האם חם יותר מתמיד?

רשומה בהשראת נושא השרביט - "כמה חם".

ילדותי עברה עלי באיזור מישור החוף, גוש דן. קייצים חמים ומהבילים. מזגנים לא היו אז בבתים ואפילו לא מאווררים. אני זוכר לילות חמים, ללא תנועת אוויר והיתושים חוגגים. באותם הימים למרבית האנשים לא היו רכבים פרטיים. בתחבורה הציבורית, ללא מזגנים היה מחניק ומסריח, אז הלכנו הרבה ברגל ומזיעים הרבה. נכנסים מדי פעם לחנות זו או אחרת שהיה לה מזגן רועש, כדי להתקרר. בחנות המכולת ליד ביתנו, היה מאוורר תקרה גדול. כילדים היינו נכנסים מידי פעם כדי להתקרר בעמידה בתור למסטיק עלמה בגרוש (אגורה ישנה אחת). למי שתוהים לשוויו של גרוש זה כיום - הרי הוא מאית האגורה, או 1/10,000 שקל (ובמונחי יוקר המחיה כיום - פי 10,000 יקר יותר משנות ה-60 במאה הקודמת).

מסטיק בגרוש

רק כשהייתי בכיתה ט', הורי יכלו להרשות לעצמם לרכוש מאוורר נייד, שהיינו מעבירים אותו ממקום למקום בדירה לפי הצורך.

אני זוכר יום אחד. זה היה בתשעה באב. הבן דוד של אבא שלי מוונצואלה הגיע להתארח בביתנו. הוא ישב על הספה בסלון והדליק את הרדיו.

אך אבוי, תשעה באב היום. וברדיו רק שתי תחנות בעברית משדרות מוזיקה קלאסית בלבד (כמו גם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה). והבן דוד שמוזיקה קלאסית מדכאת אותו. כיוון לתחנה ערבית. הוא לא מבין מילה, אבל צריך לשמוע רדיו. והמאוורר הנייד שעבד במלוא עוזו, מסתובב ומפזר את הרוח למאה שמונים מעלות - לא היה טוב לבן דוד, שהחליט להציב אותו לפניו, מכוון מעל לראשו לנקודה אחת בקיר. טוען שהכי טוב לקרר את הקיר ואולי הקיר נהנה ממשב רוח, אבל בסלון חם רצח, הרדיו משדר בערבית והוא יושב כפריץ, חצי מנמנם.

בשרות הצבאי ברמת הגולן בחורף קור בלתי נסבל. ובקיץ חום אימים והזבובים והיתושים חוגגים. באוהלים האוויר עומד ועם אור ראשון הזבובים מחליפים את היתושים ומתחילים לתקוף. 

השתחררתי מהצבא היישר ללימודים בירושלים. ואיזה תענוג, בקיץ במרבית הימים 28 מעלות ובלי הלחות הנוראית שבמישור החוף וברמת הגולן. ובסביבות שתיים בצהריים מתחילה בריזה מרעננת. תענוג. אין מזגנים, גם לא באולמות ההרצאות. אבל לא צריך. בניית האבן הירושלמית מבודדת מפני חום וקור. בשבוע השני של אוגוסט כבר מתחיל להיות קריר בערבים וצריך ללבוש סוודר בחוץ. זה היה במחצית השניה של שנות השבעים במאה הקודמת. וכיום? 28 מעלות בקיץ זה כבר חלום באספמיה. במרבית הימים לא פחות מ 32 מעלות. יש ימים שהטמפרטורה מגיעה ל-40 מעלות ויותר. כבר בלתי נסבל ללא מזגנים ולמי שאין, מאוורר צריך להיות תקוע מול הפרצוף. כן, גם בירושלים, למרות בניית האבן הירושלמית המבודדת כבר ממש נורא חם בקיץ ותעשיית התקנת המזגנים פורחת.

זקני תל אביב סיפרו שחמש שנים לפני הולדתי ירד שלג של ממש בגוש דן. כזה שהשתעשעו בבניית בובות שלג. לא זכיתי לזה אז וגם מעולם לא אחר כך. אבל מלאחר סיום השירות הצבאי, עברתי ללמוד בירושלים ומאז נשארתי בה. 

ואני זוכר שבכל חורף בשנות לימודי התואר הראשון ירד שלג משמעותי בירושלים. באותה עת גרתי במעונות הסטודנטים בהר הצופים. ואני זוכר כיצד כמה מבני המחזור שלי, שהיו צריכים להגיע לירושלים מהשפלה, יכלו לעשות זאת רק בנסיעה של כשעתיים ברכבת ומתחנת הרכבת לצעוד ברגל כשעתיים נוספות עד למעונות בהר הצופים. ומאז נדמה לזקני ירושלים כמוני שהשלג רק הולך ומתמעט בתדירותו ובעוצמתו עם השנים.

אז כדי לאשש את התחושה בעובדות מדעיות, מזל שיש את ד"ר גוגל כדי לרענן את זיכרוני. לא החשבתי את השנים שבהם ירדו שלגים קלים שלא נערמו והרי לפניכם השנים שבהם ירדו שלגים כבדים מאז שהתאזרחתי בירושלים ועד לשנת 2023. 

בין 1976 - 2023 ירד שלג כבד שנערם בירושלים, בשנים:

1976, 1977, 1983, 1988, 1992, 1997, 2000, 2003, 2004, 2008, 2012, 2013, 2015.

כלומר, עד לחורף 2015 ירד בירושלים שלג כבד בכל 3 שנים בממוצע ומאז כבר במשך 8 שנים לא ירד שלג של ממש למעט קצת פתיתים שלא נערמו. חורף שנת 2023 היה גם עני בגשם, שנזכר באופן לא נורמלי לרדת דווקא בקיץ, וכפי שזקני ירושלים כמוני לא זוכרים כמוהו.

השלג של 2015 מול ביתי בירושלים

עוד תמונות מהשלג של 2015 ברחוב ביתי.

אז פחות קר בחורף ויותר חם בקיץ. ואם עדיין לא השתכנעתם שהרסנו את כדור הארץ שהולך ומתחמם בקצב, קיראו את הרשומה יום כדור הארץ. ואם לא נעשה משהו דרסטי, לפי הערכת מרבית המדענים, אנחנו מתקרבים לנקודת האל-חזור.