בשבת האחרונה ארחנו את משפחת הבת והבן. קטינא שאלה מראש אם גם הדוד יגיע ושנענתה בחיוב, הצטיידה בשני "משחקי בניה שהדוד אוהב לבנות איתה". תוך שהם משחקים, אימא של קטינא שואלת "מה היית מבקשת מהקוסם מארץ עוץ"? ל"אומץ" ו"לב" היא מנידה ראשה בשלילה. אז "אולי מוח"? וקטינא משיבה מיד "יש לי שכל"! אנחנו מתאמצים שלא לפרוץ בצחוק. "אז מה היית מבקשת מהקוסם"? שאלה אותה אימא והיא משיבה "שתגמר המלחמה". ואז הדוד שואל את קטינא מה הוא היה מבקש מהקוסם מארץ עוץ. "מוח" היא עונה וכשקטינא הבחינה שהדוד העמיד פני נעלב, היא תיקנה ואמרה שהוא היה מבקש מהקוסם כמו דורותי - לשוב הבייתה, הבית שלפני סופת הטורנדו. ושניהם המשיכו לשחק וקטינא משמיעה צחוקים מתגלגלים חמודים.
לאחר שמיצתה, ביקשה נייר וצבעים והתחילה לצייר. אני מציע לקטינא שאולי תצייר את הדוד שהעמיד פני ישן, כמו שהיא מציירת את אבא שלה כשחוזר עייף מהעבודה. אבל היא לא מקבלת הוראות ומציירת מה שבא לה. וכששאלתי מה תציירי לי, היא החלה משרבטת על דף חדש והגישה לי את זה:
שירבטה דמות בהשראת "הלו קיטי". ומציינת - "וכאן ציירתי לקיטי עגיל וכאן סיכת שיער...". כששואלים אותה מה תרצי להיות כשתהי גדולה, היא אומרת: "זמרת, ציירת ומוכרת בתים" 😀.
לאחר שמיצתה לצייר, שאלה את הדוד אם הוא רוצה לקרוא איתה סיפורים. שניהם פרשו לחדר העבודה שבו יש פינת ספרים לקטינא.
בעוד הם עוסקים בקריאה, אנחנו המשכנו בשיח בסלון. התעניינו לגבי האבטחה בגן של קטינא. מסתבר שהגן עומד בתנאי של פיקוד העורף והוא שיש מרחב מוגן שיכול להכיל בגודלו את כל הילדים. על כן העיריה אישרה פתיחה של יום מלא בגן וגם צהרון עד לשעה 16:30, שממשיך באותו מבנה של הגן עם צוות שמחליף את הגננת והסייעות.
התנאי השני לפתיחת מוסדות חינוך הוא נוכחות של מאבטח עם נשק. אבל בעוד שלכל אחד מבתי הספר בעיר אכן יש מאבטח בשער וסיירת אבטחה לכל קבוצת בתי ספר סמוכים, על פי תקנה של משרד החינוך - תקנה זו, מעשה חֵלֶם, אינה כוללת את גני הילדים. על כן העיריה אינה מממנת אבטחה בגני הילדים. וגם בימים אלה מסרבת לממן אבטחה לילדי הגנים.
אמנם מבנה הגן של קטינא הוא קומפלקס הצמוד לשני מבנים של גני עיריה נוספים, במתחם מגודר סגור ועם שער נעול בכל שעות היום, שניתן לפתיחה מתוך הגנים על ידי מערכת אינטרקום ומצלמה, אבל אין מאבטח נושא נשק.
ההורים כמובן אינם שקטים ולאחר שנהנו בשלילה מהעיריה, התארגנה נציגות הורים משלושת הגנים, לפעול להעסקה של מאבטח פרטי, שעלותו תתחלק בין ההורים של כמאה ילדים השוהים בקומפלקס הגנים הזה.
בגנים העירוניים בעיר של קטינא יש לכל גן גננת אחראית חמישה ימים בשבוע ורוטציה עם גננת מוסמכת שניה יום אחד בשבוע ויום אחד נוסף אחת לשבועיים. כאמור, לצהרון צוות נפרד חמישה ימים בשבוע, למעט ימי שישי.
