יום שני, 26 בספטמבר 2016

מרשמים לפסיכוסומטיקה א'



 מעשה שהיה כך היה לילד בן 11 להורים שהאבא הוא רופא שבקושי, רואה את הבית והאימא מדענית. זהו הבן הצעיר של הזוג. והנה כבר למעלה מחודש, הילד השתעל בחזקה מבלי הרף כל עוד הוא ער. בתקופה זו שרבים המצוננים והמשופעים, אף אחד לא נתן לעניין השיעול  של הילד תשומת לב מיוחדת. אך כשאין נזלת ואין כאב גרון ורק שיעול כל חמש, עשר שניות שנמשך למעלה מחודש, למרות כל סוגי הסירופים נגד שיעול למיניהם שהלעיטו אותו ללא הועיל - כבר התחילו ההורים לדאוג. התחילו לתת לו גם אנטי-היסטמינים כנגד אלרגיה וגם זה לא עזר. בכל הזמן הזה הילד לא הלך לבית הספר, כי הרי אי אפשר לשבת ולהשתעל שם כל העת בטרוף. ואז הילד עבר כל מיני בדיקות רפואיות פולשניות בדרכי הנשימה, ושוב לא נמצאה כל סיבה רפואית המסבירה את השיעול הטורדני.

ההורים התחילו כבר לחשוב שמדובר בסיבה פסיכולוגית כלשהי. אך מהי הסיבה? הילד נבון, מוערך על ידי המורים ומקובל על ידי חבריו לכיתה. בעצה אחת עם מחנכת הכיתה והיועצת החינוכית החליטו ההורים לשלוח את הילד חזרה לבית הספר. ביום הראשון לשובו, המורה למתמטיקה התעצבנה מהשיעולים של הילד המפריעים לה להתרכז, והיא העיפה אותו למחנכת שישבה בחדר המורים. המחנכת הושיבה אותו לשארית היום בחדר המורים, והשקתה את הילד בתה ובמרק. מרוב עלבון, למחרת הילד כבר סירב ללכת לבית הספר.

לאחר מספר ימים נוספים בבית, ההורים כבר החלו בחיפוש אחר פסיכולוג שייתן מענה מידי. כי ברור שזה איננו מקרה לפסיכותרפיה מתמשכת שתממן את בנית הווילה של הפסיכולוג. ואז האבא הרופא לקח יום חופש מבית החולים ויצא עם הילד לטיול שבו שוחח עם הילד כפי שלא עשה כבר מזה שנים. חזרו הילד והאבא לבית מהטיול והפלא ופלא - הילד הפסיק להשתעל כלא היה וחזר אל בית הספר ללמוד.

מחלות פסיכוסומטיות הן חלק ניכר מהמחלות שסובלים בני האדם. הן תוקפות את ההיפוכונדרים, אבל גם כל אחד מאיתנו במידה זו או אחרת. ידוע הפתגם גוף בריא בנפש בריאה, אך מה לעשות - בעיות כאן ולחצים שם והמחלות תוקפות.

ובצד השני של המטבע אנחנו מאמינים לכל מיני טיפולים ומרקחות פלא ומוציאים את מיטב כספנו כדי לרפא את מה שהרפואה הקונבנציונלית לא מצליחה לעשות. לעיתים  כה רב כוח האמונה בתכשיר, או 'בתרופה',  או 'ברופא אליל', או תקראו לזה 'שרלטן רפואה אלטרנטיבית'   - עד שלעתים חלה לכאורה הטבה או מרפא. זה קורה למשל גם בשימוש של מי סוכר צבועים בצבע מאכל סגול, או אדום. את התופעה הזו מכנים אפקט פלצבו. יש שיאמרו - עובדה ש'הטיפול' עזר! והאמת - למי שאומר זאת אין את הביקורת הבסיסית - האם לא הייתה מתקבלת אותה ההטבה גם ללא טיפול. במחלות רבות חלה הטבה מעצמה לאחר תקופה מסוימת, ובמיוחד אם היא פסיכוסומטית.







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

נא להגיב כאן (הדיון יסגר 14 יום לאחר הפרסום)