בפסח הקודם עוד לא מלאו לה 3 שנים ולמעט סממנים של פסח בשולחן, כמו קערת פסח, מצות ויין - לא קראנו בהגדה. השנה כשהיא מתקרבת לקראת גיל 4, החלטנו
יום שלישי, 23 באפריל 2024
פסח מצה ומרור - פסח תשפ"ד
בפסח הקודם עוד לא מלאו לה 3 שנים ולמעט סממנים של פסח בשולחן, כמו קערת פסח, מצות ויין - לא קראנו בהגדה. השנה כשהיא מתקרבת לקראת גיל 4, החלטנו
יום שבת, 13 באפריל 2024
יוקר המחיה - פרק ב'
כְּשֶׁכְּבָר אֵין בִּי אֵמוּן בְּוָאלְסִים
עִם מְנַהֲלֵי גֶּמֶל וְנֶאֱמָנוּת
עִם אִינְטֶרֶסִים שֶׁל יוֹעֲצֵי הַשְׁקָעוֹת,
רוֹקֵד טַנְגּוֹ עִם בּוּרְסוֹת וְשַׁעֲרֵי מַטְבֵּעַ
יוֹם בָּצָל, יוֹמַיִם דְּבַשׁ וְגַם
אִם יוֹמַיִם בָּצָל וְיוֹם דְּבַשׁ
נִמְשַׁךְ הָרִקּוּד בַּקֶּרֶן שֶׁלִּי
נוֹתֵן לָהּ לִנְשֹׁם, בְּהֶקֵּפָהּ לֹא נוֹגֵעַ
וְהַדִּיבִידֶנְדִּים* - תַּשְׁלוּם מְזֻמָּן
תָּדִיר זוֹרֵם לְחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק.
יום ראשון, 24 במרץ 2024
בינה מלאכותית ואני
אומרים שמדענים נשארים ילדים כי הם לא מפסיקים לשאול למה. הילד שבי אוהב לשחק עם טכנולוגיות חדשות ולגלות בהן נסתרות. אז נראה לכם שלא אתנסה בנפלאות הבינה המלאכותית? אני לא רק מתנסה ולומד אותה, אני גם משקיע לאחרונה בניירות ערך הקשורים בה ואגלה לכם בסוד (וללא המלצה או אחריות) שהן נוסקות פלאים. ומה אני עושה עם בינות מלאכותיות ומה עדיין לא? בשורה התחתונה בהחלט נעזר בהן בערבון מוגבל וחושש מהן משימושים המסוכנים לחברה האנושית. בזה תעסוק רשומה זו בנושא השרביט החם.
לשיפוטכם נתחיל בדוגמאות שבהן השתמשתי בבינה מלאכותית לקבלת תמונה המשקפת טקסט:
1. הפקת תמונה לטקסט השיר בַּלְבָּלָה שכתבתי:
2. הפקת תמונה לטקסט השיר זירקונים שכתבתי:
3 והרי תמונה שהופקה על ידי בינה מלאכותית לטקסט מורכב יותר:
גם בבלוג האקטואליה שאני כותב השתמשתי לעיתים בבינה מלאכותית כדי לתת ביטוי ציורי למסר טקסטואלי. למשל בפוסט "עשבים שוטים הם עשבים שוטים":
לטקסט: "בַּל חֲשָׁשׁ: לְאַחַר רֶדֶת מַלְקוֹשׁ הָאֵשׁ בְּעַזָּה, יַחְזְרוּ לִצְמֹחַ בִּמְלוֹא תִּפְאַרְתָּם כָּל הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים שֶׁל הַשִּׁשָּׁה בְּאוֹקְטוֹבֶּר.וְכִי כֵּיצַד נִתָּן לְצַפּוֹת שֶׁמָּה שֶׁהָיָה לֹא יִהְיֶה מֵאוֹתָם עֲשָׂבִים שׁוֹטִים"? - הבינה המלאכותית הציעה לי לבסוף ארבע וריאציות ציוריות. בחרתי את הציור הבא:
מה דעתכם על התוצאה, אהבתם?
וגם את צמד חמד אלה הנפיקה הבינה:
זוכרים שאושפז משום שהתייבש בטיול בשל החום. ביקשתי מהבינה "צור לי סיפור משעשע על בנימין נתניהו שיוצא לטיול ביום חם מאוד והתייבש כי לא שתה מים ולא חבש כובע טמבל".
"צור לי סיפור משעשע על אדם שיוצא לטיול ביום חם מאוד והתייבש כי לא שתה מים ולא חבש כובע טמבל".
הוא התחיל להזיע, והוא הרגיש שהוא מתעלף. בנימין הבין שהוא צריך לעצור ולשתות מים, אבל הוא לא היה עם מים. הוא גם הבין שהוא צריך לשים כובע טמבל, אבל הוא לא היה עם כובע טמבל.
