ביום חמישי בשבוע שעבר, פתחו את הגן של קטינא עד לצהריים כי הגן עמד בקריטריונים של משרד החינוך והעיריה. את הממ"ד של הגן שהיה מין סוג של מחסן פינו מכל מה שלא נחוץ וסידרו אותו יפה. פרסו להם שם שטיח וציידו את הממ"ד במשחקים ובציוד חרום. הבת לא שלחה בשבוע שעבר את קטינא, רצתה לראות כמה ילדים מגיעים ומה מספרים הוריהם.
בשישי משפחת הבת הגיעו אלינו בסביבות חמש לארוחת ערב וחזרו לביתם בשמונה וחצי. לא היו אזעקות בירושלים וגם אם היו, יש לנו מקום בממ"ד שלנו. קטינא שיחקה בכיף, בנתה מבנים מ"לגו" מגנטים, וביימה מסיבות לבובות. יש לה את זה. יכולת בימוי והצגה מרשימים לגילה, לצפייה ואינטראקציה עם המשפחה כקהל.
ביום רביעי בשבוע שעבר קטינא ביקרה את בני הדודים שלה (בת בכיתה א' ובן בגילה של קטינא) בעיר אחרת. למרות שעשינו הכל כדי לספק לקטינא מינימום פרטים לגבי המלחמה, אצל הבני דודים נחשפה למה שרצינו למנוע ממנה. הבת סיפרה לנו שכנראה בגלל הירידה למדרגות באזעקות ומה ששמעה מבני הדודים, היא מתקשה להירדם מעבר לרגיל ומבקשת נוכחות של אחד ההורים עד שנרדמת.
כשבאה אלינו לביקור ביום שישי, שאלה אותי "למה יש מלחמה". מה אני יכול להגיד לה? מה היא כבר יודעת מהבני דודים? עניתי "כמו שהילדים רבים לפעמים בגן ומשלימים, ככה גם מדינות רבות ביניהן". לא היה לי משהו בלתי מפחיד פחות מזה, בהבזק של רגע, מבלי להסס ולומר את זה באופן רגוע. וכשאמרתי את אשר אמרתי נתנה בי מבט נוקב. כמה דקות לאחר מכן חזרה על השאלה, כדי לאמת שהיא מקבלת אותה התשובה.
אחת לתקופה אני מזמין כמות של ספרי ילדים מחנות הוצאת ספרים. בשל הזמנת כמות, כל ספר שמחירו בחנויות ובאינטרנט לא פחות מ- 40-50 שקלים, אני מקבל הנחת כמות במחיר 20 שקלים לספר ומשלוח חינם לבית תוך שני ימי עסקים. כל שבועיים או שלושה שבועות אני נותן לקטינא ספר חדש. היא מאוד אוהבת ספרים, וכשביקשו מהילדים בגן לספר על המשפחה שלהם, היא סיפרה על סבתא ח' שקונה לה בגדים ואביזרים ועל סבא קנקן ששר לה שירים ומביא לה ספרים.
לאחר שבחודש האחרון לא הבאתי לה ספר חדש, נתתי לה את הספר "סיפורי נסיכות לכל המשפחה". היא ממש שמחה וביקשה מיד להקריא לה סיפור אחד שבחרה. וציינה שתבקש שיקראו לה אחד לפני השינה כדי שיהיה לה נעים להרדם.
בכיתת הגן של קטינא 30 ילדים בני שלוש וארבע (חלקם מתקרבים לגיל חמש) נדרש לפי התקן נוכחות של גננת ושלוש סייעות. היום, יום ראשון, לא היה ברור אם יפתח הגן, כי אחת מהסייעות היתה בחופש. אבל העיריה סיפקה מחליפה ולכן נפתח הגן. בנוסף גם ממשיך להתקיים צהרון (באותו מבנה בגן), שמפעילה אותו עמותה בסיבסוד משמעותי של העיריה. התשלום הסימלי לצהרון כולל גם קייטנות בחופשים. הצהרון מתנהל על ידי צוות מקצועי של גננת ושתי סייעות שקטינא מאוד אוהבת, מקבלים שם ארוחת צהריים ברמה סבירה פלוס ושלושה חוגים בשבוע. אז למרות המלחמה, מתנהל לעת עתה בגן יום לימודים מלא, למעט לימודים בימי שישי.
אז היום (יום ראשון) בבוקר, קטינא הלכה לגן בשמחה רבה.
בארבע וחצי סיימה את יום הלימודים הראשון, מאז שיצאו לחופש סוכות שהתארך בשל המלחמה לשלושה שבועות. איך היה בגן שאלה אותה אימא? וקטינא השיבה "היה כיף, בהתחלה בכיתי קצת אבל התגברתי". הבת חששה שתשמע מהילדים סיפורים מפחידים על המלחמה, אך היא חזרה שמחה ורגועה. מקווים שלא תהיה איזושהי התבטאות מדאיגה מאוחרת. וזה ציור שציירה ושלחה לי לטלפון.
כולנו תפילה ששיגרת הלימודים תימשך.
