רשומה בהשראת נושא השרביט החם.
בנושא זה כבר נערך דיון מקיף במסגרת כתבה וראיון עם מנהל "פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" למגזין "יקום תרבות", על מצב הבלוגים בעולם ובישראל במאה ה-21. גילוי נאות, מנהל פרפרים הוא כותב רשומה זו.
כחלק מהראיון הועלתה השאלה הרלוונטית לנושא השרביט - מהי חשיבות הבלוגים מול הרשתות החברתיות ככלל (ובאופן ספציפי פייסבוק בפרט)? הדיון בנושא זה מתאר את ה- PROS וה- CONS של הבלוגים מול הפייסבוק ומובא כאן בהמשך. לנושא זה יש רלוונטיות רבה לחברי "קהילת פרפרים - הבלוגוספרה שלנו" ובמיוחד לאלה אשר צמצמו או העבירו לאחרונה את פעילותם הבלוגוספרית לפלטפורמות הרשתות החברתיות, ובאופן ספציפי לפייסבוק.בלוג מייצר תוכן שרלוונטי לקהל היעד. בנוסף, לבלוגים יש יתרון של ארכיון. הבלוג שומר על התכנים שלנו בצורה מאוד נגישה וברורה, שלא כמו הרשתות החברתיות, בהן קשה מאוד למצוא את התכנים שכתבנו בעבר. כמו כן בלוג מאפשר קידום הרשמה לניוזלטר, האמצעי המשמש בלוגרים לא מעטים כדי לקדם את הבלוג ולהגדלת הקשר עם קהל הקוראים. כל הפרמטרים הללו לא קיימים ברשתות החברתיות.
אמנם רבים משתמשים לכתיבה בפלטפורמת פייסבוק, אבל היא לא שלנו. היא של מארק צוקרברג שלעולם לא יהיה אחראי על התכנים שלנו ברשת הזאת. כלומר, התכנים שאנחנו כותבים שם הם בחסדי פייסבוק, והתוכן הייחודי שעמלנו ליצור שם - יכול גם להיעלם משם בשבריר שניה, אם פייסבוק ירצה בכך. לי זה קרה. פוסט שפרסמתי פעמיים הן בדף קהילת פרפרים והן בדף קבוצת פרפרים בפייסבוק, נעלם בשני הדפים לאחר יום, אולי כי הוא הפריע למישהו.
ועוד דוגמה לחוסר יציבות ולמשענת קנה רצוץ של פייסבוק - בשלב מסויים (כנראה בשל תלונות אנונימיות שהופנו להנהלת פייסבוק), לא ניתן היה גם לשתף יותר שום כתבת מערכת של פרפרים בפייסבוק - תוספת שדווחה במאמר המערכת : "לא, לא מנצחים אותנו כל כך מהר".
בבלוגים בפלטפורמות עצמאיות זה לא יכול לקרות. בלוג עצמאי (ולא פורטל קהילתי כמו ישראבלוג, או מה שנשאר ממנו) הוא פלטפורמה של הכותב. הכותב הוא בעל הבית המלא וללא שותפים. בבלוג הכותב מחליט אילו פוסטים יהיו בעמוד הבית, אילו עמודים יחשפו בכפתורים השונים, מה יהיו הרכיבים והתוספים, איך ייראה העיצוב ואיך יראה הפיד של הפוסטים בבלוג. הכותב אחראי על התכנים והם שלו, עם דומיין משלו והוא יכול לשלוט על התגובות ולמנוע הטרדות של טרולים. בקיצור, הבלוגר הוא בעל הבית, אחראי על הכול ובלי הפתעות. כמובן, בניגוד לרשתות החברתיות, בעלי הבלוגים העצמאיים יכולים לשלוט אם לאפשר פרסומות או לא. ואם כן, שליטה באיזה פרסומות ולטובת קידומם הם בלבד.
כוחן של הרשתות החברתיות הוא “בכאן ועכשיו” בתכנים שאנחנו מייצרים ביומיום, על דברים שאנחנו עושים, חווים, ומצלמים. פרטי פרטים של החיים שבעצם יוצרים פאזל תקשורתי דיפוזי ענק. לעומתן, הבלוג מאפשר לנו להרחיב את היריעה ולצלול לעומק. הבלוג מאפשר תוכן עשיר יותר, מגוון יותר, וממוקד יותר.
בבלוגים בפלטפורמות עצמאיות זה לא יכול לקרות. בלוג עצמאי (ולא פורטל קהילתי כמו ישראבלוג, או מה שנשאר ממנו) הוא פלטפורמה של הכותב. הכותב הוא בעל הבית המלא וללא שותפים. בבלוג הכותב מחליט אילו פוסטים יהיו בעמוד הבית, אילו עמודים יחשפו בכפתורים השונים, מה יהיו הרכיבים והתוספים, איך ייראה העיצוב ואיך יראה הפיד של הפוסטים בבלוג. הכותב אחראי על התכנים והם שלו, עם דומיין משלו והוא יכול לשלוט על התגובות ולמנוע הטרדות של טרולים. בקיצור, הבלוגר הוא בעל הבית, אחראי על הכול ובלי הפתעות. כמובן, בניגוד לרשתות החברתיות, בעלי הבלוגים העצמאיים יכולים לשלוט אם לאפשר פרסומות או לא. ואם כן, שליטה באיזה פרסומות ולטובת קידומם הם בלבד.