בנימין המשיך ללכת, והוא התחיל להרגיש יותר ויותר רע. הוא התחיל לראות כוכבים בעיניים שלו, והוא הרגיש שהוא עומד להתעלף. בסופו של דבר, בנימין התעלף. הוא התעורר בבית החולים, והרופא אמר לו שהוא התייבש.
בנימין למד את הלקח שלו, והוא תמיד יקח איתו מים וכובע טמבל כשיצא לטייל".
האם בינה מלאכותית תחליף ותייתר בני אדם במקצועות מסויימים ויביאו לפיטורים המוניים?
יום שני, 4 במרץ 2024
ויכוחי אירוויזיון
בהשראת הנושא השרביט החם - תחרות הזמר של האירוויזיון.
מסתמן שגם ביחס לנושא זה ניתן להבחין בין ימין לשמאל. בפוסט זה נדון בהיבטים הפוליטיים המיוחסים לאירוויזיון על ידי ישראלים בדגש מיוחד על מובילי דעת קהל. בניגוד לעבר, למעשה מהאזנה למובילי דעת קהל בתקשורת כיום - ברורה כשמש בקרבם החלוקה בין אנשי ימין מובהקים לבין כל השאר (שאנשי הימין המובהקים מכנים את כולם כשמאל, בעוד שכידוע אפילו עיוורי צבעים מבחינים בגווני אפור):
ויכוח שפת הייצוג של השירים הישראלים לאירוויזיון
אין בידי סקר רשמי שנערך בסוגיה זו, אך כל אנשי הימין המובהק בסביבתי וכמותם מובילי דעת הקהל הימניים בתקשורת (שברור כשמש מי הם במשתתפי הפאנלים החל מערוץ 11 ועד לערוץ 14) - חלקם הגדול טוענים בכל תוקף שכל השירים המיוצגים מטעם ישראל חייבים להיות בשפה העברית. ומכיוון שזה לא המצב, חלקם מגיבים לסוגיה באמירה "את מי זה בכלל מעניין"? ובנימת זלזול הומופובית, ללא כחל ושרק את כל מבצעי השירים, האוהדים המושבעים והצופים בתחרות - הם משייכים אוטומטית למגזר הלהט"בי. ותגידו, כל הזמרים מסלסלי מזרחית שהגיעו השנה בהמוניהם לתחרות בחירת נציג לאירוויזיון ב"כוכב הבא" שבערוץ 12 הם להטב"ים?תקציר שירים זה (גודל דגימה מכובד של 50 שנה) מעיד למעשה שמיקומם הנבחר של השירים שיוצגו אינו מושפע באופן משמעותי משפת השיר - עברית או אנגלית. ישראל אפילו זכתה 4 פעמים במקום ראשון: פעמיים כאשר השיר המתחרה היה בשפה העברית ופעמיים כשמילות השיר היו באנגלית. ועל כן, ביחס לגודלה וביחס לשנות ההשתתפות - מתוצאות התחרויות ישראל נחשבת בהחלט למעצמת אירוויזיון.
מכאן, שהשירים המיוצגים באירוויזיון יכולים להיות בשפה העברית, ואם זה מה שיעשה בקרב הלאומנים שבינינו להרגיש טוב - ניחא. ואז אולי גם להם האירוויזיון יהפוך פתאום לכן מעניין (אם חובבי פופ עולמי הם ולא מאלה שאינם מסוגלים לשמוע שום דבר מלבד פופ מזרחי) 😀.
סוגיית ההשתתפות או החרמת האירוויזיון בשל אנטישמיות מיוחסת
כשהוועדה המפקחת האירופאית לאוריווזיון קבעה ששני השירים שהוגשו לה השנה על ידי ישראל נושאים אופי פוליטי ועל כן התנתה את ההשתתפותה בתחרות בשינוי מילות השיר לבעלות משמעות ניטרלית - ברשות השידור הישראלית נעלבו קשות. בהשקפת עולמם הטיפוסית הכריזו "קבלו את השיר 'הגשם של אוקטובר' כמות שהוא, או לא כלום - ישראל לא תשתתף השנה בתחרות".ולאחר שאתמול פנה הנשיא יצחק הרצוג לתאגיד השידור כאן בבקשה לערוך את השיר, התרצו והחזירו את השירים לבעליהם לשינוי מילותיהן. הנשיא אמר: "בשעה ששונאינו מבקשים לדחוק ולהחרים את מדינת ישראל מעל כל בימה - על ישראל להשמיע קולה בגאון ובראש מורם ולהניף את דגלה בכל פורום עולמי ובמיוחד בשנה זו".
אבל אפילו עופר חדד המגיש מהלא מהמתלהמים, אבל ידוע בדעותיו הימניות, לא יכול היה להתאפק והמשיך להביע לאחר מכן את מורת רוחו הפרטית בשידור חי ובסערת רגשות, כי חובה הייתה עלינו להמשיך להתעקש ולא להשתתף באירוויזיון.
