט (כלומר מגיע בצורת מגנזיום ציטראט). לאחרונה חברה בשם נווה פארמה (שמכנה עצמה "המומחים למגנזיום") משווקת מוצר הנקרא מגנוקס MIG.
כמו כל תוספי המזון, שאינם עומדים כלל וכלל בקריטריונים של תרופה, שמם כולל רמז למה שהם אמורים כביכול לרפא. MIG הוא אסוציאציה למיגרנה כמובן. 

האם הוא יעיל? האם הוא בטוח לשימוש? לא לחינם אין הבטחה מלבד: "שווה לכם לנסות". בשיווק שלהם יש כל מיני התפלפלויות על המלצות של רוקח שלהם חברת האם - B פארם והמלצה של אגודת הנוירולוגים (שאין הם מציגים אותה באתר שלהם מלבד איזכור).

ובנוסף קיים באתר שלהם איזה איזכור אודות ניסויים שנערכו במכון הלב בתל השומר 'שהוכיחו' לכאורה את נפלאות המוצר למניעת מיגרנות בלקיחה יומית. מה למכון הלב ולמיגרנה במקום המכון הנוירולוגי? האם מישהו בכלל ראה באלו שיטות נערך הניסוי ומה תוצאותיו? מדוע החברה אינה מציגה את תוצאות הניסוי באתר הבית שלהם?

ביום חמישי תתפרסם כתבה מפורטת בנושא בבלוג חשיבה חופשית פלוס. בינתיים אסכם כאן שאין  שום מחקרים המוכיחים חד משמעית שמגנזיום באמת מונע מיגרנות. האמת היא שלרבים מגנזיום בכלל לא משפיע  והם מתאכזבים לאחר שפיזרו את כספם לריק. ולאחרים שטוענים להטבה - קרוב לוודאי שיטענו כך גם אם אתן להם פלסיבו - כלומר תרופת דמה שאקרא לה מגנזיום ולמעשה אין בה כלום.


שווה לכם לנסות? רוצים להתגלח על הבטחה מפוקפקת? יש לכם עודף כסף? בבקשה.

ובכלל נטען  בכתבות בסיינטיפיק ידיעות, מעריב ושכאלה, שלסובלים ממיגרנה יש מלבד חוסרים במגנזיום גם חוסרים בוויטמין B6, וויטמין B12, חומצה פולית, אומגה 3 ועוד שלל מינרלים וויטמינים. זה טוב למכירות של המולטיוויטמינים. מאביסים את המשתמשים בכמויות מפחידות, הרבה מעבר לכמות היומית המומלצת. אבל על כך אקדיש בעתיד כתבה נפרדת.

גבירותיי ורבותיי, תאכלו נורמלי ומאוזן מכל קבוצות המזון, ולא תצטרכו לפרנס את בית המרקחת.

גם אם הרוקח ממליץ לכם, זיכרו - הוא מקבל תמלוגים יפים על הרכישות. וכמובן היצרנים גם.






יום שני, 12 בספטמבר 2016

שיוויון בלשון: מדוע בעצם 'ראשת' ה-



בלחץ תנועות פמיניסטיות, נקבע (וזה לא היה תמיד כך) :

ראשת הממשלה גולדה מאיר (דווקא אותה כינו בזמנה ראש הממשלה)
ראשת העיר מרים פיירברג
ראשת בנק לאומי רקפת רוסק עמינוח ....

באנגלית ראש וראשה = head = שיוויון

במילון העברי  'ראש' מוגדר - " האדם העומד בראשות ". כלומר האדם, בין אם האדם איש או אישה. שניהם מוגדרים אדם. לא 'אדם' מול 'אדמית', או 'אדמה'. אדם  (ז', נ') וזהו. מישהו מתעקש לקרוא לאישה 'אדמה' או 'אדמית'? וכי מדוע בעצם לא על פי אותו עיקרון ההפרדה המגדרית?