כוחן של הרשתות החברתיות הוא “בכאן ועכשיו” בתכנים שאנחנו מייצרים ביומיום, על דברים שאנחנו עושים, חווים, ומצלמים. פרטי פרטים של החיים שבעצם יוצרים פאזל תקשורתי דיפוזי ענק. לעומתן, הבלוג מאפשר לנו להרחיב את היריעה ולצלול לעומק. הבלוג מאפשר תוכן עשיר יותר, מגוון יותר, וממוקד יותר.
הבלוג מאפשר גם לקשר בין תכנים נוספים מהבלוג עצמו. למשל הארכיון בבלוג מאפשר לנו לשלוף בקלות ובמהירות תכנים מהעבר ולשים להם קישורים בפוסטים חדשים.
כמו כן, בניגוד לבלוגים, ההפצה באמצעות פייסבוק היא הפצה אקראית לחלוטין. כולם מכירים מצב שבו כותבים סטטוס בפייסבוק, שכולל תמונה ואפילו וידאו, וכלום לא קורה. שום לייק, שום תגובה, ואף סימן המעיד על התייחסות. וזה משום שההפצה של פייסבוק אינה בשליטת הכותב. אמנם יש לכותב חברים ועוקבים, אבל אין לו באמת שמץ של מושג למי פייסבוק מראה את הסטטוסים שלו, מתי, ואיך. ולכן, ביסוס ההפצה של התכנים אך ורק על פייסבוק, מכיל בתוכו סיכון לכותב אם הוא עושה זאת למטרות מסחריות, כי התכנים עשויים שלא להגיע ליעדם כפי שהכותב ציפה. הבלוגרים יודעים כמה אנשים נרשמו לקבל עדכונים, ויכולים גם להתחבר לגוגל אנליטיקס ולקבל מידע מפולח אודות הקוראים שלהם, כמה מהכניסות הן קריאות, ומהו זמן הקריאה הממוצע של הפוסטים שלהם.
בניגוד לרשתות החברתיות, מערכת התגובות של הבלוגים מאפשרת שיחות עומק. בבלוגים למגיבים קל הרבה יותר למצוא את תגובות העבר שלהם. תגובות בפייסבוק הופכות מהר מאוד לפגות תוקף. אבל שילוב של פלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר כחלק משלים להפצת הבלוג יהפוך כפי הנראה למיינסטרים בעתיד.
בניגוד לרשתות החברתיות, מערכת התגובות של הבלוגים מאפשרת שיחות עומק. בבלוגים למגיבים קל הרבה יותר למצוא את תגובות העבר שלהם. תגובות בפייסבוק הופכות מהר מאוד לפגות תוקף. אבל שילוב של פלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר כחלק משלים להפצת הבלוג יהפוך כפי הנראה למיינסטרים בעתיד.
עוד חומר למחשבה למשתמשים ולמכורים, לגבי מידת היציבות ועתידן של פלטפורמות הרשתות החברתיות, בכתבת המערכת "פייסבוק חתונה קתולית"? עוד דוגמה לכך שאין באמת עם מי לדבר בהנהלת פייסבוק.
על פלטפורמת פייסבוק במצוקה הוקדשה גם רשומת מערכת נוספת בפרפרים שפורסמה ב- 12 לפברואר 2022 ושבה נכתב כדלקמן:
לאחרונה אני ממש ממעט להיכנס לחשבון הפייסבוק בשל הרעש שם ובשל תחושת בזבוז הזמן שפושטת בי עם הכניסה. ואז פייסבוק התחיל להפציץ את המייל שלי בהודעות כמו "יש לך 169 התראות מאלמוני" ולמחרת "129 התראות מפלמוני". ופתאום הולך ועולה באופן אקספוננציאלי מספר המיילים המודיעים על "בקשות חברות חדשות". אממה, לא מכיר אף אחד מכל הבקשות האלו עם שמות לועזיים ואני אפילו חושד שמדובר בכלל בבוטים. וככל שהמיילים הנדחפים מפייסבוק מספרם עולה מיום ליום, כך למעשה משודרת מצוקה ואפילו פאניקה.
אגב (תוספת מאוחרת), לפי המדיניות של הנהלת פייסבוק, הכנסה של דף הפייסבוק שלך לספאם על ידי קוראים , 5 פעמים בלבד - עלול לגרום לחסימה מוחלטת של דף הפייסבוק שלך או להגבלות בתיוגו (שיש מצב אפילו לא תבחינ/י בהגבלות). כדאי מאוד לקחת את זה בחשבון על ידי מי שבונים על יציבות החומרים שהם מעלים בפייסבוק.
נ.ב. , בעניין זה: יש חברים מסויימים בפרפרים (לפחות לשעבר?!) שמחוסר פעילות בפייסבוק עלו לפרסומים תדירים מאוד בפייסבוק. מלא מעט כאלה אני מקבל למייל הודעות עדכונים יומיומיים ברמה שהפכה להיות מטרידה של ממש. עד כדי כך שאני משתיק אותם. מיותר לציין שכמי שממעט להיכנס לפייסבוק כדי להמנע מהרעש שם - אין אני מתייחס לעדכוני המייל משם, במיוחד של אלה הנשלחים בתדירות מטרידה של ממש. באחרונה אני שומע על לא מעטים שאפילו הקפיאו את חשבון הפייסבוק או הטוויטר שלהם בשל מה שהם מכנים "התמכרות".