כבר אמרנו שמגישי אקטואליה עם דעות ימניות יודעים תמיד מה הכי טוב לעם וחייבים לעשות? עם כל הכבוד, הוועדות המפקחות של האירוויזיון לדורותיהם פסלו לא מעט שירים בשל מסרים פוליטיים של מדינות שונות שאינן ישראל. מה היו אומרים אנשי הימין הלאומני לו הייתה הוועדה מאשרת שיר של מדינה אחרת, המרחם על העזתים המסכנים? האם היו גם אז טומנים ראשם בחול כבנות היענה ואומרים: לא מעניין! או אז אולי היה להם פתאום מאוד מעניין וחשוב שוועדת הפיקוח של האירוויזיון תפסול שיר אנטישמי שכזה? אגב, בל נשכח שגם הפלסטינים הם ממוצא שמי ולא ארי.
ולכל ימני לאומני שאולי ימהר כעת לתייג אותי כסמולני, אומר שבניגוד אליו, אני לא מצביע למפלגה כאוהד לקבוצת הכדורגל הנצחית שלו וממשיך להשתחוות לעד למלך עירום. ולכל בעלי זיכרון של דג, אזכיר שהצבעתי לקדימה בראשותו של אריק שרון, "השמאלני הקיצוני", כאשר עד להתנתקות נהרגו בכל יום 4-5 חיילים בציר פילדלפי, ללא שום תכלית ותועלת, כשיש כיום בממשלת המחדל הנורא כאלה שמתגעגעים וחולמים לשוב לשם, כשהבנים של חלקם ימשיכו בחוצפתם לקבל פטור מגיוס ולחימה, כי תפילות חשובות יותר מאשר לחזור מהקרב בארון. ובניגוד לכל ימני לאומני, שטוען שאין לו למלך תחליף, אני יודע שהמלך היה פעם מוכר רהיטים בארה"ב, בעוד שחבריו לנשק המשיכו להלחם בארץ. וכי בתי הקברות מלאים בדורות של אנשים שלא היה להם תחליף.
ולגילוי נאות אסיים בכך שחוסר מידת הסבלנות שלי כיום לצפות בטלוויזיה בתחרויות אירוויזיון בשלמותן, זהה לחוסר מידת הסבלנות לשבת ולצפות מול מסך טלוויזיה ב- 90 דקות פלוס זמן הארכות, במשחקי כדורגל שבהם השחקנים רצים לשוא, כדי שלבסוף המשחק יוכרע בדו-קרב פנדלים קצרצר. אבל כנאמר, כל אחת ואחד ותחומי העניין שלהם ובאמונתם יחיו.
וראו איזו תמונה הכינה עבורי בינה מלאכותית לתוכן הפוסט הזה 😀
עריכה
השיר שלנו לשנת 2024 שאושר במקום הגשם של אוקטובר שצונזר:
יום שבת, 30 בדצמבר 2023
מוזיקה בעת מלחמה
אך מכיוון שנותרו רק מעט שעות לפני המופע של הערב והיה חשש שלא יצליחו למכור את הכרטיסים למרפסת בסכום האסטרונומי, הציעו לנו אותם במחיר מציאה. שהיה רק במעט גבוה יותר ממחיר הכרטיסים באולם. כראוי לבני תרבות גרמנים הגענו לאולם לבושי מחצלות ויישובים בתא המרפסת הפרטי המלכותי צפינו והאזנו למופע אופרה קסום בהפקת ענק בהשתתפות עשרות רבות של זמרים, שחקנים, רקדנים וניצבים.
רדמס וצבאו יוצאים לעבר האתיופים. אאידה נותרת לבדה, ונקרעת בין אהבתה לאביה ולארצה לבין אהבתה לרדמס, באַרְיָה Ritorna vincitor:
במערכה השניה, מפקד הצבא רדמס שב כמנצח לתבאי. באַרְיָה Fu la sorte dell' armi a' tuoi funesta, בערמיותה אמנאריס בת פרעה נכנסת לחדרה של אאידה (שאינה יודעת על הנצחון) ומשקרת לה שרדמס נהרג בקרב ומוציאה מאאידה הודאה על אהבתה לרדמס. אמנריס זועמת ומתכננת נקמה, אאידה נופלת לרגליה ומתחננת לרחמים, אך אמנריס מתעלמת, יוצאת מהחדר ומשאירה את אאידה בסבלה הנורא:
במערכה השלישית בערב נישואיה לרדמס, מגיעה אמנריס בתו של פרעה למקדש איזיס לשאת תפילה, שם ממתין לה רמפיס אביה. אאידה מצפה לבואו של רדמס. מצד שני היא מתמלאת געגועים עזים למולדתה ואמונסרו אביה מוכיח אותה על יחסה המתנכר לעמה ולמולדתה. הוא טוען בפניה כי העם האתיופי נכון להשיב מלחמה אחת אפיים, אך כדי לנצח, צריכה אאידה להוציא מרדמס סוד צבאי אחד בלבד - באיזה נתיב מתכוון הצבא המצרי להשתמש במלחמה הקרבה נגד האתיופיים. לאחר התלבטות רבה מבטיחה אאידה לחשוף את הסוד. רדמס מופיע ומספר לה כי בקרוב ינהיג שוב את צבאו למלחמה נגד האתיופים, וכפרס על הניצחון הצפוי, הוא מתכוון לבקש מפרעה כי ישחררה וייתן לו לשאתה לאישה. אאידה מנערת את רדמס מאשליותיו: איש לא יסכים לרעיון כזה, לא פרעה, לא אמנריס בתו המיועדת לו לאישה ולא כוהני מצרים. היא מצינת כי הדרך היחידה בה יוכלו לממש את אהבתם היא לברוח יחד לאתיופיה. רדמס מהסס אבל לבסוף נעתר. כאשר שואלת אותו אאידה, באיזה נתיב יברחו ממצרים מבלי שייתפסו, נוקב רדמס במעבר נפטה וכך הוא חושף את המידע שאמונסרו מייחל לגלות. אמונסרו חושף בפני רדמס את זהותו האמיתית כמלך אתיופיה, בעוד אמנריס, שהיתה עדה נסתרת לכל ההתרחשות עת יצאה מהמקדש מזעיקה את רמפיס אביה. רדמס המזועזע תופס כי בהיסח הדעת הוא בגד בארצו. כאשר אמנריס ורמפיס מגיחים מן המקדש מנסה אמונסרו להרוג את אמנריס, אך רדמס מגן עליה ומפציר בפני אמונסרו ובתו אאידה להימלט בעוד הוא מסגיר עצמו לידי רמפיס. אמונסרו מנצל זאת, בורח ונהרג ואילו עקבותיה של אאידה נעלמים. רדמס מואשם כמי שסייע לבריחתם ועומד למשפט באשמת בגידה במולדת.
במערכה הרביעית, באַרְיָה L'aborrita rivale a me sfuggia המתרחשת ב"היכל הצדק", לאחר שאאידה אויבתה הצליחה לברוח , אמנריס משתוקקת להציל את רדמס. היא מציעה לו שתבקש עבורו חנינה תמורת ויתור על אאידה ומבקשת ממנו להכחיש את האישומים נגדו על פגיעה בבטחון המדינה, אך הוא מסרב:
המשפט עצמו מתנהל מאחורי הקלעים ורדמס אינו מגיב לאישומים. השופטים דנים אותו לעונש אכזרי - קבורה בעודונו חי. רדמס נלקח מהמקום לרצות את עונשו, כשאמנריס מקללת את ראמפיס ואת השופטים.
האופרה מסתיימת כשרדמס מובל עלידי כוהני מצרים אל מערת הקבורה שלו. בעוד מחשבותיו נושאות אותו לאאידה, הוא מבחין בחשכת המערה בדמות אדם. הוא נדהם לגלות את אאידה, שחמקה אל תוך המערה כדי להתאחד עם אהובה. לשווא מנסה רדמס לשכנע אותה להנצל. זה בזרועות זו, נפרדים אאידה ורדמס מן העולם ונקברים חיים.
קטעי האופרה המוצגים כאן נלקחו מהפקות שונות שמצאתי ביוטיוב ועל כן את הגיבורים מייצגים זמרי אופרה שונים. ביוטיוב ניתן למצוא גם חלקים מהפקה של אאידה על ידי האופרה הישראלית כפי שהוצגה לפני שנים מספר במצדה. לא נעים להגיד, אבל לא הבאתי משם כלום לכאן, הן בשל ההפקה הישראלית העלובה יחסית, וגם בשל איכות ההקלטה הירודה של הקול כפי שהועלה ליוטיוב.
כאמור צפינו באופרה הזו בברלין בשפה הגרמנית ולא בשפת המקור האיטלקית. לא פעם באיטליה כמעט התפתתי לרכוש כרטיסים לאופרות של ורדי, אך אני שלא מבין איטלקית מודע שבמצב כזה ההנאה לא תהייה שלמה. בצפיה באופרות בהפקות גרנדיוזיות בביקורי בברלין, אני לפחות מבין מספיק גרמנית ובהשלמת שפת הגוף של המשתתפים, אני יכול ליהנות הנאה שלמה מהבנת הטקסטים הנלווים למוזיקה.
בארה"ב ישנן הפקות אופרה בשפה האנגלית, אבל את אלו המוצגות באולמות האופרה בשפת המקור, מלוות כתוביות באנגלית במסכים המפוזרים ברחבי האולם, שבהם מוצג תרגום סמולטני בכתוביות באנגלית במשך כל ההופעה. חבל שלא עושים זאת בכל מקום.
למעוניינים חובבי הז'אנר אני מביא גירסא מלאה של אאידה עם כתוביות באנגלית:
וכיוון שהצלחתי להעלות את הפוסט הזה בשבת, הרי שייאה לצרף לו את הלוגו המסורתי של הבלוג.