זוגתי עומדת בראש גוף גדול. כשנבחרה לקדנציה שניה, נשאלה אם לציין ברשומות 'ראשת'. היא השיבה בשלילה. שמה ימשיך לשאת את התואר 'ראש' ה-. היא נושאת ראש על כתפיה ולא ראשה. והסיבה שאינה רוצה את הקידומת 'ראשה' היא שציון 'ראשה' מנציח למעשה את אי- השיוויון. את התואר, ויהיה  בכיר ככל שיהיה - מקבל אדם. איש או אישה. במצב של שיוויון, מינו של נושא התואר אינו משנה את מהות התואר. מין אחד אינו עושה את התפקיד טוב יותר ממשנהו בשל המגדר. ואם יש משהו שמציין את המגדר שאליו משתייכת בעלת התואר הוא שמה הפרטי. 

וכעת וודאי תשאלו: כן, אבל מה לגבי אלו שנושאות שם דו-מיני (ושיש לו הטייה דקדוקית זכרית - כמו רותם, שחר, עדי...)? כיצד ידעו אם מדובר בראש או בראשה? 
התשובה פשוטה - אם נעשה מאמץ  ההורים להסתיר בשם הפרטי את המגדר (דהיינו הטייה זכרית), מדוע צריך להדגיש את המגדר בתואר? 
מדוע לא דו מיניות בתואר כמו בשם הפרטי? 

האם התואר הרישמי המוצמד לרופאה הוא דוקטורית או דוקטור? מציינים דוקטור זיוה ליבנה למשל ולא דוקטורית זיוה ליבנה. למהנדסת מצמידים תואר אינג'יניר כמו למהנדס. לרוקחת מוצמד תואר מגיסטר כמו לרוקח. האם זה רק משום שמדובר בתארים לועזיים? לא ולא - הרי התואר עו"ד הוא ראשי תיבות של עורך דין. והוא מוצמד לשמה של עורכת דין כמו לעורך דין.  אפשר היה לציין אינג'ינירית, מגיסטרית ועו"דית, ולא כך - בתואר יש שיוויון בין המגדרים.  

זוגתי מסתפקת לגמרי בתואר הבכיר עצמו. הישגיה האישיים מקצועיים בלבד, ולא עושים אותם השתייכותה למגדר זה או אחר. לכן את התואר 'ראשת' היא משאירה לארגוני הפמיניסטיות, שבלא מתכוון דווקא בצורך שלהן להפריד בהטייה המגדרית של התואר - הן מנציחות את אי השיוויון

השיוויון יושג רק כאשר באמת לא ישנה המיגדר. בין השאר כאשר:
ראש = head (ז', נ')




יום ראשון, 11 בספטמבר 2016

הופ הופ טרללה - הנה ההאקר בא



מאזן אימה:


התמונה טושטשה*
(באופן זמני בלבד)


כשהצליל המוכר בישר על הצטרפותו של ההאקר,
כתבתי על מסך העבודה של המחשב:

"הופ, הופ טרלללה, נכנס המשוגע"


* מתוך תמונות מחשבו של ההאקר, שהסתנכרנו להן בדרך מסתורית במחשב שלי. חחחחחח
                              (ולא תמיד אמשיך להיות כל כך נחמד).


יום שבת, 10 בספטמבר 2016

פוסט שבת





סיכום שבוע

יום א' - חברת מוות (פ 0035)

יום ב' - יתרונות הקיווי (פ 0036)

יום ג' - ריכוך בשר - טבעי, מהיר וטעים עם קיווי (פ 0036)

יום ד' - המלצה - לאיזה בעל מקצוע להתקשר? (פ 0037)

יום ה' - הצלחה בראיון עבודה - עשה ואל תעשה (פ 0038)

יום ו' - חיפוש עבודה - קורות חיים (פ 0039)



קינוח שבת

השבוע הסתיים בשני פוסטים הקשורים בחיפוש עבודה. סבא שלי היה בעל אדמות באוקראינה. כיצד היה מקבל עובדים? היה מגיש למועמד ארוחה. אם סיים מהר, קיבל אותו לעבודה.

מיסטיקה של חודש ספטמבר. תחילת חודש ספטמבר 2013 מזכירה לי אירוע רע מאוד בחיי. חודש של סבל. אירוע מר מכונן ששינה חיי מקצה לקצה. אולי לא אגזים אם אפילו אומר לידה שניה. 