שתי הגננות ברוטציה מאוד שונות זו מזו באופיין ובשיטות הלימוד. הגננת המשנית א' אימהית וחמה. מעבירה נושאים במשחק ובשירה ומצלמת. בימים שלה היא מעבירה להורים צילומים של הילדים בפעילויות שונות. עבור קטינא זהו גן חדש עם ילדים חדשים. רובם בגן הזה כבר שנה שניה. התמונות של א' מראות לנו שלמרות הזמן הקצר ופסק הזמן הארוך בשל החגים והמלחמה, קטינא השתלבה יפה בפעילויות השונות בגן, היא שמחה שם ורכשה חברות וחברים חדשים. בתמונה הבאה י' וקטינא נחות בפינת המנוחה שהיא גם פינת הספר. י' בגן הזה כבר שנה שניה והיא וקטינה הפכו להיות חברות נפש.
בפריים של התמונה הבאה, ליד שתיהן מעיין בספר א', אחיה התאום של י'. קטינא גם חברה שלו ולדבריה עם עוד חמישה (ילדים וילדות) שהיא מזכירה את שמם. כאמור, לגננת הראשית ע' שיטות הוראה שונות משל א'. מתנהלת עם הילדים בשלווה, מנהלת הרבה שיחות נושא עם כלל הילדים ושיחות עומק אחד לאחד עם הילדים. ובניגוד לגננת א' היא לא מצלמת במשך השבוע, למעט בימי שישי. אצלה לכל זמן ועת לכל חפץ.
כששאלנו את קטינא את מי משתי הגננות היא אוהבת, היא אמרה "גם וגם". אבל בבית היא מספרת לאימא שהיא קצת אוהבת יותר את ע' האינטלקטואלית, הרגועה והמאופקת יותר. מקבוצת הוואטסאפ של ההורים, מתקבל רושם דומה לגבי שתי הגננות מההורים של הילדים שהם בגן הזה כבר שנה שניה. אבל זה דווקא נחמד שהילדים נחשפים לשתי שיטות לימוד שונות, של גננות ברוטציה. בעיר שלנו, לכל אחת מהגננות הגן שהיא אחראית עליו, אבל כל אחת מהן עושה רוטציה פעם או פעמיים בשבוע בגן אחר.
הבת מספרת לנו גם שקטינא מאוד אוהבת ומעריכה את קופסאות הבנטו "שמכינה לה מאמא שלה". בכל בוקר קטינא מתלהבת לראות את הבנטו של היום. מבקשת להסביר לה כל פרט ופרט בקופסא ואומרת: "אני אוהבת שמאמא מכינה לי קופסא הכי יפה וטעימה". ומספרת שגם הגננות, הסייעות והחברות שלה מתלהבות מהבנטו-אים. וזו הקופסא של יום 23, שהנושא שלה דובונים. והקופסא של יום 24:
לאחר שעה ארוכה, חזרו אלינו קטינא והדוד משעת סיפור. הבן נראה תשוש. לאחר קריאת עשרה ספרים, קטינא שהבחינה שהדוד כבר התעייף, החליטה לספר בעצמה לדוד סיפורים שהמציאה תוך דפדוף בדפים המצויירים של עוד שני ספרים.
בדרך כלל, מכינים את קטינא אצלנו לשינה - רחצה, צחצוח שיניים ולבישת פיג'מה. כי בנסיעה חזרה לביתם היא לעיתים נרדמת ומכניסים אותה מהמכונית היישר למיטה. אבל הפעם נסעו ללא הכנה אצלנו, כי מאז המלחמה קטינא מתקשה להירדם ולכן העדיפו לקיים אמבטיה וטקס השינה בבית שלה.
בעודי מסיים כתיבת פוסט זה, בשעה 14:30 נשמעת אזעקה למטח טילים שנשלח לעבר ירושלים ולעבר ישובי עוטף ירושלים. בעודי בממ"ד, שמעתי מספר בומים עמומים של יירוט כיפת ברזל. לאחר רבע שעה, הגננת ע' של קטינא עדכנה את ההורים שהאחראית על הצהרון דווחה שהכל בסדר, שהילדים נכנסו יפה לממ"ד והם רגועים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נא להגיב כאן (הדיון יסגר 14 יום לאחר הפרסום)