יום ראשון, 3 בדצמבר 2023
מלחמה יום 57 - התמודדות של פעוטה
היום ה - 56 של המלחמה נפתח רע מאוד. הפסקת האש קרסה עם מטח רקטות לעוטף ברבע שעה לפני שבע, ולאחר שהחמאס הפר את הבנות עסקת החזרת החטופים. שני הילדים הג'ינג'ים החמודים ואימם ממשפחת ביבס לא חזרו משבי החמאס, שטען שהם כבר אינם בחיים (עובדה לא מאומתת), מדובר בתינוק בן 10 חודשים ופעוט בן 4, שהוא רק בכמה חודשים גדול יותר מקטינא שלנו. ולאחר גילוי כל סיפורי העינויים שעברו הילדים החטופים האחרים על ידי החמאס המנוולים, לא יכולתי שלא לדמיין בחרדה את קטינא שלנו, אם מזלה הרע היה מביא אותה חלילה לידי החמאס.
ובהמשך הבוקר של הפסקת ההפוגה, אירע גם פיגוע נורא בעירנו עם 3 נרצחים ו- 6 פצועים על ידי מחבלי חמאס ממזרח ירושלים. וקטינא לא יודעת שום דבר מזה. בבית לא שומעים חדשות ולא מדברים על המלחמה בנוכחותה. ובאותו בוקר קטינא יצאה לגן שלה כרגיל. ושם גם כאילו לא קרה דבר, בזכות הגננות. רק לחשוב איזה מאמץ נדרש מהגננת שלה עם שני ילדים קטנים משלה ותינוק שנולד לפני חצי שנה וכשבעלה כעת במילואים בעזה. איזה מאמץ עילאי להשאר שלווה בפני פעוטות הגן התמימים. והגננת השניה מדווחת להורים בוואטסטפ:
וקטינא שמחה ומשתתפת בכל הפעילויות בגן. בתמונה ליד הגננת:
ועם חברה בהצגה לילדים:
לאחר שחזרה מהגן, התיישבה במלוא המרץ עם "מאמא" שלה והדביקה בדייקנות אבני מוזאיקה בנקודות מסומנות. בסבלנות רבה מדגימה יכולת מוטוריקה עדינה.
לאחר מנוחה הגיעה משפחת הבת עם קטינא להתארח אצלנו בערב שבת. כשקטינא אצלנו לא רואים חדשות, אבל במהלך הביקור, קיבלנו פעמיים התרעה מאפליקציית "צבע אדום" בטלפונים שלנו על מטח טילים לעבר העיר שבה גר הבן. כדי שלא להלחיץ את קטינא, המשכנו כאילו לא קרה דבר, כשהתעדכנו בסתר בוואטסאפ ששלום לבן ורווח לנו.
קטינא הביאה איתה דף מודפס מנויילן שחילקו להם בגן. בדף תמונות פספורט של 35 ילדי הגן. מתחת לכל תמונה מודפס שם הילד/ה, שמות ההורים ומספרי טלפון שלהם.
כשביקשתי מקטינא להראות לי מיהם החברים שלה בתמונה, דבר ראשון אמרה "זאת החברה הכי טובה שלי" והצביעה על התמונה שלה עצמה. התאפקנו שלא לצחוק. אבל תחשבו על זה שבהכרזה שהיא החברה הכי טובה של עצמה יש בעצם איזון מושלם בין הפיזי לפנימי שלה. כמה טוב היה אם ההשלמה המוחלטת עם הפנימיות הייתה קיימת אצל כל אחד מאיתנו. אם כל אחד יהיה קודם כל חבר עם הפנימיות של עצמו.
ולאחר מכן הצביעה על 8 ילדות וילדים שהם חברים טובים מאוד שלה ועוד על לא מעט אחרים שגם הם חברים שלה. והצביעה על כמה ילדים "מרביצים" שהיא לא חברה שלהם. שאלתי אותה למה ילד מסויים הרביץ לה והיא סיפרה שהוא פתאום בא אליה ורצה לקחת את הקשת בשיער שלה. והיא סיפרה גם על ילדה אחת שהייתה חברה טובה שלה ואז פתאום התחילה לעשות את מה שאנחנו הבנו כמניפולציות שליטה מצידה על קטינא. באינסטינקטים טובים, קטינא פשוט התרחקה ממנה והילדה ניסתה להרביץ לקטינא מתוך תסכול. אבל, קטינא מספרת, אני כבר שוב חברה שלה "כי היא הפסיקה להרביץ והיא שוב נחמדה ורוצה לשחק איתי". והיא מוסיפה ומספרת שהילדה סיפרה שיש לה "שני אבא" אחד הוא "אבא חדש" שבא לגור אצלהם. היא בת הזקונים לארבעה אחים ואחיות, כולם מאותו "האבא הראשון". עכשיו אנחנו כבר מתחילים להבין את התסכולים וההתנהגות של הילדה.
ועוד היא מספרת על ילדים שרצו לקחת מהאוכל שלה ללא רשות (כי זה החינוך או חוסר החינוך של ההורים שלהם), אבל "הם כבר לא". הפסיקו כנראה בהתערבות של הגננות.