ובכלל ספטמבר הוא חודש מוזר שבו באופן מוזר עולה באנשים עצבנות, ריקנות, עושים צעדים נמהרים, רגשיים. חודש שבו  אנשים  מופיעים ונעלמים מהוירטואליה. כמו ידיד יקר שעבר טרגדית אבדן בחודש ספטמבר, והוא תמיד שאל מתי יגמר ספטמבר



Wake Me Up When September Ends






יום שישי, 9 בספטמבר 2016

חיפוש עבודה - קורות חיים





עשרות רבות אם לא מאות סטודנטים בעלי תואר ראשון, או שני, שלחו לי בקשות וקורות חיים לקבלה לעבודה ולהדרכה לתוארי המשך. אחרים כעובדי מעבדה זוטרים או בכירים.

אדם שרוצה להתקבל לעבודה בתחומי המדע צריך להדגיש בקורות החיים את השכלתו הרלוונטית, שיטות העבודה שהוא בקיא בהן, נסיונו ויתרונותיו על האחרים.

בלשון המעטה ממש לא התרשמתי מאלו שציינו בקורות החיים שהם מנגנים על כינור. עניין אותי כשלג דאשתקד בחרמון באיזה תנועת נוער השתתפו בתיכון. גם לא  התרשמתי מציון החיל שבו שרתו בצבא. או מציון תארים כמו מש"ק ת"ש, ח"ן או חינוך. אוגם לא ממשפט "תפקיד שדרש מנהיגות, קואורדינציה ותקשורת בינאישית". וגם אם הייתי מתרשם, לך ותוכיח את הקישקושים האלה. מי שממלא את קורות החיים בתחביבים ושאר דברים לא רלוונטים - מעורר רושם שאין לו משהו רלוונטי להציע.

"בעשר השנים האחרונות גידלתי את ילדיי בכיף". וכי הכיף מרשים מישהו? בתחום שלי מי שיצא ממנו וישב בבית עשר שנים הוא פּסֶה, גם אם יש לו תואר שלישי. רוצה להתקבל לעבודה וצריכה להסביר את החור בקורות החיים, אז ראשית בשביל מה להדגיש את זה? וכי מה תעזור לך המילה 'בכיף'? אוקיי, נהנת לגדל את ילדיך, מה הקשר בין זה לערובה שתהני גם מהעבודה ושתצליחי בה?

ועוד משהו - 

לאלו שהגיעו אלי מתדבקים על דלת המשרד ושואלים בנימוס אם יכולים להשאיר קורות חיים - היו הרבה יותר סיכויים מאלו ששלחו קורות חיים בדואר או במייל. כאמור בפוסט אתמול - דקת שיחה קצרה עם מוסר קורות החיים הספיקה להחליט אם לזמן לראיון עבודה (כמובן גם לאחר הצצה בקורות החיים), ואפילו לא פעם כשהזמן אפשר לי, ערכתי ראיון עבודה מיידי למבקש העבודה שהגיע כך אלי בספונטניות. ככה, ללא הכנה - הכי טוב.

מניסיון אני אומר לכם - על פי רוב העזה מנומסת משתלמת.

הייתי חייל משוחרר שהתחיל ללמוד באוניברסיטה. הייתי זקוק לעבודה כדי להתפרנס בלימודים. הגעתי לבית חולים, שאלתי היכן חדרה של האחות הראשית. דפקתי על דלתה ואמרתי "אני פראמדיק שהשתחרר זה עתה מהצבא וכעת אני סטודנט, האם את יכולה להציע לי עבודה"? הושטתי לה דף קורות חיים, צילומי תעודת הסמכה לפארמדיק קרבי ותעודת ציונים בקורס פארמדיקים. אמרה לי שב. שאלה כמה שאלות והציעה לי להתחיל לעבוד מיד באותו סוף שבוע כאח במחלקה פנימית ב'. המחלקה הפנימית היוקרתית ביותר באותה עת בבית החולים. לאחר מספר שבועות קודמתי לאחראי משמרת. בשל העבודה הזו הייתי עצמאי כלכלית בכל משך לימודי התואר. 

