יום חמישי, 2 בנובמבר 2023

מלחמה יום 27 - התמודדות של פעוטה (משברון)

 

בתחילת השנה כשקטינא עברה לגן חדש עם ילדים חדשים ומגובשים (משנה שעברה) ושלא מכירה, הייתה זו רחל שעזרה לה להתגבר בבקרים הראשונים. החיבוק העוטף של רחל הרגיע את קטינא ומחה את דמעותיה. "מאמא, בכיתי ורחל עזרה לי להתגבר", הייתה מספרת בבית. דמותה האימהית של הסייעת רחל הייתה קרן אור לכל ילדי הגן, בעת משבר או עצב. רחל הגיעה לגן באופן זמני כמחליפה של אחת הסייעות הקבועות שיצאה לחופשת לידה.

כשהתחדשו הלימודים בגן לאחר שפרצה המלחמה, לרחל הייתה השפעה מרגיעה לכל ילדי הגן שאהבו אותה מאוד. אך רונה הסייעת הקבועה שהחליפה, עמדה לחזור לגן מחופשת הלידה בתחילת נובמבר. ניסיונות ההורים להשאיר את רחל בשידול העיריה, לא הואילו. היא נחוצה לגן אחר. בשביל קטינא אלה היו חדשות רעות. הילדים האחרים הכירו את רונה משנה שעברה, אבל לקטינא החילופים האלו והפרידה מרחל, ובעיקר בעת מלחמה, היו מועדים למשבר.

יומיים לפני החילופים, רונה הגיעה לגן לביקור הכנה נפשית לשובה ולהכרות עם הילדים החדשים בגן. ולקטינא הביאה ברכה ושי קטן (מדבקות, קינדר ומחזיק מפתחות).



ביום האחרון של אוקטובר, נערכה בגן מסיבת פרידה לרחל. וכך דיווחה הגננת:




וחיבוק אחרון של קטינא עם רחל


אתמול חזרה רונה לגן ליומה הראשון לאחר החופשה. וכשקטינא חזרה הבייתה סיפרה: "רונה מאוד חמודה לילדים ולי ועזרה לי". נראה שטבילת האש עברה בהצלחה. וכשחזרה הבייתה, קטינא שירבטה למאמא את רונה.


ואחר כך בנתה משהו שנראה כמו חומה ומגדל. האם יש לזה קשר למלחמה?


אתמול גם נערך בצהרון לראשונה החוג הראשון מתוך השלושה עם המדריכה א'.
חוג הפעלה חווייתית - שעת סיפור ותנועה. שעת הסיפור הייתה על קופיפים וקטינא אמרה שהיה כיף.
והיום האימהות מוועד ההורים אירגנו לילדים פעילות יצירה כלשהי משלהן לילדים ושלחו תיעוד בתמונות.


בסיום היום כשהבת הגיעה לאסוף את קטינא מהצהרון, היא נוכחת בקבוצת ילדים וקטינא ביניהם, המופיעה על במה קטנה לפני שאר ילדי הגן - רוקדים ושרים והצופים הקטנים מוחאים כפיים.  

ולסיכום איך אפשר בלי הבנטו-אים האחרונים שקטינא כל כך מעריכה ואוהבת?

מצאו את הצב,


והנושא הוא ים: בת הים, כוכב ים ודגים,


נחשו מה בפה של הפרעצל,



עוד בסדרת התמודדות פעוטה במלחמה:







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

נא להגיב כאן (הדיון יסגר 14 יום לאחר הפרסום)