בגן הזה אין זמן קבוע לארוחת בוקר. כל ילד/ה אוכלים בזמן שמתאים להם, יש ילדים שלא אוכלים בכלל. שאלתי את קטינא אם האוכל שלהם לא טעים והיא ענתה: "יש להם אוכל טעים אבל לא בא להם לאכול. וכשאבא או אימא שלהם מגיעים לקחת אותם הביתה (בסיומו של יום), הם רואים עיגול אדום ולא עיגול ירוק" (על התמונה של הילדים שלהם בלוח). הכוונה לדיסקיות מגנטיות שהגננות מסמנות כדיווח להורים של כל ילד או ילדה אם אכלו או לא את ארוחת הבוקר של היום.
וקטינא מוסיפה ש"ילדים שלא אוכלים לא יגדלו טוב ולא יהיה להם הרבה שכל". לאחר שאכלנו ארוחת ערב, שקטינא אכלה בתאבון, היא ביקשה ניירות וצבעים וציירה לכל אחד מאיתנו ציור ולאחר כמה משחקים נתתי בערב לקטינא במתנה את הספר "פו הדוב" וסבתא נתנה לה שקית עם בגדי חורף חדשים שקנתה לה. כשהיה יום שהוקדש למשפחה בגן, כל ילדה וילד סיפרו בתורם על המשפחה שלהם. וקטינא סיפרה על סבתא שלה "שמכינה לי אוכל הכי טעים וקונה לי בגדים" ועל סבא "שקונה לי ספרים יפים".
כאסקפיזם מוחלט, בשבת בבוקר המשפחה של הבת נסעו לחוף הרצליה למרות סיכוני המלחמה, לחגוג חגיגה מוקדמת לאבא של קטינא יום הולדת שיחול למעשה ביום ראשון (היום). קטינא הייתה ממש מאושרת.
בתקווה שהמצב יאפשר בימים מוטרפים אלה, אנחנו מתכננים לחגוג את יום ההולדת של אבא של קטינא ביום שישי הקרוב, יחד עם הדלקת נר ראשון של חנוכה. בתכנון ארוחת ערב חגיגית עם הלביבות המפורסמות של סבתא כמובן ולקינוח סופגניות מיני. לו יהי.
עוד בסדרת התמודדות פעוטה במלחמה:
מה מספרים לפעוטה?
מלחמה יום 10
מלחמה יום 16
מלחמה יום 19
מלחמה יום 24
מלחמה יום 27
מלחמה יום 39
יום רביעי, 22 בנובמבר 2023
על שגרת הפנאי שלי - הנושא החם
בחדשות אני מתעדכן במהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה. עובר לערוצים המקבילים, כאשר בקשת 12 מופיעים ה"שופרות" עמית סגל, יהודה שלזינגר ושות' שמעוררים בי בחילה עזה. אני לא זקוק לפרשנויות של מובילי דעת קהל למיניהם אלא אך ורק להתעדכן בעובדות. על כן אני מתעדכן במהדורת החדשות המרכזית בערב. בעיקר מתעדכן מההצהרות של דניאל הגרי דובר צה"ל, הראוי לשבח. אבל אני ממש לא מחובר לדחיפות של N12 או ל"חלון הצף" שלהם בטלפון. מחליאות אותי כל הפרסומות "ביחד ננצח" הממלאות את המרקע. במיוחד מחליאה אותי המגמה המשיחית שפושטת על כל חלקה טובה. השיא בפרסומת "עושה שלום" מטעם המגזר הציבורי בהסתדרות. יאק.
ביום שישי האחרון חל יום ההולדת שלי (אגב זהו גם יום הבלוגולדת 12 של הבלוג "חשיבה חופשית פלוס - מדע, תרבות ויצירה). כשבכלל לא היה לי כל חשק לחגוג. אבל המשפחה התעקשה.
אחרי שנפלנו בשני אירועים משפחתיים קודמים, שבהם הוזמנו ארוחה מלאה ממסעדות ובדקה התשעים הבריזו לנו במשלוח - החליטו בשבילי המשפחה לעשות בשרים על האש. תמיד החתן שלי מתנדב לארוע כזה. הוא מבין בבשרים ויש לו מקור שממנו הוא מזמין ומקבל כפריווילג בשרים איכותיים. רק שבוע קודם הוא הכין על האש ליום הולדתה של אימא שלו. שאלתי אותו מה הוא מכין לה בארוחת בשרים כזו כשהיא עצמה צמחונית. ובכן, כולם נהנים מהבשרים ולאימא שלו הוא מכין צ'יפס, כרובית ושאר מיני ירקות צלויים על האש. וכמובן מתוקים. הצמחונית הזו חולה על מתוקים.