ככה חינכתי גם את ילדיי. לכל מקומות העבודה התקבלו בקלילות כשהגיעו למי שצריך עם קורות חיים ביד. מבלי אפילו לדעת אם מחפשים שם עובדים. ממקומות ששלחו אליהם קורות חיים בדואר, לא קיבלו אף פעם תשובה.

ובבקשה, אל תספרו לי שבתחום שלכם זה אינו מקובל כך להופיע במקום עבודה פוטנציאלי עם קורות חיים ולשאול. 'מקובל' הוא רק המלצה ובדרך כלל פרי דמיון וחששות של מחפש העבודה. אדם שחושש לקבל דחייה בפנים. וכי מה יש להפסיד? מקסימום יאמרו שלא מחפשים כעת עובדים, או "השאר את קורות החיים ו(אולי) נחזור אליך. הגעתי למסקנה שיש אנשים הנפגעים כשאומרים להם לא בפנים ומחשש לדחיה, הם אינם מעזים, מתקשים להתקבל למקומות עבודה. וגם לאחר שהתחילו לעבוד חוששים בהמשך לבקש קידום, או שיפור בתנאי שכר. מראש הם מאמינים שיסרבו להם. שעומדים בתור אנשים מתאימים וטובים מהם שיחליפו אותם...


יום חמישי, 8 בספטמבר 2016

הצלחה בראיון עבודה - עשה ואל תעשה


להצליח בראיון עבודה זה לא פשוט. רבים אינם מבינים שלפני המקצועיות שם המשחק הוא מה שהמרואין משדר (מבלי משים על פי רוב ) - שפת גוף. אנשים לומדים כיצד לכתוב קורות חיים למטרות קבלה לעבודה, ולמרות זאת לרבים יש עדיין מה ללמוד. על כך אקדיש פוסט נפרד, כאחד שברר וקיבל אנשים לעבודה שנים רבות.

שפת גוף מסגירה הרבה מאוד. למעשה שפת גוף הופכת אנשים לשקופים. בראיונות עבודה שערכתי, הדקה הראשונה של הראיון היתה מכרעת בהחלטה שלא לקבל לעבודה. בין היתר בשל  שפת הגוף. הייתי ממשיך בראיון לעוד מספר דקות רק לשם הנימוס. אני חושב שרבים היו משפרים את סיכויי קבלה לעבודה, לו היו עוברים קורס הדרכה בשפת גוף וקורס הבעה אסרטיבית. זה טוב כמובן גם אחר כך להצלחה בעבודה עצמה, כאשר מדובר בתקשורת בין אנשים.

אבל אם את/אתה רוצים להתקבל לעבודה - לעולם אל תופיעו לראיון העבודה כך:



או כך (אם לא שמתם לב - צבע הציפורניים שחור):




וגם לא כך כמובן:



ואם התקבלת כך לעבודה, אל תתפלאי אחר כך שהכתובת הייתה על הקיר.

* אל תופיעו מדיפים ריח בושם עז כאילו שפכתם על עצמכם בקבוק בושם שלם. חישבו איך זה מתפרש.

לעולם אל תשבו כך בראיון:




* אל תשבו קפואים, תיק על הברכיים, וגם לא ידיים מתחת לשולחן.




ידיים תמיד על השולחן




* גוף נוטה מעט קדימה לכיוון המראיין ומבט ישיר לעיניים משדרים אסרטיביות.



* המרואין נשאל שאלה ובתשובה מסיט עיניו הצידה, למטה או למעלה (אפילו לשניה):




או ככה:




זה סימן שהמרואין אינו דובר אמת. או בואו אהיה מנומס ואגיד - המרואין אינו מדייק בתשובה.

* אחת השאלות הנפוצות ששואלים מרואין היא מדוע עזב את העבודה הקודמת. כמובן על תספרו איך דפקו אתכם בעבודה הקודמת או על מגרעות המקום והאנשים. גם אל תנסו לעורר רחמים בשום אופן.

