מוצרי מזון מועשרים במינרלים ובויטמינים - מדוע ולמה?

כיצד מתאר שדכן כלה מכוערת ?
"יש לה שיניים חזקות וציפורניים יפות"...

ככה זה גם לגבי מוצרי מזון תעשייתיים רעים. מוסיפים להם מינרלים או ויטמינים 'בריאים' ומשווקים אותם כך שהצרכן יקבל רושם שמדובר במוצרי איכות ובריאות. 

אביא כאן שתי דוגמאות.

בסלמי הזה הדגשה שיווקית שהוא עשיר בברזל ואבץ. ובמה עוד הוא עשיר? את זה תוכלו לחקור רק בתווית (באותיות הקטנות):

שימו לב. ראשית , האם יש כאן מידע כמה בדיוק אבץ וברזל יש בנקניק?
אז איך ניתן דעת שהמוצר באמת עשיר באבץ וברזל? אולי השדכן מספר לכם על כלה יפהפיה שלמעשה מכוערת להחריד? ו'הכלה' אכן מכוערת מאוד:

ברשימת הרכיבים מדגישים 80% בשר בקר ועוף - מה היחס ביניהם? מה איכותם? מאיזה חלקי החיה נלקח הבשר? את זה לא תדעו!

ברשימת הרכיבים מצוין שומן הודו ובקר - כאן לא מציינים מהו אחוז השומן מהחי כפי שמציינים מהו אחוז הבשר. בשביל זה צריך לעיין ולבדוק  בטבלת הערכים התזונתיים:

21% שומן מהחי (21 גרם שומן ל 100 גרם נקניק)  שכולל:
7 גרם של שומן רע - שומן רווי
וכולסטרול 60 מיליגרם - לא מעט!
לגבי שומן טראנס שהוא הגרוע מכל, אין נתונים בתווית. האם זה מקרי?

והמוצר מכיל כמות מלח גבוהה יחסית - 900 מיליגרם. כמעט גרם של נתרן למאה גרם נקניק.

והוא מכיל עמילן תפוח אדמה וסוכרים? לשם מה הזבל הזה בנקניק 'איכותי' וכמה  עמילן וסוכר?
בשביל זה הקונה צריך להיות 'פרופסור לתזונה' ולהסיק מרשימת הערכים התזונתיים שבמאה גרם נקניק יש למעשה 5 גרם של עמילן וסוכרים מוספים - שממסתתרים תחת הקטגוריה פחמימות. כמה עמילן וכמה סוכר - מי יודע ?

ובמה עוד עשירה 'הכלה המכוערת' ?

חומרים (כימיקלים) מחזקי טעם:
מונוסודיום גלוטמאט, וחומרי ה- E (קידוד לכימיקלים שלא רוצים שהצרכן ידע מהם :
 E-627 ו- E-630. כמה מכל אלה ? מי ידע?

כימיקלים משמרים: E-250,  E-261,  E-326

כימיקלים מייצבים:  E-450,  E-452

כימיקלים מעכבי ומווסתי חומציות : E-300, E-316, E-330

אה כן, את העובדה הזו דווקא מדגישים במיוחד : צבע מאכל טבעי - סלק.


אז איזו כלה יש לנו כאן ? 
'עשירה' בברזל, אבץ וצבע מאכל טבעי.

אבל למעשה היא 'מכוערת' נורא : תכולה גבוהה של שומנים רעים, מלח וסוכר, והרבה כימיקלים משמרים ומייצבים.


דוגמה שניה היא מוצר רע, עוול לילדים:

המוצר הרע הזה משווק כסירופ מועשר בויטמינים, ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל (?).

אז מדוע זה מוצר רע ? ראשית הוא מכיל כמות גדולה מאוד של סוכר. למעשה הסירופ הזה אינו בכלל מיץ פירות. זהו סוכר מרוכז במים, אמנם בלי חומרים משמרים (כי אפילו חיידקים אינם יכולים להתרבות בריכוז סוכר גבוה כזה), אבל יש בו גם יש צבעי מאכל וחומרי טעם מלאכותיים. כלומר, שוב כימיקלים.

חומרי הטעם והריח המלאכותיים הם זולים יותר, יציבים יותר ונגישים יותר מחומרי הטעם והריח הטבעיים. לכן, יצרני המזון מעדיפים להשתמש בהם וזאת למרות הנטען כי חומרים אלו מסוכנים לבריאות הצרכנים.

ומה עוד רע במוצר הזה? שהוא למעשה תורם להשמנת ילדים שמנים ולהרזית ילדים רזים.

השמנים משמינים עוד יותר מתכולת סוכר גבוהה, והרזים מרזים יותר - כי כוס משקה כזה סותמת להם את התיאבון ומונעת אכילה של מזון בריא בארוחות.

והורים עוד מגישים את המשקה הזה בארוחות...

האם זה נובע מבורות או מהורים שאינם אוהבים את הילדים שלהם?

אז כדי לשווק מוצר רע כזה לילדים, הוסיפו ויטמינים מקבוצה B וחומצה אסקורבית שהיא למעשה ויטמין C - כדי שההורים יחשבו שהם נותנים לילדים מוצר בריאות. אבל איזה בריאות ואיזה בטיח, כפי שאומרים?

ילדים מקבלים מספיק ויטמינים ממזון בריא. ומקסימום, לגבי אלה שאינם אוכלים וזקוקים אולי לויטמינים - הם אינם צריכים תוספת ויטמינים במשקאות מלאכותיים ובמזונות התעשייתיים הלא בריאים. כבר עדיף לקנות לילדים האלה תוסף ויטמינים בבית מרקחת - תוספת יומית מבוקרת של ויטמינים.

אז מהי השורה התחתונה ? 

משקאות ומוצרי מזון תעשייתיים שמוסיפים להם מינרלים וויטמינים צריכים לעורר חשד שהם עצמם אינם בריאים והייצרן רוצה שהצרכן יחשוב שהם בריאים. 

כנאמר, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים (כמו בשירו הידוע של אורי זוהר):

שיהיה סופ"ש נפלא

ושלא יעבדו עליכם.