אז אצלנו הוא צלה על האש ביום שישי סטקים נימוחים בפה, שני סוגים של המבורגר (הבשר הכי אהוב על קטינא), 3 סוגים של קבבים, ו- 5 סוגים של נקניקיות איכותיות. קטינא אכלה קצת מהסטייק וכמות יפה של המבורגר, ביקשה תוספת חמוצים וגם "בא לי סלט". על הצ'יפס ויתרה וגם אני. סיימנו בקינוחים. הם על בסיס שוקולדים, ואני עוגת גבינה ללא תוספת סוכר עם בצק דקיק (טעימה מאוד!).
ונשאר כל כך הרבה בשר, שאני אוכל ממנו (לאחר שנצלה ונשמר במקרר) כבר כל השבוע ועדיין לא סיימתי. בדרך כלל אני ממעט בכמויות הבשרים, אבל באיכות שכזו קשה שלא להתפרע עליהם.
והביאו לי שתי מתנות. האחת עוד דיסק USB חיצוני, בנפח טרה בייט אחד לגיבוי של התמונות והסרטונים המשפחתיים. אחד כזה כבר כמעט מלא. בדיסק החדש כבר גיביתי image של המחשב שלי, שבמידה ואם חלילה יפול המחשב, אפשר בעזרת גיבוי כזה לשחזר את מערכת ההפעלה עם כל מה שיש במחשב - תוכנות, מסמכים, תמונות, סרטונים ומוזיקה - בדיוק כפי שהיה לפני.
גוגל דרייב ומיקרוסופט דרייב כידוע מוגבלים בנפח וכדי לאגור את כל החומרים שלי בענן, דרוש הרבה יותר נפח מכך וכמובן תשלום חודשי. אז עכשיו יש לי שני כוננים חיצוניים בנפח כולל של 2 טרה בייט, ואני לא תלוי בחסדיהם של דרייברים
אונליין. בשבוע זה קטלגתי וגיביתי את כל התמונות, הסרטונים והמוזיקה - שגם זה סוג של אסקפיזם, לא?
והמתנה השניה שקיבלתי היא אוזניות אלחוטיות איכותיות. אוזניות קלות ונתלות בנוחות על האוזניים. אז בזמן הפנוי שלי מברברת ברשתות החברתיות ובטלוויזיה, אני שומע עם האוזניות הרבה מוזיקה מרדיו כאן 88 ומיוטיוב. אסקפיזם מרגיע ומומלץ מאוד לימים אלה.
ופרוייקט אסקפיסטי קטן שאני עוסק בו בפנאי הן איגוד של מנות הבנטו הנפלאות והיצירתיות שהבת מכינה לקטינא:
יום רביעי, 15 בנובמבר 2023
מלחמה יום 39 - התמודדות של פעוטה
לגמרי שיגרה. יש לציין שראש העיר והמועצה של העיר הגדולה ביותר בישראל, החולשת על כמעט מיליון תושבים, מתפקדת לעילא ולעילא בימי מלחמה אלו. בניגוד לתפקוד ממשלת חדלי האישים. בגן של קטינא שיגרת מלחמה שכמוה כמעט בעיתות שלום. בעת אזעקות, הילדים נכנסים ברוגע לממ"ד הנעים, המקושט ומאובזר, הגננות סופרות את הילדים הנכנסים והיוצאים, פן מישהו ישכח בשירותים או משהו כזה. וזה מזכיר לי את גן הפעוטות של הגננת שלי חנה בילדותי. ובזיכרוני נותרו פניו המבועתות של מנחם, שפרץ מתא השירותים כשמכנסיו ותחתוניו מופשלים, לשמע הרעם המתגלגל לאחר הבזק הברק.
היום ה- 39, החל כיום חורף. וקטינא התלבשה כהלכה לקראת הגן, מדגמנת במרפסת הבית עם מגפיים סטייל דוקטור מרטינס (חיקוי כמובן) שקטינא בחרה בעצמה בחנות מתוך המבחר. כבר יש לה דעה נחושה ומוחלטת מה מתאים לה בקניות.
מצויידת בקופסת בנטו ארוחת בוקר היומית בתיק הגן על גבה, מוכנה ליום "כיף" חדש בגן.
בתפריט: מאפינס בריאות תוצרת בית, פרח גבינה צהובה, הכבשה - לחם עם חמאת בוטנים, למטה מימין חביתה ויוגורט במיכל הקטן עם המכסה הכחול. למעלה מימין ירקות חתוכים צבעוניים ולידם קוביות גבינה בולגרית. אוכמניות בתא העגול הקטן.
קטינא מאוד אוהבת וגאה לאכול מקופסאות הבנטו "שמאמא מכינה לה". אמרתי לבת שהיא יכולה להוציא לאור מדריך להכנה מהירה של בנטו-אים. הנה עוד שניים מהיומיים הקודמים (על חביתה גבינה צהובה וגבינה מלוחה -מנת החלבון שלה - אף פעם לא מוותרת):
כשחוזרת הבייתה לאחר הגן והצהרון (שמחה ומעט עייפה, כי עדיין לא התרגלה ללא מנוחת צהריים כפי שהיה בגן הקודם שלה. בכל זאת היא רק בת "שלוש ורבע" כפי שהיא אומרת) - מספרת שהיה כיף, ואיך לא כפי שתעדה אחת הגננות את קטינא וחברים:
בסוף השבוע האחרון התראנו עם משפחת הבת ביום שבת. קטינא שחקה עם סבתא בשני משחקי בנייה, שבה היו לה רעיונות למבנים שבהן שיכנה שתי בובות - ברבי שלגיה וברבי אלזה. והפיקה איתן כל מיני סיפורים והצגות לקהל שהיינו אנחנו, כל המשפחה.