* ידוע כי הסיכויים לקבלה לעבודה גבוהים יותר למי שעדיין עובד במקום העבודה הקודם. טעות עושים אלו שמתפטרים, יושבים בבית כדי להרגע ולקבל דמי אבטלה, ורק אחר כך מתחילים לחפש עבודה.
אחת השאלות הראשונות ששואלים מרואין, כמה זמן הוא מחפש עבודה ומדוע לא מצא עד כה עבודה.

* שאלה נפוצה נוספת: "מהן נקודות התורפה/חסרונות/מגרעות שלך"? התכוננו היטב לשאלה הזו. אין אדם מושלם ואין אדם ללא חסרונות. אם אין לך חסרונות בתשובה,  אין את/ה מהימנים, או בעלי ביקורת עצמית.



תמיד החלטתי לקבל או לא לקבל אנשים לעבודה, בעיקר (80%) על סמך ההתרשמות מדקת הראיון הראשונה. ואף פעם לא טעיתי. אלו שלא קיבלתי, חיפשו הרבה מאוד זמן עבודה. ולא משום שאין להם נתונים מקצועיים. אלא בשל מה שהם משדרים או לא משדרים. הן בדיבור והופעה והן בשפת גוף.


יום רביעי, 7 בספטמבר 2016

המלצה - לאיזה בעל מקצוע להתקשר?


כשהתקרה של השכן מלמטה דולפת, כשכיור המטבח או האמבטיה סתומים, כשכל הפיוזים בבית קופצים - למי פונים? 

כידוע התמעטו מאוד הצדיקים ועל בעיה של 150 שקלים עשויים לגבות מכם אלפי שקלים לשווא. אז כיצד אפשר למצוא מישהו מהימן ש:
גם יגיע מהר
גם יאתר מיד את התקלה האמיתית
גם יבצע תיקון אמין
וגם התשלום יהיה הגון?

ואם בנוסף לשירות המהיר, האדיב, האמין וההגון, גם ישאיר בעל המקצוע את ביתכם נקי (כלומר ינקה אחר תיקוניו) - פעמיים כי טוב.

נסיוני הוכיח לי עשרות פעמים שהתשובה היא כניסה לאתר מידרג. אפשר גם להוריד את האפליקציה לסמרטפון מגוגל פליי.

לכל סוג תקלה תמצאו רשימה של כשלושה ארבעה בעלי מקצוע זמינים באזור מגורכם. מדורגים לפי ציון, המתבסס על זמן הגעה לתיקון, אדיבות, אמינות, מחיר וכדומה. וכן המלצות מצוטטות של לקוחות שהשתמשו בשירות של אותם בעלי מקצוע.

בעלי מקצוע שמקבלים תלונות יורדים בדירוג ובדירוג מתחת ל- 8, כמדומני מוצאים מהרשימה לצמיתות. ימים מספר לאחר התיקון מתקשרים ממדרג כדי לקבל חוות דעת על השירות של בעל המקצוע.

נגמרו הימים שאינסטלטור המוזעק בשלג כדי לעצור שיטפון של הדוד בגג, יגבה אלפיים שקל על 'פיצוץ צינור', או יחליף קולטים בגלל "זכוכית שנשברה" בדמיונו של בעל המקצוע. כי אפשר גם אחרת - אינסטלטור שמצאתי במדרג, ועבור ביקור של 150 שקלים, עצר את השיטפון בהחלפת שסתום קטן שהתפוצץ מהקור, שעולה שני שקלים.



מומלץ

שירות מידע מידרג אינו עולה פרוטה. ממליץ ביותר.



יום שלישי, 6 בספטמבר 2016

ריכוך בשר - טבעי, מהיר וטעים עם קיווי



טיפ

הפוסט הקודם התייחס לפרי הקיווי ויתרונותיו. מסתבר שיש לו עוד שימוש מעניין וטעים. אותו אני מביא כאן כטיפ - ריכוך בשר באופן טבעי.

בקיווי יש אנזים המכונה אוקסינידין. מסתבר שרבים אינם יודעים שבשל כך אפשר לרכך איתו בשר. 

