שאלתם פעם מה עושים עם ארבעת המינים שנרכשו במאות שקלים לאחר קיום מצוות חג הסוכות?
אז שאלתי ובדקתי הוראות הרבנים:
אפשרות1: זורקים לפח זבל, אבל לא סתם, אלא בכבוד הראוי להם.
מהו הכבוד הראוי להם?
אז ככה: יש לאגד אותם ולזרוק אותם עטופים. ומהי עטיפה ראויה דרבנן?
לא בשקית ניילון שקופה, אלא בשקית אטומה.
אפשרות 2: שומרים אותם עד לפני פסח. ואז את הלולב, ההדס והערבה שהתייבשו שורפים יחד עם החמץ.
אפשרות 3: הלולב, ההדס והערבה שנשמרו מסוכות משמשים כחומר דלק להבערת תנור אפיית מצות.
אבל מה עם האתרוג?
רב אחד ששכחתי את שמו ממליץ - לחתוך את האתרוג לפרוסות, לטגן ולאכול. למי שירצה לנסות זאת - אינני אחראי לטעם.
אפשר גם להכין ריבת אתרוגים או קליפות אתרוג מסוכרים. אבל כשראיתי את כמות הסוכר הנדרשת במתכונים להכנת 'דליקטסים' אלה - נבהלתי נורא. קילו, קילו וחצי סוכר. הרעל הלבן. ומצחיקים אותי אלה שמחליפים את הסוכר הלבן בסוכר חום או דבש או בסילאן. כל אלו הם סוכר. וסוכר הוא סוכר.
לפיכך לא אביא כאן מתכונים לצריכת סוכר - כי זה לא חינוכי וכמובן מאוד לא בריא.
חג שמח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נא להגיב כאן (הדיון יסגר 14 יום לאחר הפרסום)