פוסט שבת

סיכום שבוע


יום א' עשבי מרפא אינם תרופה! (פ 0047)

יום ב'  פרישנוש (פ 0048)

יום ג'   הדודל של גוגל - רחל המשוררת (פ 0049)

יום ד'   ביצה לא מבושלת כראוי רעה לבריאות (פ 0050)

יום ה'   סליחות שאינן באמת סליחות (פ 0051)

יום ו'   מלחמה בזדונות מחשב - חלק א' (פ 0052)



קינוח שבת

המשוררת רחל ותעלומת הגברת המסתורית.

השבוע גוגל ציין בדודל את יום הולדתה ה- 126 של המשוררת רחל. 14 שנים לאחר מותה צולמה גברת מסתורית, לבושה בגדים מהודרים, משתטחת על קברה ומניחה זר פרחים.

מיהי הגברת המצולמת, לא ידוע עד עצם היום הזה. את התמונה צילם הצלם נפתלי אופנהיים. לאווירת מסתורין מתווספת ההקבלה בין גורלה של המשוררת רחל לבין גורלו של הצלם נפתלי. רחל חלתה לאחר עלייתה לארץ בשחפת ואילו הצלם נפתלי חלה לאחר עלייתו לארץ בפוליו והפך לנכה (על ידי נגיף שיתוק הילדים שפוגע גם במבוגרים. מורתי שלומית חלתה בשיתוק ילדים בגיל 53, למרות שהיו חיסונים כנגד הנגיף).

נפתלי אופנהיים שבקושי התהלך לאחר שחלה בפוליו, לא מת מפוליו. אבל נורה ונהרג בקיבוצו בשנת 1953, על ידי חייל שחשב בטעות כי הוא מסתנן. נפתלי כמו רחל מתו שניהם בדיוק בשנה הארבעים לחייהם.

רחל הייתה ידועה בצניעותה ובפשטות חייה. רק על עצמי לספר ידעתי הוא אחד משיריה המפורסמים שהולחנו: 

https://www.youtube.com/watch?v=LBt9bZc5Oyo

שימו לב שבעיבוד הזה קיימת שגיאה - "מאסתי" במקום "עמסתי" במקור. כלומר, צריך להיות "גם משאי עמסתי כמוה". אז הרי עושה אני כאן צדק למילים.

לצעירים שאולי לא יודעים. לרחל היו מספר רומנים ואהבות נכזבות המתבטאות בשיריה. על פי השמועות שדוברו רבות בתקופתה, אחד מהרומנים היו עם מי שהיה לימים נשיאה השלישי של מדינת ישראל, זלמן שזר. בתקופה מסוימת, לפני שדחה אותה, כפי שמרומז בשירה 'גן נעול' המשוררת רחל הייתה המאהבת של זלמן שזר. והדבר מרומז בשירה 'אישתו'. את כאבה של רחל שרה הזמרת האדירה  - חוה אלברשטיין, תבדל לחיים ארוכים:

https://www.youtube.com/watch?v=DhYQ2XVBkBY