חוצים קיווי לחצי ברוחבו. ומורחים את החצאים  על הבשר. משאירים את הבשר שעתיים במקרר לפני הבישול.

או




מוסיפים מעל הבשר קוביות/חתיכות קיווי (ללא קליפה) וממתינים חצי שעה להתרככות הבשר בטמפרטורת החדר . אפשר ואפילו מומלץ לבשל או לצלות את הקיווי יחד עם הבשר.

בשימוש הקיווי לריכוך הבשר נקבל:

*  ריכוך טבעי
*  ריכוך מהיר
* בשר טעים יותר.


ועכשיו המדע שבטיפ:

הבשר העשוי ברובו מרקמת שריר שמתכווצת ומתקשחת לאחר מות החיה, לאחר שרקמת הבשר אינה מקבלת יותר אספקת חמצן, בשר טרי לאחר הקפאה מתקשח אפילו יותר. לפיכך הבשר עובר במפעלים תהליך ריכוך שנקרא ישון. 

הישון נעשה כתוצאה מפירוק תאי הבשר ושחרור אנזימים שעוזרים לרככו. אבל, התהליך הזה ארוך ועלול לעודד התפתחות של זיהומי חיידקים וגדילה של פטריות עובש ושמרים שמדיפים ריח רע הנספג בנתחי הבשר. 

כמו כן, בתהליך הישון הזה הבשר מאבד הרבה ממשקלו בשל אידוי נוזלים. בשר כזה משנה גם את צבעו (והוא כבר לא אדום אדום כפי שבפרסומת). בשר כזה עשוי גם להתכסות בשכבות ריריות של מיקרואורגניזמים, שחובה להסיר ולשטוף לפני השיווק או השימוש בבית, אם הבשר נשמר זמן מה במקרר לפני השימוש.

כדי לזרז את הישון, בתעשית הבשר משתמשים בחמישה אנזימים תעשייתיים בטוחים לשימוש המופקים מצמחים כמו האננס והפפיה ומפטריות וחיידקים.

בפוסט זה קיבלתם בעצם רעיון לישון (ריכוך) מהיר וטבעי על ידי האנזים אוקסינידין של הקיווי.

גם מהיר
גם טבעי
וגם טעים יותר.

מעולה גם לשימוש לריכוך נוסף של בשר שכבר קניתם מיושן!






יום שני, 5 בספטמבר 2016

יתרונות הקיווי


כיוון שצריכים להגביל בכמות הפרי היומית (4 מנות פרי ולחולי סוכרת 2) בשל תכולת הסוכרים הגבוהה שבו, כדאי לעשות בחירה נכונה.

מבין התכונות הבריאותיות שאנחנו מחפשים בפרי - מיעוט יחסי של פחמימות שרובן בפרי הן סוכרים, ריבוי באנטיאוקסידנטים כמו ויטמין C וכן ריבוי במינרלים כמו אשלגן, סידן ומגנזיום. רמת אשלגן גבוהה ונתרן נמוכה בתזונה חיונית לבקרת לחץ הדם ולקיום ערכי לחץ דם תקינים 

מסתבר שבקיווי בגודל בינוני יש כמות שווה של ויטמין C כמו בתפוז בינוני





בואו נשווה את הערכים התזונתיים של הקיווי (בגודל בינוני סטנדרטי) מול תפוז (בגודל בינוני - 130 גרם):

                                 קיווי          תפוז

קלוריות                       46            62
סוכרים (גרם)               8              15
ויטמין C (מיליגרם)       74            70
אשלגן (מיליגרם)          252          237
סידן (מיליגרם)             50            52
מגנזיום (מיליגרם)         20            13

כלומר בקווי אחד: 
פחות קלוריות וסוכר מאשר בתפוז
כמות דומה של ויטמין C וסידן בשניהם
בקיווי יותר אשלגן ומגנזיום מתפוז.

מכאן שלקיווי יש ערך תזונתי/בריאותי גבוה מהתפוז.