לאחר הפסקת אוכל שבו אכלה בתאבון רב קציצות בקר ברוטב של סבתא עם אורז. סבתא נתנה לה מתנה - מזוודת מטבח מקסימה.
ולאחר ש"בישלה והכינה לנו" כל מיני דברים בעזרת הקיט ומפלסטלינה פליידו בכל מיני צבעים, קטינא החליטה שהיא מארגנת מסיבת יום הולדת. היא הכינה עוגות ועוגיות מפלסטלינה והושיבה על הספה את הברביות שלגיה ואלזה, שתי בובות מיני (הגדולה והקטנה) ואת הבובה של הילד המדבר דן. למי יש היום יום הולדת? שאלנו. למיני הגדולה, השיבה.
ואני השמעתי מחרוזת של שירי יום הולדת שהורדתי למחשב ביום ההולדת שנתיים שלה. ורקענו ברגליים טרח טרח טרח ומחאנו כפיים אח אח אח וקטינא שמחה ורקדה, ואנחנו רקדנו איתה, כראוי למסיבת יום הולדת.
לאחר המסיבה, הגיע הזמן להירגע ב"סדנת הציור" עם סבא. עכשיו היא בתקופה שעברה מציור בצבעים לשרבוט בצבע אחד או בשני צבעים ניגודיים:
ולאחר יום מהנה, הגיע הזמן להפרד בחיבוקים מסבתא וסבא וללכת לישון. מחר צריך להתעורר בזמן לגן.
מה מספרים לפעוטה?
מלחמה יום 10
מלחמה יום 16
מלחמה יום 19
מלחמה יום 24
מלחמה יום 27
יום חמישי, 2 בנובמבר 2023
מלחמה יום 27 - התמודדות של פעוטה (משברון)
בתחילת השנה כשקטינא עברה לגן חדש עם ילדים חדשים ומגובשים (משנה שעברה) ושלא מכירה, הייתה זו רחל שעזרה לה להתגבר בבקרים הראשונים. החיבוק העוטף של רחל הרגיע את קטינא ומחה את דמעותיה. "מאמא, בכיתי ורחל עזרה לי להתגבר", הייתה מספרת בבית. דמותה האימהית של הסייעת רחל הייתה קרן אור לכל ילדי הגן, בעת משבר או עצב. רחל הגיעה לגן באופן זמני כמחליפה של אחת הסייעות הקבועות שיצאה לחופשת לידה.
כשהתחדשו הלימודים בגן לאחר שפרצה המלחמה, לרחל הייתה השפעה מרגיעה לכל ילדי הגן שאהבו אותה מאוד. אך רונה הסייעת הקבועה שהחליפה, עמדה לחזור לגן מחופשת הלידה בתחילת נובמבר. ניסיונות ההורים להשאיר את רחל בשידול העיריה, לא הואילו. היא נחוצה לגן אחר. בשביל קטינא אלה היו חדשות רעות. הילדים האחרים הכירו את רונה משנה שעברה, אבל לקטינא החילופים האלו והפרידה מרחל, ובעיקר בעת מלחמה, היו מועדים למשבר.
יומיים לפני החילופים, רונה הגיעה לגן לביקור הכנה נפשית לשובה ולהכרות עם הילדים החדשים בגן. ולקטינא הביאה ברכה ושי קטן (מדבקות, קינדר ומחזיק מפתחות).
ביום האחרון של אוקטובר, נערכה בגן מסיבת פרידה לרחל. וכך דיווחה הגננת:
וחיבוק אחרון של קטינא עם רחל
אתמול חזרה רונה לגן ליומה הראשון לאחר החופשה. וכשקטינא חזרה הבייתה סיפרה: "רונה מאוד חמודה לילדים ולי ועזרה לי". נראה שטבילת האש עברה בהצלחה. וכשחזרה הבייתה, קטינא שירבטה למאמא את רונה.
ואחר כך בנתה משהו שנראה כמו חומה ומגדל. האם יש לזה קשר למלחמה?
חוג הפעלה חווייתית - שעת סיפור ותנועה. שעת הסיפור הייתה על קופיפים וקטינא אמרה שהיה כיף.
בסיום היום כשהבת הגיעה לאסוף את קטינא מהצהרון, היא נוכחת בקבוצת ילדים וקטינא ביניהם, המופיעה על במה קטנה לפני שאר ילדי הגן - רוקדים ושרים והצופים הקטנים מוחאים כפיים.