גם הקיווי וגם התפוז מקורם בסין, אבל הקיווי הפך לפרי הלאומי של ניו זילנד.

כולם וודאי מכירים את זן הקיווי הירוק הזה:




אבל לאחרונה מיובא לארץ מניו זילנד זן הקיווי הצהוב המכונה Golden Sun.






הזן הצהוב בעל מרקם מעודן יותר וארומה משובחת מהירוק. גם בעל חמצמצות עדינה יותר מהירוק. הזן הצהוב הזה כבש את החיך של בני ביתנו ואורחינו. מעדיפים אותו על הירוק.

לא ניתן להבדיל בקלות בין הזן הירוק לזן הצהוב, כי צבע הקליפה חום דומה. אבל אם תחפשו במרכולים, על הזן הצהוב מודבקת מדבקה קטנה (Golden Sun) .

על החמצמצות: החמצמצות שבקיווי נובעת מחומצה אוקסלית שבו (שנמצאת למשל גם בגבעולי צמח חמציץ הבר ומכאן החמצמצות שבמציצתם) . 

איחסון: פרי קיווי שנקטף קשה, אפשר לשמור במקרר תקופה ארוכה יחסית. עם הזמן בקירור' או מהר יותר בטמפרטורת החדר - הקיווי מתרכך ונעשה מתוק יותר בשל פירוק העמילן לסוכר.



פרי קיווי שטוף היטב ניתן לאכול עם הקליפה העשירה בסיבים תזונתיים!


יתרונות
מבין הפירות מומלץ לאכול פרי הקיווי בשל הערכים התזונתיים הגבוהים כפי שמצויין בטבלה למעלה. 2 יחידות פרי קיווי מכילות את כל כמות ויטמין C המומלצת ליום. אבל זכרו, 2 יחידות קיווי הן שתי מנות פרי! כאמור בפוסט אחר בבלוג,  בשל תכולת הסוכר הגבוהה בפירות מומלץ שלא לצרוך יותר מ- 4 מנות פרי ליום (ולסוכרתיים רק שתי מנות פרי ליום).

למי לא מומלץ לאכול קיווי?
בשל תכולת החומצה האוקסאלית הגבוהה, אין לאכול לסובלים מבעיות (אבנים) בכיס המרה או בעלי נטיה ליצירת אבנים בכליות.


   

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

חברת מוות




וריאציה של Caravaggio על ידי Judith Beheading Holofernes



אדם נפטר, אדם לשעבר. שירת עשורים את בטחון ישראל, היה שר, כמעט נשיא מדינה. שמו הוכפש באחרית ימיו, בעת חוליו, והוא שבר כלי, מחובר שלוש פעמים בשבוע לצינורות ומכונות. חרצו דינו ללא כתב אישום, ללא משפט. הלך לעולמו מוכפש ללא משפט, בחברה אוכלת יושביה, בחברה עורפת ראשים.

הלך אדם לעולמו. איננו עוד! מעשיו - עבר הם, ואין עוד! לא יקום עוד! לא יוכל עוד להגן על חרפתו.

והצבועים, המכפישים בחייו, שהותירו אותו בדד מנודה, 'חברים' שהתאדו - מניחים זרי פרחים מהודרים על רגבי קברו. סופדים ומהללים, מזילים דמעות תנין.

ועוד לא יבשו הרגבים ובאמצעי התקשורת מסכמים, לא שוכחים (איך לא) להבליט פרשיית חקירה אחרונה. עוד בטרם חלפה השבעה, כבר דואגים לקבע אשמתו בדברי הימים. כמעשה לינץ' לבר מינן  

ועוד בטרם התהדקו רגבי האדמה בקברו, אדם אחד, שר וחבר מפלגה לשעבר - משמיץ אדם מת, קבל עם ועדה. כירי ווידוי הריגה.
במחי פה הפך בעיניי למְנוּול.

אוי לי מעם, שאפילו את מתיו אינו יכול להניח לנוח בקברם. עם עורף ראשים בחייהם ובמותם קוברם בחרפה, ללא משפט. 


מי שאינו מכבד מתיו, עצמו אינו ראוי לחייו!